לבושי מרדכי על יורה דעה רכה

שבת זמן תפילין ומ"מ אם מוטל לפניו פטור וא"כ למ"ד יום א' אתי שפיר משא"כ למ"ד ב' ימים צריכא למימר. ותנא בא"י קאי דגם יו"ט יום א' הוא. ומ"ש מע"כ לתרץ קושי' ח"צ על מהרי"ט דאם משום דאונן פטור מכל המצוות א"כ יבום. האיך משכחת לה כיון דבשעת נפיל' עומד' עליו באיסו' א"א דפטור. ותי' עפ"י קושי' מהרש"ל בתשו' ע"א שהקש' אהך דדרשינן מלאחות' אם הולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו לא יטמא ואמאי הא אונן פטור מכל המצוות ובישועת יעקב תי' דמדרבנן וא"כ ה"נ מדרבנן. והנה בח"צ הרגיש בזה דאל"כ בלא"ה הא צריכ' להמתין ג' חדשים משום הבחנה אלא דזה מדרבנן ופטירי דאונן מדאורייתא. והנה במהרש"ל הוכיח מטעם זה דעכ"ח אינ' פטור מכל המצוות ומכל המצוות האמור' בתורה דיש מצוות פרטית שחייב בהן. והנה מע"כ הקשה דעכ"ח מדאורייתא דהא ילפינן בסוכ' מטעם דעוסק במצוה פטור מן המצוה ולענ"ד לפי"ז פשיטא דלא קשי' קושי' ח"צ הנ"ל דעד כאן לא אמרינן דכל יבמה שאין אני קור' בשעת נפיל' יבמה יבא אליה' אלא אם פטור מצד עצמ' כגון עריות וצרתיה' צרת סוטה ואיילנות וכדומה דאז פטור מצד גזה"כ כלומר דאינ' בת יבום כלל דכהגוו"נ לא אמרה תורה מצות יבום אבל מטעם עוסק במצוה וכיון שעוסק במצוה א' א"א לעשות השניי' וכמ"ש במ"ק פלס מעגל רגליך אבל מ"מ המצוה אכתפי דגבר' דאם יפטור ממצוה זו שעוסק בה יחייב לעשות השניי' כמו בכל עוסק במצוה כמ"ש הג"ה אשרי בסוכ'. ועתה הגע עצמך אם היבם בשעת מית' אחיו עושה איזה מצוה כגון שהוא יום חתנות' או הניח תפילין וכי נימא דפטור ואינה ביבום אלא עכ"ח כמ"ש דדוקא אם מצד עצמ' ביבום גופא פטור אבל משום מצוה שאין ביבום עצמ' חסר כלום לא שייך הך טעמ'. והנה בתר"י הביא י"א דלא גרסי במתניתן ומכל מצוות אמור' בתורה דלא פטרינן לי' רק מק"ש ותפילין דבעי כוונה ולא משאר מצוות וכדבי שילא שם בסוכ' דמחייב שושבינין בק"ש. והוא ז"ל השיב עליה' דזה כמ"ד עוסק במצוה אינ' פטור מן המצוה ואנן קיימ"ל כמ"ד עוסק במצוה פמה"מ לכן פטור מכל מצוות האמור'. והנה ראיתי דס"ל לתר"י דבאמת היינו טעמי' דאונן מטעם עוסק במצוה ומע"כ כ' דמבואר בגמ', בגמ' דידן לא ראיתי טעם זה רק בתר"י הנ"ל. מ"מ נ"ל דחזינן דאונן פטור יותר מכל עוסק במצוה עפ"י מה שחלקו בתוס' והרא"ש בסוכ' דאם אפשר לעשות שניהם או אפשר לעשות ע"י שליח וכיו"ב. ועוד אם להיפך אם הי' עוסק במצוה אחרת כגון שהי' מניח תפילין ודאי הדין דחולץ ואם הטעם משום עוסק במצוה נימא להיפך עוסק במצוה אלא דלענין זה י"ל דמדרבנן פטרוהו לגמרי מצד עצמ'. ולזה י"ל בפשיטות דלא מהני לעכב