עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryלבושי מרדכי על יורה דעה

לבושי מרדכי על יורה דעה רל

Levushe Mordekhai Yoreh Deah 230 · לבושי מרדכי על יורה דעה · free full Hebrew text

Open in the reader →

א"ה כדי למלאות הגליון אציגה איזה תשובות מכתבי קודש מרן המחבר זללה"ה. סימן א' ב"ה אול"י ב' פ' תצוה תפר"ח לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגאון המפורסים צדיק תמים בנש"ק כש"ת מו"ה חיים צבי שליט"א דומ"ץ ק"ק פה יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי יק"מ הד"ג בא לידי ומאשר ענותנותו הרבני בענין עמידה בקידוש והבדלה אם הוא מקום לפטור בברכת בעה"ב כבר הייתי מרמז ע"ד בספרי לבו"מ מהד"ת סי' כ' ובררתי הדברים לפיענ"ד, וידוע במ"ש בשם מרן חת"ס כי הכל עפ"י הנ"ל להוציא י"ח וגם צורבא מדרבנן יו"ש העיד לפני כי כן נהג הגה"ק מהו' הילל ל"ש זצלה"ה גם לענין לחם משנה וכי פ"א הי' אצלו ביום ש"ק ובלא מודע בירך ברכת המוציא בקול רם וגער בו מאוד לומר כי בידו להכין לחם משנה לכל או"א, נראה מזה דחשבו ע"י ברכתו שאינו יוצא ידי לח"מ דברכתו מוכח שלא רצה לצאת בענין לח"מ והנה ידוע כי דברים מבוארי' באו"ח סי' קס"ז רי"ג רע"א רצ"ו רצ"ח, ולענין קדישי' לאחר י"א חדש עיי' בספרי לבו"מ מהד"ת יו"ד סי' קס"ה מ"ש לענין לימוד משניות בשם מרן מהר"נ הכהן זי"ע: מ"ש השואל בתשו' לחם שלמה סי' קי"ב ע"ד חיי"א לענין איסור משתין בסוכה שאין לו מקור הלא החיי"א מביא המקור שאם אסור להכניס קדירות וקערות לסוכה כמ"ש במ' סוכה דף כ"ט ולדעת רשיז"ל הוא משום מיאוס וביזוי לסוכה עד"ז קאמר החיי"א ק"ו להשתין, ומ"ש אפי' בכלי לא אדע מה אפי' כיון דקדירה אסור כש"כ עביט של מי רגלים דאסור לקרות כנגדו ק"ש ותפלה כדאית' בגמ' שם דף כ"ה וכן קיימ"ל באו"ח סי' פ"ז אם הוא של חרס או עץ וסתם קדירה של חרס א"כ דומי' דידי' בעביט של מ"ר אסור, ומ"ש השואל ראי' מדמותר להשתין בתפילין כמ"ש באו"ח סי' מ"ג היטב השיב בלחם שלמה דהכא הוה כמשתין על תפילין אלא שאין הלשון מכוון דתפילין חמור' דהוה דבר שבקדושה ואם נאמר דגם בסוכה חל ש"ש מכל הסוכה כמ"ש במ' סוכה דף ט' הא פירשו ברא"ש ובט"ז סי' תרל"ח דגם להרמב"ם חל ש"ש רק על עצי סוכה של סכך ודפנות רק מדרבנן והוה כשאר מכשירי מצוה ועיי' באו"ח סי' כ"א הלכותיה, ובזה י"ל ג"כ ע"ד תשורת ש"י מהד"ת סי' קכ"ב במה שבא ללמוד מדברי תבו"ש סי' י"ג דאסור להשתין בביהמ"ד דהוה מקום של קדושה שם ודאי הכל בקדושה הכותלי' וחלל' משא"כ בסוכה כנ"ל: ומ"ש הגאון בעל לחם שלמה נ"י ראי' מדברי ירושלמי מ' פסחים פכ"צ הי"ב דהוכיח ר"א בשם