לבושי מרדכי על יורה דעה כח

שהוא מעט וע"ז הביא מהך דכיצד צולין בכנף מרוטבו דהוה ג"כ רק רוטב אלא מפני שאינו רק מעט אין דינו כרוטב להוציא מחל"ח כנ"ל וגם מה שהקשית ע"ד פרמ"ג דלא מצינו שע"י פטום יוציא בלוע בלא רוטב. עדיפ' הוה לך להקשות דהא בבלוע פסק הש"ך אנן נמי בקיאי' וא"כ מה זה שאמר בפרמ"ג דלדידן דבר שיש בו רטיבות אמרי' דמפטם ומוציא מכלי ועוד הא פסק הטור והביאו הש"ך סקי"ט דאם בלע היתר אסור כחוש ואפי' אם החתיכ' שבלע שמן מ"מ אינו אוסרות חברת' בלא רוטב כיון דהבלוע עצמ' אינו שמן ולא אמרי' בבלוע שמפטמ' ההיתר וא"כ ה"נ ק"ו שלא נחמיר לדידן לומר שא"א בקיאין ומפטם הבלוע בכלי להוציא בלא רוטב: אלא שדברי פרמ"ג מכוונים ומדוייקים הדק היטב והוא ע"ד הש"ך סקי"ט במ"ש נגד דעת הט"ז סק"י שהקשה ע"ד המחבר במ"ש דאם ההיתר שמן מפטם לאסור כחוש ואוסר כול' מדברי הטור הנ"ל שפסק שאפי' חתיכ' שמינ' שבלע' אסור כחוש אינו אוסר כלל כיון שהבליע' עצמ' אינ' שמן למה לא נאמר שמפטם ובמה שרוצי' לתרץ ולחלק דדוקא בב' חתיכו' בעין דאוסר עכ"פ אפי' בכחוש כדי נטילה שפיר אמרינן דהפטום מועיל להוליך הבליע' להלן בכול' אבל שם אינו רק בלוע ואין כאן התחלה להוציא' בזה לא ניחא לי' לט"ז כמ"ש שם בטעמי' אבל הא הש"ך בסקי"ט מחזיק בחילוק זה עיי"ש ומעתה דברי הש"ך סקכ"ג הנ"ל הא קאי בכלי והא בכלי פסק הרמ"א סעיף ב' דיוצא הבלוע בלא רוטב דשאני מחתיכו דיש לו בלוע מעצמ' אבל הכלי אין לו מעצמו כלום רק מה שבלע כמ"ש הט"ז וש"ך שם וא"כ להוציא מכלי ל"צ רוטב ולא שמן להוציא ממנו הבלוע' אלא שאם נגע בכלי דבר נגוב אי"צ רק קליפ' וכמ"ש בהגר"א בטעמי' דאינו אלא משהו וכמ"ש בפ' כ"צ ובדבר שיש בו רטיבות צריך נטילה ואי"צ הרטיבות להוציא הבלוע' מכלי דזה אפי' בלא רוטב דאל"כ אפי' כדי קליפ' לא יאסר בנגוב דהא בחתיכ' הבלוע' בה אינ' אוסרת כלל כמ"ש המחבר סעי' ב' אלא צורך הרטיבות שיאסר כדי נטילה שלא יהי' רק משהו וכיון שכבר אוסר כדי נטילה שוב מהני הפטום להוליך הבלוע' בכול' כמ"ש הש"ך סקי"ט הנ"ל. וז"ש הפרמ"ג בס"ק כ"ג לדידן בכלי דייקא כיון שא"צ רוטב להוציא הבלוע' ורק רטיבות קצת שיאסר כדי נטילה עכ"פ ושוב אמרינן בשמן דמוליך בכולה ואנן דאינ' בקיאים בכל דבר אמרי' דמפטם כשמן ומוליך בכולה. וממילא מיושב' כל הקושי' בין דידי בין דידך ודברי פרמ"ג תקילי', ונכונים להלכה ולמעשה: ומקדמת דנא אמרתי בס"ד הסבר' מפני מה יוציא הבלוע מכלי בלא רוטב והוא עפ"י מ"ש בחוו"ד סי' ק"ה ע"ד המג"א סי' תס"ז בהני תרנגולת' דאמרינן ע"י הפוך השפוד נאסרו כול' למה לא מצינו כן בשאר אסורי' ותי' המג"א דהפוך השפוד