לבושי מרדכי על יורה דעה רלב

כדרך רטיי' שגם בשעת בישול ניכרי' הדברים כידוע בבישול לאכילה הדרך להבחין במאכל אם כבר נתרכך וגם דרך לטעום וכן מכיני' קערות וכפות ושאר צרכי' לאכילה או כדי לערוך ולסדר על כלים הנ"ל וניכר שהם לצורך אכילה ודאי יש לאסור גם בבישול כי בישול זה בכלל אכילה משא"כ לשאר צרכי' שאין דרכן בכך בזה התיר הש"ך דיש היכר בזמן הבישול, אכן ראיתי בש"ך בס"ק הנ"ל שמביא ראי' מדברי הרמ"א בחלב שקדים עם בשר בהמה דג"כ איסור' רק דרך בישול שהוא מה"ת וקשי' האיך בשלם דהא אסור משום מ"ע ודוחק לי' לומר דהניח שקדים גם בעת הבישול ומזה הוכיח דבבישול לא הוה משום מ"ע והא איירי בבישול לצורך אכילה א"כ ס"ס קשי' ש"מ מדברי' דגם בבישול לצורך אכילה ליכא משום מ"ע, אלא דמ"מ צ"ע מנ"ל דליכא מ"ע וכהנ"ל ובלא"ה עמדו האחרונים בזה ועיי' בכו"פ שהשיב על ההכרח מ"ט לא גזרינן בבישול בשר טמאה מפני מ"ע דמילתא דלא שכיח היא לבשל למען השליך לאשפה, מ"מ בטעמי' דאמרת דבטיגון ישנו כמה דעות באחרונים דאינו אלא מדרבנן וכן מסקנת הכו"פ דבדרבנן יש לפסוק כדעת הרמ"א דלית בי' משום מ"ע: וחביבי הבחו' החריף ובקי מו"ה שמואל כ"ץ נ"י אמר לי מילתא בטעמי' להקל דמראה זו של הקויקו"ס אינה בעצם הקויקו"ס ורק ע"י תערובות כך נעשה שיהי' דומה לחמאה וכן נדפס במכתביהם על הפאקעטען וכמ"כ בעושין גם בבית להפך הלבנות לירוק וכי נאסור כמה מעשה אופה שנמשחו בחלבון וחלמון ביצה מפני מ"ע, ושוב ראיתי בדר"ת סי' פ"ז שהביא בשם ס' פאת שדה מה שעושי' הנשים במעשה בצק ע"י תערובת חלבון ביצים עד שנעשה כגבינה ממש ואוסר לאכול עם בשר אא"כ מניח אצלו קליפי ביצים וא"כ משמע מדבריו דאין לחלק ואפשר משום דמפורסם במכתב שלהם שהוא ע"י ביצים הוה ככרוז ומהני לענין חשש מ"ע כמ"ש בשו"ת מהרמשי"ק או"ח סי' רל"ו דאם לאו משום קונים נכרים הי' מועיל פתקא על גבי שק קמח של פסח למכור בחנות בחוה"מ, ואפשר דהה"ד בנ"ז מפורסם ע"י פתקא שלהם, וגם אם נחמיר משום מ"ע הי' די בקליפת ביצים להניח אצלו כמו בהאי בצק, והנה אם כי ראוי להקל בדרבנן במ"ע מ"מ מי שנהג מקדמת דנא לחוש למ"ע ודאי אסור לשנות כמ"ש ביו"ד סי' רי"ד וסי' רכ"ח ועיי' בפ"ח או"ח סי' תצ"ו דמנהג הוה כמו נדר וברבים גם על הדורות חל לעשות ולהתנהג כאבותם כנלענ"ד, מ"ש אדברי הט"ז סי' י"א הלא בפרמ"ג מפרש דבריו שם כלומר בכלי שייך לחלק בין עכורים ובין צלולים, והנני לסיים בכל חתמי ברכות אוה"נ דוש"ת: הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן ד' בעהי"ת אול"י ד' פ' וישלח תרע"ו לפ"ק מאד יצ"ו. שוי"ר על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב המאוה"ג יראת ה' אוצרו כש"ת מו"ה משה שמואל הערצאג נ"י אבדק"ק