ר"ל דמחילות לא נתקדשו מדתנן בתמיד מדור היתה שם ובה"כ של כבוד כלומר אם נתקדשו ל"ה להתיר להעמיד בה"כ ואר"י וכי צואה טומאה היא והלא אינו אלא נקיות, אלמא דאפי' להטיל רעי מותר במקום המקודש ולכאורה הוא ראי' חזקה. אלא דא"כ האיך נפרנס סוגי' דגמ' מגילה דף כ"ז בביהכ"נ שנמכר ע"י טובי עיר הלוקח מה שירצה יעשה חוץ וד' דברים וא' מהם בה"כ ואם בביהכ"נ שיצא לחולין לשאר דברים של רשות מ"מ בה"כ אסור כש"כ בעודה בקדושתה ועיי' באו"ח סי' קנ"א בעליות ובט"ז שם כידוע ועיי' בסי' קנ"ג ס"ט וי' דכן קיי"ל דבלא מעמד אה"ע אסור לד' דברים, ועכצ"ל דש"ס דילן ס"ל כר"ל בירושלמי ופשיטא דקיי"ל כש"ס דילן, ועוד י"ל דס"ל לר"י בירושלמי דביזוי מצוה דרבנן ובעת הצורך לא גזרו במקדש דאין שבות במקדש משא"כ בביהכ"נ: ומ"ש בתשורת ש"י מסופ"ב דסוכה במתני' דשמאי הזקן סיכך ע"ג כלתו שילדה והא תינוק כזה ודאי מטיל רעי וכדאית' באו"ח במקום תינוקות לא יקרא ק"ש וא"כ הוה כמאכיל בידים לקטן והביא ראי' משבת דף צ' דאפי' חגב טהור אסור ליתן לקטן דילמא אכל ועובר בבל תשקצו, והנה כבר עמד בזה בחי' למס' שבת דמאי מאכיל בידים הוי דהא לא נתנו לאכול והקטן מעצמו ורצונו עושה כן ותי' דבר נאה דמתני' כר"ש דס"ל דכ"ש למלקות וא"כ במס' יבמות דמוקי ג' פסוקים לענין איסור להאכיל לקטן ועביד צריכת' ובשרצים הצריכת' דהוא במשהו, וא"כ לר"ש דאית לי' בכה"ת כ"ש למלקות בטל הצריכת' ועכ"ח אתי' לענין דב"ד מצווין להפרישו וזהו שפי' גבי חגב דאין כאן הפרשה אבל לדידן דס"ל אבדמ"ל ליכא איסור כלל א"ש כש"כ בקטן להכניסו לסוכה דודאי קיל טפי, ועוד הא ס"ל לתוס' במס' ר"ה דבמקום מצוה מותר בידים דה"ט דמתעסקי' עמהם בתק"ש וה"נ הא הוי מצות סוכה לחנכו והנה לענין הלכה לא אדע מל"ט לא נילף במ"ש במ' ר"ה דף ל"ג דאסור ליתן לתוך שופר מי רגלים לצחצחו מפני הכבוד וא"כ כש"כ להטיל מ"ר דהא נגד העמוד איכא איסור דאוריית' בק"ש ותפלה כנלענ"ד, ובעושה סוכה כל שנה יש תקנה כמ"ש המחבר סי' תרל"ח ס"א כתי' ר"ת בתוס' סוכה דף ט' דיתר מהכשר סוכה אינו בכלל איסור הנ"ל והיינו אם עשה מקודם רק הכשר בב' דפנות וטפח כהלכה ואח"כ הוסיף דופן ד' עיי"ש. והנני לסיים בכל חתמי ברכות כא"נ הטהורה ונפש ידידו דוש"ת. הק' מרדכי ליב ווינקלער ק"ק מאד יצ"ו. סימן ב' ב"ה יום ג' פ' מ"מ תרפ"ו לפ"ק מאד יצ"ו. יראה בנחמת ציון וירושלים בכפלים עם אחב"י ה"ה כבוד הרה"ג חריף ובקי וכו' כש"ת מו"ה משה שווארץ נ"י בק"ק באזעל יצ"ו (במדינת שווייץ). הנני במודע כי בא לידי יק"מ כת"ה והנה ע"ד שאלתו למען בירור יין כשר מידידי הרבני וכו' והלא ידוע לך כי הוא בנו של הירא וחרד וכו'