אינ' מוציא רק משהו ובחמץ אוסר משהו משא"כ בשאר אסורי' והקשה בחוו"ד עליו מדברי התוס' חולין דף צ"ג שאמרו בטעמי' אמאי לא אמרי' דכל נטילה או קליפה יעשה חענ"נ ויאסר חברת' עד סוף אלא דלא אמרינן כן משום דאין הנאסר יכול לאסור כחענ"נ אלא במקום שגם מהאסור עצמ' יכול לילך. ולדברי מג"א הנ"ל עכ"פ משהו הולך עמו א"כ הדק"ל דגם בשאר אסורי' נימא כן עיי"ש מ"ש. ולע"ד כוונת חתיכה עצמ' נ"נ בהולך עמו אסור ג"כ היינו שמוליך אסור שיאסר עכ"פ ההיתר שמוליך עמו ג"כ למשל ב' או ג' זיתים שבלע' זית אסור מוציא כערך אסור מזית נגד הג' זיתים ובכחו לאסור עכ"פ הבלוע של ג' זיתים ע"כ נ"נ וצריך במאכל שני ששים נגד ג' זיתים דנעשים נבלה גם ביוצא הבלוע' אבל הפיך השפוד אינו פועל כ"כ שאפי' הבלועה של היתר שיוצא ג"כ אין בו כשיעור כלומר במשהו לאסור לזה וזה כוונ' התוס' שאינו יוצא אסור כ"כ כנ"ל ודברי מג"א על מכונן אבל בכלי שאין בו הוצאות בלוע מעצמ' ואינו יוצא רק האסור א"כ זה החילוק שבין בלוע' בחתיכ' שיוצא היתר רב מאוד יותר עד שאין האסור משהו אין בו כדי שיעור לאסור משא"כ בכלי כנ"ל. כנלע"ד. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן כ"ה בהי"ת אוכ"י ד' וישלח שנת תרס"א לפ"ק פה ברעזאווע יצ"ו. שלום רב על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חריף ובקי צו"נ מהו' חיים צבי עהרנרייך נ"י דיין מצויין ק"ק מאד יצ"ו. כעת אין אתי להשתעשע בדבריו היקרים יען כי ספרי שו"ת האחרונים שהזכיר מעכ"ת אין אתי ואינם נמצאים ושכיחים במקומות אלו וע"כ לא באתי רק כמעיר. ע"ד מ"ש דברי ת' הרי"ם בחי' לחולין רפא"ט שיצא לדון בדבר חדש בחסר' המור' וטעמו ט"מ דקיי"ל דכשרה כדברי בה"ג דלפי"ז שוב נקבה הכבד יהי' טרפה כשאין מרה רק ט"מ כיון דהשתא הכבד עצמ' היא ככיס של מרה כמ"ש כופ"ס והאחרונים בשם הראב"ן ומסיק להכשיר משום דהכבד הוי בשר גוש ושפיר מגין עלי' ולא דמי לכיס המרה דשם רק מים נקוים בעור משא"כ כאן נבלע בבשר הכבד. וכ"ת הרבה להקשות ג"כ ומצא און לו מד' ת' אחרונים מהא דאתמר בגמ' חולין מ"ח נקבה המרה וכבד סותמת' ונקב' הכבד להדה טריפה וכ"כ כל הפוסקים וכמ"ש בש"ך סי' מ"ב סק"ב וה"נ כן דמר' נבלעת בכבד וכשניקבה הוי כניקבה המרי. ושוב ירד להציל' מיד משיגים בטוטו"ד. והנה ודאי נתן להציל' בדינ' דאל"כ יצא לנו דבר חדש בהני כבדים שנסמס' מקצתן לרוב גבי אוזי' המלעיטים עד שרופא גורר' ובנמוך מקצת' דסמכינן אדעת המכשירים בסי' מ"א א"כ אם יחסר המרה ונטעם טעם מר בכבד לא יוכשר עכ"ח דעכ"פ הוה כניקוב הכיס דעכשי' הכבד כיס שלה וכן בהתליע הכבד ונמצא בועות וטינר' דיש מטריפים