לבושי מרדכי על יורה דעה כז

הגעלה בכלי ראשון נעשה הבליע' דם מבושל וגם להגעיל לאחר מעל"ע לענ"ד להקל. ובלאו"ה הביא בד"ת בשם גדול א' להתיר הכלי לאחר מעל"ע עיי"ש: ב') וע"ד שאיבת המקוה ביום ש"ק. הנה אם כי לפמ"ש מעל' דאין בו משום בורר דשואב עם הפסולת הרבה מים. מ"מ ודאי עובד' דחול הוה ולא עדיף ממ"ש במתני' בס"פ חביות ובלבד שלא יספוג וקאמר בגמר' דהוה עובדא דחול. וע"י נכרי לצורך גדול אפשר להתיר. וכאן עשיתי תקנה בעזה"י כי סמוך לש"ק כמו שעה אחת אין מניחין לטבול אנשים משום האי טעמא כי בשעה זו צריך הבעל מקוה להתעסק בטהרת המקוה מזוהמא הנ"ל. וגם כי מפני נשים מפונקים הטובלים בכניסת ש"ק שצריכים להיות מים נקיים. וגם כי י"ל משום שנוי מראה. וכזה יש לתקן בכל ק"ק. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן כ"ג שוכ"ט על ראש הרבני האברך חריף ובקי מו"ה עקיבא בלוי נ"י ע"ד השאלה שנצלה כבד חי תחת קדירה שעמד' ממעל הכבד אם לאסור משום דם הכבד שעולה למעלה ע"י הזיעה, והנה דין זיעה לאסור הוא הלכה מפורשת ביו"ד סי' צ"ב סעי' ח' בהמחבר ורמ"א משם תש' הרא"ש דזיעה הוי כגוף הדבר שיוצא ממנו ע"כ הקדירה של הבשר שעומד על הכירה ממעל מחבת החלב נאסרה הקדירה והתבשיל אם אין ס' בתבשיל הקדירה נגד החלב וא"כ ה"נ בעינן ס' בקדירה נגד הכבד ובפרמ"ג שם דאם הי' מחבת של איסור בעינן ס' גם כנגד המחבת והחוו"ד חולק עליו ובדעת האחרונ' להחמיר כמ"ש בפרמ"ג וא"כ כש"כ דבעינן ס' נגד הכבד אלא דיש לחלק כמובן, והנה כל זה אם הי' הזיעה קרובה כ"כ עד שיהי' יד סולדות ואם לא הי' היד סולדות והקדירה חמה פליגי בזה האחרונים דדעת הלבוש והגר"א הוכיחו מתה"ד דאסור ושוב הכריעו באחרונים לאסור הקדירה ולהתיר התבשיל עיין בדר"ת סי' צ"ב ס"ק קע"ג, ואם יש ספק חלקו בזה דאם יש מקום רחוב בכירה שהזיעה מתפזרת יש להקל ובל"ז יש להחמיר בספיקא והנה בדם הכבד יש להקל בספיקא בקדירה לאחר מעל"ע. הכלל העולה דאם בוודאי הי' הזיעה יד סוכדות מסיר הקדירה וכל כלי ראשון והקערות שבא התבשיל בתוכה ע"י עירוי ואם אין היד סוכדות בזיעה אפי' הקדירה חמה יש לאסור הקדירה ולהתיר התבשיל וכש"כ שאר כלים שאכלו בו התבשיל ובספיקא יש להקל על הכלים בשהי' מעל"ע לחומרא בעלמא. וידוע דברי פרמ"ג בהוראת או"ה דיש לחלק בין זיעת אוכלין ובין זיעת משקין דדוקא בזיעת משקין יש להחמיר כמו חלב אבל לא בזיעת אוכלין אבל הבאים אחריו חולקין עליו וגם בסי' תנ"א או"ח נראה שהחמיר גם בזיעת אוכלין, ובנידון זה בלא"ה אין לדון בזה דלא משום איסור כבד אתינן עלה אלא משום דם היוצא והיא משקין ועי' בחת"ס ביו"ד סי' ע' לענין צלתת' דדמא דהוי כמו ציר היוצא והה"ד גבי זיעה. והנה אם הי' וודאי יס"ד בו דנאסר גם התבשיל אם צריך תשובה ידועים דברי הנתיבות בחו"מ סי' רל"ד וכן בת' חסד לאברהם דבאיסור דרבנן בשוגג אי"צ תשובה דאינו איסור חפצא רק איסור גברא ובשוגג לא עשה שום איסור והדברים עתיקים והבאים אחריהם העירו מדברי הרמ"א יו"ד סי' קכ"ג עיי"ש. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן כ"ד שוכ"ט על ראש הבחור החו"ב יו"ש מוה' שלמה יואל כ"ץ ני' פריעד בק"ק נאנאש יצ"ו. בדבר העובדא כי כבד של עוף הי' נוגע בקדירה של חלב ודאי הי' חם כי אם הי' צונן ולא נאסר רק כדי הדח' והבאת דברי הש"ך סי' ס"ד וסי' ק"ה סקכ"ג כי ברטיבות מעט צריך ס' לדידן נגד מה שבלע ואיתא בפרמ"ג בטעמי' כיון דאיכא רטיבות מעט מדינ' אוסר בכדי נטילה ולדידן דאין אנו בקיאין בין כחוש לשמן אוסר עד ס'. ועד"ז הרבת להקשות כי רטיבות מעט אינ' חשו כרוטב כמ"ש החוו"ד סי' צ"ב סק"כ ואי משום דמפטם ומפני שא"א בקיאין עד"ז קשה לך דלא מצינו שע"י פטום יוציא בלא רוטב וכמ"ש בסי' ק"ה לכ"ע. ושוב הבאת דברי הש"ך סקכ"ג דשומן הנבלע בכלי או אוכל י"ל דמפעפע ודברי מג"א סי' תנ"א סקל"ז אינו אוסר רק כדי נטילה. וכבר עמדו בזה האחרונים בדגול מרבבה סי' תמ"ז ובסי' תס"ז ועיין במחה"ש שתיר' ומיישב דברי המג"א על נכון: והנה דבר שיש בו רטיבות קצת אינו חשוב כרוטב. מוכח מכמה דוכתי כמ"ש בפ' כיצד צולין נטף מרוטבו על החרס וכן מהא דקיי"ל בסי' ק"ה שני חתיכו' דבשמן אוסר כול' מפני שמפעפע ותיפוק ליה מפני שיש בו רטיבות קצת וגם מה שצריך הש"ך לומר דבבלוע בחתיכ' אסור שמן דיוצא מחל"ח בלא רוטב ובבלוע אנו בקיאים תיפוק ליה דודאי צלי או מבושל בלא רוטב עכ"פ יש בו רטיבות קצת וגם מהא דתרנגולי' דצלן בשפוד באו"ח ס"ס תס"ז דאמרינן ע"י שפוד אוסר לחד דעה ל"ל מטעם הפוך שפוד תיפוק לי' סתם תרנגולת אינ' נגוב' לגמרי וגם הא קמן סתם צלי בש"ס ל"צ אלא קליפ' או נטילה להלכה וגם פסקינן בסי' ק"ה דאינ' מוציא בלוע מחתיכ' לחתיכ' מפני שהוא בלא רוטב וכי אין בו רטיבות קצת דהא נגוב לגמרי ל"צ רק קליפה. וא"כ לא היית מצריך לדברי חוו"ד סי' צ"ב סק"כ ולהקשות ממנו ע"ד הפרמ"ג דהוה מגברא אגבר' ולא ראה אותו אלא שדברי חוו"ד אמורי' בדבר שאין כאן רק רוטב כמו האי דסי' צ"ב אלא