לבושי מרדכי על יורה דעה רלא

וידעתיו כי הכל נעשה בכשרות על צהיו"ט לומד באר היטב כל הענינים להלכה ולמעשה דברים הצריכי' שמירה ואפי' המהדרין מן המהדרין יכולי' לסמוך עליו ביתר עוז, גם אני כאשר הייתי במרחץ אובין אם כי הי' לי יין מק"ק פה מאנשים ידועי' כי בענין כשרות יינם עכ"ז בחרתי לשתות מיין שלו מטעמים הנ"ל ע"כ בטח יסמוך לקנות ממנו יין כשר מבלי שום חשש ופקפוק ישתו ענוים וישבעו, וגם כי בזה"ז יש עוד חששא משום איסור ערלה כי רגילי' עוד להבריך ולהרכיב הזמורות עם זמורות מאמעריקא שהוא מגק נגד הפילאקסער"א כידוע ויש פוסקים אחרונים שחוששי' בזה משום ערלה עפ"י גמ' מס' סוטה כידוע ועיי' בש"ע יו"ד סי' רצ"ד סעי' ט"ז ועיי' בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' י"ט וסי' כ' אשר השואל הרבה להקשות ע"ד ש"ע ולהחמיר גם בח"ל והיעב"ץ מיישב' והיינו שלא להחמיר למחות לאחרים אבל בע"נ יחמיר לעצמו ועיי' בשו"ת יד יצחק, וכן לענין כה"כ כ"פ ראיתי כאן בכרמים שיש לחוש משום כה"כ שיש זורעי' שני מיני ירק סמוך ממש לגפנים והמחבר אוסר ליהנות מהם אם כי הרמ"א כתב שהמנהג להקל מטעמים שהזכיר שם מ"מ מה הפסד לעשות גדר או קנים ועצים פחות מג' טפחים בין הירקות והגפנים ועיי' ביו"ד סי' רצ"ו סעי' מ"ה, וכל הנ"ל הציע לפני הרבני הנ"ל לעשות כהלכה ובקי היטב להיות זריז ונזהר כנ"ל, וע"ד הכרכשתות אשאל פי בן תורה יר"ש שרגיל במסחר זה: ועתה ע"ד ד"ת במ"ש בדברי הרמב"ם פ"ב מה' שבת והוא מגמ' ס"פ מפנין אם הג' ימים שמחללין עלי' את השבת הוא משעה שהדם שותת או משעת לידה ואשר העיר בזה בלח"מ ומ"ש בביאור הלכה של הגאון בעה"מ חפץ חיים והבאת דברי הלבוש שפירש בהדי' דג' ימים אחר הלידה וכן ברור לענ"ד ג"כ ועיי' בפי' ר"ע מברטנורה במתניתן שפי' כפשוטה דחילול מתחיל משעה שהדם שותת עד ג' ימים אחר הלידה דשותת הדם לא נתן שום שיעור וכמ"ש בלח"מ דאין לו שיעור ועד ג' ימים אחר הלידה שיירי' חילולי' הנ"ל דהא ודאי אין הפסק ביניהם, ואם כן הי' כוונת בעל חפץ חיים ודאי כן הוא, אבל נראה מדברי' שהבאת שכולל הכל בג' ימים וזה ודאי אינו, ולפי"ז דברי הרמב"ם ג"כ כפשוטו וכדעת הברטנורה אלא שהרמב"ם מחלק ב' חלוקות דהיינו יולדת וחיה דיולדת היינו ע"י צירים וחבלי' דהיינו רישא דמתני' מילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום ועיי' במראה פנים על הירושלמי דפעמים גם בימילדין איכא איסור דאורייתא דהיינו בלא נשלמו ימי עיבורה דחשוב תולש מקום גידולו כמ"ש במס' ע"ז, אלא דלפי"ז לא נזכר במתני' דיני חיה רק יולדת ובברטנורה מיישב זה דבבא ומחללין עלי' את השבת קאי אחיה דע"ז מפרש פירושו וכן נראה ג"כ דזה דעת הרמב"ם, אבל ראה מצאתי בירושלמי דבמה דסיים במתניתן וכל צרכי מילה עושין בשבת קאמר כינוי מתני' חיה, א"כ מפורש במתני' בסיפא דיני חיה, ואפשר דזה דיוקו של הרמב"ם דיולדת לחוד וחיה לחוד מוזכרי' במתני'. ולפי"ד התוס' דלרבא פתיחת הקבר עד שבעה ולאח"כ חשוב נסתם