לבושי מרדכי על יורה דעה רכז

סימן רכ"ג בהי"ת י' ה' פ' נשא תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרבני המופלג החו"ש טובא בנש"ק מו"ה פנחס זעליג כ"ץ נ"י בק"ק קליינווארדיין יצ"ו. עתה באתי ע"ד הנשאל בא' שמתה אמו בעיר פעסט והובא' למקומ' כמו ה' ימים לקבור'. ועתה השאלה האיך חשבי' י"א חדשים באמיר' קדיש אחרי כי הש"ך בסי' ת"ב הכריע' כי ביותר מב' ימים בין מית' לקבור' יש מנהג לעשות תקוני יאהרצייט בי' הקבורה בשנה ראשונה וא"כ הה"ד הי"א חדשים יאריכ' יותר לפי חשבון הימים הנ"ל. וכבר הייתי נשאל בכיו"ב ואמרתי כי הלכה זו תלי' בפלוגת' הטו"ז ונקה"כ סי' שע"ו לענין אם נתן לקבור' משום שבת ויו"ט עכ"ז יאמרו היתומים קדיש דאין אמירת קדיש תלי' באבלות ובנק"כ חולק כיון דטעם אמיר' קדיש לפדות אבותי' מדינ' של גהינם וקודם הקבור' ל"ה דין הנ"ל ע"כ לא יאמר קדיש. וא"כ לדעת הטו"ז דמתחיל מיום המית' א"כ גם י"א חדשים יש לחשוב כן ולדעת הש"ך וודאי מי' הקבורה נחשבים. ואח"כ ראיתי בחכ"א ככל קס"ו שהביא דעת הא"ר שהכריע כדעת הט"ז לענין היאהצ"ט יש לחשוב תמיד מיום המית' אפי' בנקבר' כמה ימים אח"כ כי גם קודם הקבור' עוברי' עלי' ז' דינים כמ"ש בזוה"ק ע"כ גם בסי' שע"ו הכריע כדעת הט"ז עי"ש. אלא דשאר אחרונים כמ"ש בסדור דרך החיים וכן בסדור הריעב"ץ נרא' כי לדידה' י' יאהצ"ט כדעת הש"ך וא"כ שוב עומד בספיק' לענין חשבון י"א חדשים וזה דברי שאלתנו. וחפשתי בספרי' ומצאתי בסידור יעב"ץ בדיני קדיש אות ט"ל וז"ל אומר קדיש י"א חודש מיום המית' אפי' הקבור' אחר איזה ימים וכשרוצה לומר קדיש י"א חדש מיום הקבור' רשאי ואין האבלי' יכולים לדחות' ומי שרוצה לעשות יאהצ"ט בשנה ראשונה ביום הקבור' כשרחוקי' מיום המית' ימנה גם י"א חודש מיום הקבור' עכ"פ שם ועיי' בנהרי אפרסמון חיו"ד סי' צ"ז, וא"כ פשיטא דבנ"ז יעשה כן לומר קדיש עד ה' יו' סיון ומבערב יפסוק כידוע כנלע"ד. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן רכ"ד ב"ה א' דר"ח חנוכה תער"ב לפ"ק מאד יצ"ו להרב החריף ובקי מו"ה משה אהרן פריעד נ"י מו"ה בק"ק ט' ליק יצ"ו ע"ד השאלה במ"ש הש"ך סי' ת"ב שמחלק בשם מ"ב דאם יום המיתה מיום הקבורה ב' ימים אז גם בשנה א' היאהרצייט בי' המיתה. ואם הוא ג' או ד' ימים בשנה ראשונה היאה"צ ביום הקבורה. ועתה עמד א' לומר כנגד מעל' דהני ג' ימים היא מעל"ע ומעל' והביא ראיי' דל"ד מעל"ע. ולענ"ד מגוף הלכה מוכח כן דהא טעמי' קאמר משום דיחדלו אבלות של י"ב בי' היאהרצייט שהוא יקדם מקמ' היאה"צ מי"ב חודש ודאי מי' הקבורה מנינן והא יום היאה"צ לא תלי' במעל"ע ולא מנינן שעות כיאה"צ רק הו' ביומ' ואם ימנו מעל"ע הדר' החששא לדוכתי'. ועוד ממ"ש הש"ך בשם מ"ב במשל כגון שמת בשבט בעש"ק סמוך לשבת דא"א לקבור ביום ההוא עד י' א'. והא פשיטא דמיום עש"ק סמוך לשבת אינ' מעל"ע ג"פ רק ב"פ עד לערב של' א'. וגם כנראה דרק משום דסמוך לשבת א"א להיות הקבורה אבל בי' א' ודאי השכם בבוקר הוה הקבור' א"כ אפי' מעל"ע ב"פ ליכא וש"מ דהכל תלוי ביום ליום. וכן מצינו ביולדת לענין שבת ויה"כ כמ"ש בתוס' מ' גיטין ד' ח' שלשה ושבעה של יולדת במ' שבת ד' קכ"ח אינ' מעל"ע וכן קיימ"ל באו"ח סי' תרי"ז ובמג"א סי' שי"ל סק"ז עיי"ש וכן נראה לענין מפלוגין בספינה דהוזכר ג' ימים בפ"ק מ' שבת ובש"ע או"ח סי' רמ"ח אינ' מעל"ע דוק ותשכח. ומ"ש מעל' לענין הדס דאם יש בו עלי' על קן א' וא' מעלה דלא מקרי הדס שוטה כמו דמשמע מפירשיז"ל דדוקא שנים בקן וא' למטה כמ"ש במהר"ם לובלין והרמ"א לא נתכוון להדס כזה. והנה ברמ"א ציין ת' מהרי"ק והוא בשורש נ"א שם הביא דרשיז"ל ולומר דהעולם סומכים ע"ד רשיז"ל ד דווקא למטה עלה א' מקרי הדס שוטה ואם למעלה לא מקרי הדס שוטה ואם באמת הרמ"א נתכוון לדברי ת' מהרי"ק עכחצ"ל דכול' רק משום צירוף היתירי' הוה ובכלל דבריו הוא כמובן. ידידו"ש. הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן רכ"ה שוכ"ט על ראש ידידי הרב הגדול החריף ובקי טובא בנש"ק שלשלת היוחסין מו"ה מאיר ליב פרייא נ"י אבדק"ק נ' שוראני יצ"ו. הנני ע"ד אשר נדברנו יחדיו בדברי קדושת זקנו מרן חת"ס זי"ע בהגהותי' למ' חולין בדברי התוס' ד' צ"ו בד"ה קולף ואוכל דלאו דוקא דצריך קליפה עכ"פ ואפי' נטילה כמ"ש במתני' מ' פסחים נטף מרוטבו יטול את מקומו אם לא שנחלוק דרוטב מבלע טפי ומיהו לא מצינו קליפה לצלי כי אם לשמואל בחם לתוך צונן דאדמיקר לי' א"א דלא בלע פורת'. ופי' בהגה' וקושי' התוס' לרב דס"ל עלאי גבר. וכל הרואה משתאה על רזי דנא מה שייכות בזה עלאי או תתאי דהכא בירך שנצלה בגה"נ חם בחם וגם לענין נטילה מה זה תולה בעלאי או תתאי גבר. ונלענ"ד לתרץ דבריו הק' עפ"י פשוט דמתחילה הוכיח בתוס' דצלי בעי נטילה מנטף מרוטב' וכו' דמפורש במתניתן אלא שיש לחלק בין רוטב לגוש וע"ז קאמר'