מצוות יבום כמ"ש הח"צ בעצמ'. ובאמת קושי' הח"צ על המהרי"ט תמוה לי כי לא הזכיר מדברי תוס' ריש מ' יבמות שמקשי' מיבמה שנפלה כשהוא נדה דאינ' ראוי' לייבום נימא כל במה שא"א קורא וכו' ותי' בכמה תרוצים עיי"ש דכל הני תירוצים שייכי' לענין עכוב ופטור אונן דמ"ש שם דנדה אסור לכל משא"כ עריות וא"כ הה"ד אונן פטור לישא אשה גם אחרת וכן היא. אתי' ב' דטעמי' משום דרכיה דרכי נועם בנדה כיון דגם בעודה אצל בעלה צריך להמתין עד טהרתה דרכיה דרכי נועם קרינן בי' גם ביבם וא"כ הה"ד לענין אנינות דכל אשה שהיא אנוני אסור' לבעלה ואפי' אבל' כמ"ש שם ר"מ כתובות ד' ד' וא"כ ל"ק כלום. וגם בקושי' מהרש"ל תמיה לי דלא הזכיר מד' תוס' פ"ב דסוכ' אהא דיליף מק"ש ומאנשים שהי' טמאים לנ"א דפטור' מפסח וקאמר דצריכ' דאי מק"ש ליכא כרת. ואי מקרא דאנשים שהי' ט' לנ"א אכתי לא מטו זמן חיובא והקש' שם בתוס' אהא דאמרינן בזבחים פ' ט"י ד' ק' דרמי אהדדי לה יטמא מצוה אפי' בער"פ ומעשה ביוסף ב"ג הכהן שטמא' אות' בידיים אהא דינ' כאחות' מי שהלך לשחוט את פסח' וחד תי' בגמ' שמחלק בין קודם חצות דלא מטי זמן חיובא דק"פ פטור ולאח' חצות חייב בק"פ ואינ' מטמא וא"כ הוה שפיר דומיא דהכא דלא מטי זמן חיוב' אבל לרב' דתי' ומחלק שם בין שחט וזרק עלי' ובין לא שחט וזרק ואמאי כיון דמטי זמן חיוב אמאי פטור והא מקרא דאנשים שהי' ט' לנ"א ליכא למילף דלא מטי זמן חיובא ואי מק"ש דמטי זמן חיוב הא ליכא כרת ואין כאן ילפותא אלמא דתוס' הקשו להיפך. וא"כ מה זו קושי' שהקש' דנימא אונן פטור מכל המצוות דהא מדאורייתא אינ' פטור רק מטעם עוסק במצוה ובמטו זמן חיוב וכרת ליכא ילפותא ומנ"ל לפטור ולהכא נקיט גבי לאחות' מילה וק"פ דוקא. ולענין קושי' התוס' הא דרב' י"ל מדרבנן וכמ"ש לעיל וכמ"ש בפסחים פ' האשה בכמה דברים דפטרו מק"פ מדרבנן. וזה שהולך לשחוט פסח' ולמול בנו דמטי זמן חיוב כבר הוא עוסק במצוה אחרת במטו זמן חיובא. ולזה נמי י"ל במ"ש המהרש"ל מהא דמ' כתובות רפ"א עיי"ש. דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן רכ"ב שוי"ר לכבוד הרב החריף ובקי מו"ה אלימלך פריעדלאנדער נ"י מעלתו הציע לפני ד' קושי' א') הקשה ממה דקיי"ל בסי' שצ"ו דקטן שהגדיל בז' אי"צ לקיים ז' משום דנדח' גברא. והקש' מש"ס יבמות דף ל"ג דאייתי ב' שערות בשבת ולא אמרי' כיון דאדחי. והנה לפמ"ש הרא"ש שם דמדמה לפסח שני דמשום דאינ' רק לתשלומין ע"כ קטן שהגדיל וגר שנתגייר פטורים מפ"ש וה"נ לענין מצות ז' א"כ אין דמיון לשבת דאין חצי שבת תשלומין לחציי שבת שבתחילה הלא הוא בעצמות' מצות קדושת ואינ' לתשלומין כלל ולדעת הט"ז שאמר בטעמי'