ועכ"פ בצריכ' אנו מחללי' והיינו דאמר רבא במ' עירובין דף ס"ח באישתפוך חמימי' דנשיילה לאימי' אם צריכ' דהיינו ביום שמיני זמנו של מילה והיינו כל צרכי מילה דגם בחיה ביום שמיני מחללין באמרה צריכה כנלענ"ד בדרך חידודא לפי הידוע דדרכו של הרמב"ם להיות נמשך אחר מימרא דירושלמי היאך דלא מצינו שהוא נגד תלמודא דידן כידוע, ובמה שאין נותני' שיעור ליולדת הוא בפשיטות דזה ודאי אין לו שיעור כמ"ש במ' נדה דף ל"ו דר"מ מטהר מידי זיבה כ' יום ור"י חדש ור"י ור"ש שתי שבתות, ועיי' בתשו' מרן חת"ס יו"ד סי' קע"ט שהביא דברי סולת למנחה והפלתי בספרו תפארת ישראל על ה' נדה וכן בסד"ט כל מ"ש ביולדת באחזוה צירים וחבלים דהוה משיושבת על המשבר היינו אם ילדה לבסוף אבל אם פסקו צירים וחבלי' ולא ילדה מתוך כך אינו כלום לענין שנאמר אין פתיחת הקבר בלא דם ע"כ אם בדקה המילדת ותחבה אצבעה במקום הנ"ל לא אמרינן א"א לפתיחת הקבר בלא דם דלא כמנהג שכתב בתשו' נחלת שבעה שכן המנהג בפולין שאסורה לבעלה עי"כ ומ' חת"ס כ' עד"ז דודאי לא יסירו ממנהגם אבל אם בדקו חכמניות ומצאו אותו מקום סגור אפי' מנהגא ליכא, וכתבתי כ"ז להוכיח דיולדת וחיה מישך שייכי' אהדדי אבל נ"מ לידה לחוד וחיה לחוד דיולדת הוה קודם לידה ומחללי' עלי' שבת משום ספק דילמא תלד כמ"ש החת"ס, וג' וכן ז' ושלשים אחר הלידה כדברי הברטנורה והרמב"ם, וגם דברי הרמב"ם בפיה"מ יש לכוון לדברי הברטנורה דמ"ש משעה זו עד תשלום ג"כ דעתו לאחר הלידה ומלת תשלום היינו כמו תשלומי דראשון בפ"ש וה"נ ה"ה בישיבת על המשבר ושתיתת הדם דהא מנין ז' ושלשים אי אפשר בענין אחר דמה גבול הוא אלפני הלידה כמובן, ועיי' בחי' הרשב"א במתני' דפ' מפנין הנ"ל הביא' במראה פנים ומ"ש ע"ד התוס' יו"ט בפ' דר"א ובמתני' הנ"ל, והנני לסיים בכל חתמי ברכות ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו. סימן ג' בעהי"ת יום ג' פ' כ"ת תרע"ג לפ"ק נאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש חביבי תלמיד חביב וותיק מלא עתיק ה"ה בחור כארזים חריף ובקי ירא ושלם זי"ר כש"ת מו"ה נתן בוימהאפט נ"י בק"ק מעזעלאבריץ יצ"ו. הנני במודע כי כייק"מ בא לידי מזמן כביר וע"ד כי טרדותי מרובי' לא הי' בידי להשיב בפרט בשאלתך ע"ד הקו'קו"ס אשר לא נייח לי ובביתי אני מונע לגמרי ממנו ותערובתו ורק שאין בידי לומר לא או"ה, והנה ע"ד מ"ש כי ישנו קויקו"ס שהוא ירוק (געלב) כמו חמאה כידוע ומעתה מה שדרכן לעשות צלי קדר ע"י שומן הנ"ל ונוטלי' ע"י כף מן הקדירה ונותן על הבשר ראוי לחוש מפני מראית העין כמ"ש ביו"ד סי' פ"ז לענין חלב שקדים וחלב אשה ושפיר קאמרת דתלי' במחלוק' הש"ך וט"ז שם אם בבישול לחוד שייך מ"ע דלדעת הש"ך ס"ק ז' דס"ל דבבישול ליכא משום מ"ע וה"נ כן הוא דרק בעוד השומן בעצם גוש מראיתו כחמאה משא"כ בבא לאכילה אשר כבר נמס כידוע הוה כשאר שומן והיא סברא נכונה, ומתחילה עלה בדעתי כי כוונת הש"ך היינו בבישול לחוד שהיא צורך רפואה וכיו"ב וכגון לשום על המכה