שטאמפי יצ"ו. הנני ע"ד יק"מ בענין היתר הפאבריק לעשות קונח מתפוחי אדמה כידוע וכבר הארכתי בזה בס"ד בספרי ח"א סי' קכ"ז כמ"ש מעכ"ת, והנה ראיתי בשו"ת ערוגת הבושם סי' קכ"ד שנוטה להחמיר ואין דרכי להתיר נגד דעת גדול שנדפס בספרו עכ"ז נלענ"ד בענין שכתבתי שישימו על כל שק וחבילה פתקא ברשימה שהוא מתפוחי אדמה ושמור לשם פסח וכמ"ש במהרמשי"ק באופן זה אפשר דגם הגאון על ערה"ב הי' מתיר בפרט בזה"ז שהוא שעת הדחק כידוע, וגם מצורף לזה כי בעל המעשה הוא ת"ח יר"ש וכת"ה ודאי ישגיח ביתר עוז ואי"צ להאריך ואריך ועיי' בתשו' חת"ס או"ח סי' קכ"א כיו"ב: וע"ד ק"ק במ"כ לעת כזאת אשר שכירות המקומות בביהכ"נ אינם מגיעי' למחיר הנרות כידוע, הנה מדברי הנוב"י מהד"ת ח' ח"מ סי' מ"ד וסי' נ"ו וכן משמעות דברי חת"ס ח"מ סי' ט"ו נראה להדי' דאינם מחויבי' היורשים או החברה להפסיד מכיסם ומדברי' נראה בהדי' דהיורש יוכל לחזור בו כל ימיו רק דאז חזר' סך המעות הנ"ל ליורשי' כי בביטול התנאי נתבטל המתנה וממילא בידן לעשות כרצונם לסגל דבר טוב עבור עילוי נשמתם במה שבידם, ומדברי חת"ס נראה דתלי' במשמעות הצוואה עייש"ה ואם כן כת"ה מבפנים לעיין בלשון הצוואות כמובן, ועכ"פ טוב להוסיף נר בביהכ"נ בעת התפלה דזה עיקר המצוה כמ"ש הד"מ הביאו המג"א ריש ה' חנוכה דמצוה שידלוק נר בביהכ"נ כש"כ בזמן התפלה וקצת נוהגין כן בגלילות התחתון ועיי' בספרי לבויו ח' ח"מ סי' כ"ח מ"ש בס"ד, ומפני הטירדא צריכנא לסיים בכל חתמי ברכות ונזכה לראות בישועת ישראל בקרב הימים ידידו דוש"ת: הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"ס מאד. סימן ה' לחכם אחד. ע"ד המקרה בעוה"ר בסופר שבא לתקן ס"ת חלק א' הגיע לארץ וראיתי כי מעכ"ת פלפל בחכמה וגם אני הבאתי ראי' ממס' גיטין דף נ"ד דקאמר בגמ' גבי התורם והמטביל כלים דגברא לתקוני תבואה לטהורי מאני קא מיכוין לא קנסינן שוגג אטו מזיד, וה"נ בנ"ז דלתקוני ס"ת קא מיכוין, אלא שאין הנדון דומה כ"כ התם הוא גופ' מצוה אבל בנ"ז דזה המכשול אינ' מצוה רק מכח וגרמת המצוה, אבל מה נעשה כל אחרונים מחמירי' עיי' בשו"ת חיים שאל סי' י"ב ובברכ"י בשיורי ברכה ביו"ד סי' רפ"ב שכתבו דמדינא רק האי גברא לבד חייב להתענות אלא שראו מחמירי' גם ברואים וכן מחמירי' לכל הקהל להתענות בה"ב משום תוקף הצער וזלזול ס"ת ר"ל וכן דעת תשו' אמרי אש סי' ו' ותשו' דברי חיים סי' נ"ט ועיי' בשו"ת יד יצחק ח"ג סי' ר"כ במ"ש ע"ד מג"א סי' מ"ד בשם משפטי שמואל, ומי שהוא חלוש יפדה התעניתי' לפי ערכו ועיי' ברמ"א ובמג"א או"ח סי' של"ד ועיי' שם במחה"ש כמה שיעור פדיון ובכן לא יאונה להם שום מכשול ויתברכו ממעון הברכות: הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו.