לבושי מרדכי על יורה דעה כד

וברא"ש שם דנ"מ לענין נדר ממין א' מזמן מוגבל להבא או אם ב"ד חדשו לגזור ולאסור כונו גבינות ושלק' ונ"מ במה שנשאר מימי קדם אם מותר. והנה לפי דעת הנוב"י מהדו"ת סי' ס"ד לא שייך היתר זה בנידון זה. והנה בכל מה שכתבתי להתירא הוא רק אם המורה בעדתו הוא ונשטאטוסקווא. אבל אם הוא מכת האנעלאגין לא חמרתי דבר. וטוב לישאל מפי א' מראשי הקאנצליי כמו הרב הגאון דק"ק ווייטצען נ"י האיך מורים ונוהגים בענין כזה והא בזה"ז ג"כ קבלו כמה קהילות האקאנש- טאטירונג של השומרי דת והאיך מורים בענין השומן וכלים שנשארו להם מקדמת דנא ואם כי שמעתי כ"פ בכגון כך וכך מ"מ אין בידי דבר ברור. ראיתי מ"ש כ"ת עוד חתס' במ"ש דבס' נקיבת הושט לא שייך אוקמא אחזקא רק אזלינן בתר רובא, והקשה כ"ת ממ"ש בב"מ פ"ב, עיי' בסי' כ"ד שכן הוא בעצמ' הקש' משם ותירוצו שם קשה להבין. וכבר אמרתי דיש לחלק בין חזקה כמ"ש המהרי"ט וחוו"ד דיש חזקה מכריע כמו דילפינן מנגע דהסברא נותנת ומכריע דנשאר כמו מעיקרא ומכריע הוה אבל נקיבת הושט ניהו דשחיטה לא מהני אבל אין דעת מכרעת דמשום של"ה זביחה מעיקר' דעי"כ יוכרע דניקב הושט ובזה אמרינן וודאי דרוב' עדיף והדברים עתיקים, ומ"ש מדברי המהרש"א מס' ברכות כעת אין כחי אתי לעיין וחזון למועד ברצות ה'. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן י"ט בהי"ת אול"י ד' פ' קרח תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד הרב הגדול וכו' מהו' מנשה שמעון האבערפעלד נ"י אב"ד ק"ק לעלעס יצ"ו: ע"ד עובד' שבא לפניו ריאה שהי' פיצול בחריץ הורדא וארוכ' מגומ' והכשיר במקום הפ"מ דליכ' משום דת"ל. והנה בודאי חזינא בדברי ספרי האחרונים בשו"ב שנוטי' להקל בכמה דברים שתלוי' משום ת"ל בפרט במקום זה שיש ממנפשך דיתמ"ק נוהגי' להכשיר ואי משום פצול הא איכ' הגנו בחריץ הורדא וכמ"ש הרמ"א ואלא שרבו הפיר' בדברי הרמ"א ז"ל עכ"ז מקילי' בפצול. והנה מ"ש מע"כ בפירוש דברי הרמ"א שבא לומר אם כי יתונ"ק יש מטריפ' א"כ בצירוף הגומ' יהי' בו משום ת"ר בזה קאמר דמהני הגנה של חריץ להשלים החסרון. והנה אם כי פירוש נאה עכ"ז קשה לכוון פירוש זה בדברי' דלא איירי כלל בנדון זה משום איז' ת"ל ועוד דדעת מטריפי' אם כי לא קיימ"ל כוותי' יהי' חשוב לת"ל לא מצינו בדברי הרמ"א שיאמר כן ורק המהרש"ל חדש סבר' זו הביא' הט"ז סי' ל"ה ס"ק ב' והש"ך ס"ק כ"ב והחזיק אחריה' התבו"ש וידוע דבל"ש פקפק בכ"ד בענין זה וחלק בחלוקי' והרמ"א שלא יעלה דעתו בענינו של דבר וסתם כ"כ בדבריו הנ"ל הדבר קשה לכוון עד"ז שאין דרכו בכך כידוע: ומ"ש מע"כ דלהיתמ"ק דטעמי' משום דיתר כנטול דמי ומה מהני כי' הגנה לענ"ד י"ל לפימ"ש במפרשים בטעמי' דכל יתר כנטול משום ובעל החי אין בידו לפרנס ב' אברי' מכחו ודמו שכן יסד בורא נפשות רבות שכך כברא לפרנס ולכלכל רק אבר א' וביתרת אשר ע"י דשניים הם לא יגיע ככר או"א די פרנסתו עי"כ ינטל לגמרי. ומעתה אם יש לו הגנה י"ל דדי לו במיעוט ג"כ ולא יזיק לאבר' אח' שנבר' עונו וסברת' דוק' בחריץ הורדא שנבר' עונו במקומ' משא"כ ביתר' דעלמא וכיו"ב כמובן: שנית במ"ש מע"כ בנדון באיש עני שמסחר' עשיית זאדאוואססער והיא ע"י גלגל המאשין נשפך המים לתוך הצלוחית אם אשתו בימי נדתה רשאי לסייע בתנועת הגלגל והאיש יחזיק הצלוחית אצל הקנה וסילון אשר מתוכו יצא המים ומשום נגיעה והביא דברי יד אליה' סי' ס"ה בענין להחזיק הנר למען הדליק הטאבאק וראיתי פלפול של מע"ש שנוטה להקל ולענ"ד אפשר להביא ראיי' דאם הנגיעה בא ע"י דבר אח' וטח כחו לא חיישינן בזה דהא ברמ"א סי' קצ"ה מתיר כאו"א בימי נדתה לילך על עגלה אח' אם לא יגיע זה בזה ואיכ' לטייל ואם כי העגלה מתנועע' והא על הספסל שאינ' מחובר ומתנועע אסיר שם וצ"ל דכאן המה אינ' גורמי' התנועה וא"כ אם האיש הי מנהיג הסוסי' הי' אסור שגורם התנועה ולמה לא אשמעוני' הלכה זו אלא שבא ע"י ד"א וגרמא בכחו אין זה בכלל נגיעה. ומעתה אם המאשין מחובר' והתנוע' הי' כיו"ב אם יסכים אתנו עוד גדול ההוראה אנא כמשיב' למכשיר': דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ק"פ. סימן כ' ב"ה יום ד' פ' תזריע עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. שלום וכט"ס להרב החריף ובקי מהו' ברוך בענדיט הכהן נ"י מורה הוראה דק"ק פראג יצ"ו. הנני ע"ד מ"ש כי הרופאים בזה"ז כשיש איזה סירכא או בוע' חותכים הריאה ומאבדים אותה ואין מניחים לבדוק ע"י הנפיחה הנהוגה בפה מפני חשש חולי המתדבקת ולא נשאר להשוחטים רק מקום ושטח חתיכת הריאה אשר עלי' הריעות' אי שפיר למיעבד כה"ג. וכבר הי' לי פ"פ בענין זה עם שו"ב מומחה דקה"י בעה"מ וויען דגם שם עושים כן ודברנו ג"כ ע"ד הש"ע ברמ"א סי' ל"ו גבי אטום דמהני לנפוח חתיכת האטום ע"י קש ושפופרת והחלוק מבואר כמ"ש מעל' ואדרבה שם לא צריכים הוכחה אך ורק שיהי' מבצבץ ויתנדנד הרוק וכיו"ב שזה הוכחה שאינ' אטום ומעתה אם בחתיכות פועל הנפוח שיתנדנד כי הנפיחה א"א להיות שולט כ"כ לכלוא הרוח מפני שאינה מוקפת בקרום ובשר כראוי'