לבושי מרדכי על יורה דעה רכד

א"כ כש"כ בנד"ז וכן נוהגים ק"ק פה בביהכ"נ כי האבלי' יורדים פני תיבה עד אחר איז' מקומן ועיי' בת' נהרי אפרסמון חיו"ד סי' צ"ז או"נ. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן רכ"א ב"ה אול"י ד' תריסר תרנ"ט לפ"ק ברענזאווא יצ"ו. כימי מר והדס, ירם לנס, ע"י ועל ראש ידידי ה"ה כבוד הרב הגדול חוב"ק מו"ה משה ווייס נ"י רב בק"ק יאבלאניטץ יע"א. לענין נדון ה"ה מה דהוה הוה, ובפרט ראיתי שהוא מהדברים אשר נאמר' נהר' נהר' וכו' כי כאשר הייתי בגליל התחתון ראיתי נוהגין כדברי מהריט"ץ. ובגליל זה המנהג כרוב האחרונים אשר חלקו כמ"ש בשע"ת או"ח סי' ל"ח וגם ביו"ד החדשות בשם הגאון מהרא"ז נדפס ביאורים וחדושים על הענינים ופס' דלא כמהריט"ץ. ומ"ש מע"כ בשם ח"א אם כי על הברכ' ל"ק דהא מצינו כמה מצוות מספיק' לא מברך דברכ' אינ' מעכב משא"כ מצוה דאורייתא דתפילין כטעמי' של מהרט"ץ דדוקא יום א' דהוה דאורייתא דח' דאורייתא משא"כ ברכה וגם הלא דעת מג"א סי' תרפ"ט מכריע דדוקא בספק שתקנו חכמים מברכים משא"כ בספיק' מדידן כגון עיירות' ספק מוקפים חומה וכן כוי אע"ג דהוה סד"א אין מברכין. והנה שמעתי משמי' דהגאון אב"ד ק"ק פאקש נ"י שהזהיר מאוד שלא להניח תפילין ובל"ס כן נוהגין בק"ק פ"ב שמקובלת בידו מעיר ואב"י. ובאמת כן נראה להלכה דלטעם מהריט"ץ דפטור ביום א' דהוה דאורייתא ודוקא אם יום המיתה ויום הק' ביום א' חדא דהא כתב הרא"ש בפ' א"מ דרק מדרבנן פטרו מתפילין דאפי' י"א דאורייתא אין טעם לפטרו מתפילין ורק יש כח ביד חכמים וכו' עיי"ש. ב') דהא כול' פירש' וכן ברא"ש ע"ד הרי"ף דטעמי' דר"א דרק יום א' משום דלענין יום ב' אמרינן מקצת יום ככול' לכן קיימ"ל באו"ח סי' ל"ח דרק לאחר נץ החמה יניחם משום מקצת יום ואפיל' למ"ד דגם קודם נץ החמה והא איתא בטעמי' במג"א דלענין זה לילה ג"כ חשיב מקצת יום ככול' וכמ"ש הרדב"ז כן לענין דברי מצוה גם מקצת לילה ככול' ואי כדברי מהריט"ץ ווה זה מקצת ככול' תיפוק לי' דלאו יום מיתה וכא יום קבור' אלא ש"מ דלאו בזה תלי' אלא דמצד עצמות אבלו' פטור ולא משום דאורייתא הוא דהא יום ב' ודאי לאו דאורייתא ג') דהמג"א בסי' ל"ח כתב דעיקר כדעת הרא"ש דלא יניח בפני פנים חדשות אלא אם הניח אינ' חולץ וכל זה לא שייך לס' מהריט"ץ. ומע"כ הביא ראיי' מלשון הריטב"א פ"ב דסוכ' י"א פיר' שהוא יום מיתה ויום קבורה. ולענ"ד דהאי ו"ק אדלעיל קאי וי"ו המחלק' הוא כלומר שהוא או יום מיתה או יום קבורה דאל"כ מה זה פירוש' דקאמר לשאר ימים פשיטא שאין כאן שום דבר שיקרא שם יום עליו אבל אם הי' וי"ו המחלק' שפיר שייך פיר' כלומר דאפי' כמה ימים בין יום מיתה ליום קבורה אין מוני' לימים רק מה שהוא אחרי יום א' ויום ק' וגם פירש' שם תו דיום ב' אמרינן מקצת' ככול' וכבר אמרנו לעיל דמזה הוכח' דלא כדעת מהריט"ץ. שנית הביא מע"כ ראיי' מהירושלמי שהקש' כמ"ש הרשב"א בפ"ג דברכות והעמיד דבריו למ"ד יום ב' פטור א"כ במוטל צריכ' למימר ולדעת מהריט"ץ ניח' דלמ"ד יום א' נ"מ דאם יום קבורה אינ' ביום מיתה. ואם כי דבר נכון דבר בזה ועיי' בצל"ח שהביא דברי ירושלמי הנ"ל והקשה כמ"כ קושי' מע"כ ותי' בב' וג' תירוצים אחרים ואינ' מתעורר בדברי מהריט"ץ הנ"ל אשר הביא' בדג"מ סי' שפ"ח ולענ"ד לדברי מע"כ מ"מ יוקש' קושי' התוס' שם ד' י"ד שהקש' כיון דתנן מכל מצוות האמור' בתורה וכי ק"ש לאו מצוה האמור' בתור' ותי' דקמשל"ן ק"ש אם כי הזמן עובר' ופשיט' כי קושי' התוס' גם על הא דינ' דתפילין וג"כ צריך לתירוצ' ובשלמא מק"ש אתפילין ל"ק דאיכא למימר דחשיב כל מצות התלוי' בזמן או דיש איז' צריכות' מתפילין לק"ש אבל הא ממצות האמור' בתור' אין לומר רק כמו בק"ש דזמנו עובר'. ולדברי מע"כ בדעת הירושלמי דמתניתן איירי שאין יום מ' ויום קבורה ביום א' דלאחר ק' חייב בתפילין א"כ אין כאן זמן עובר' והדר' קושי' לדוכתי' למה תני תפילין כלל. לכן נלע"ד להיפך בדעת הירושלמי ועפ"י מ"ש בשושנים לדוד מה זו קושי' דהא אין אבילות חל אלא לאח' אנינו' וא"כ הא דעת הרא"ש כאן וכן במ' מ"ק דאנינו' לחוד ואבלות לחוד דיש מה שמותר בזה ואסור בזה וכן להיפך. ונ"ל דהא מאן דאינ' אוסר אלא חד יומ' במ"ק ד' כ"א יליף מאחרית' י"מ ובפ' טבול יום קורא לאונן ג"כ מקרא זה וא"כ לענין תפילין זה וזה שוין. ומעתה במתניתן שפיר תני תפילין בין לאנינו' בין לאבלות כיון דמיום אחרית' נפק' זה שייך לענין דין אבלות כמו לענין אנינו' דהא מקרי' בשם א'. וא"כ ל"ק רק מלשון מתניתן דקתני מי שמתו מוטל לפניו משמע כש"כ בזה ואח"כ חייב. וזה אינ' מן הקושי' כמ"ש לעיל דהא עכ"ח אשמעינן אפי' אם הזמן העובר' דאל"כ הוה בכלל מכל מצוות האמור' בתור' כקושי' התוס' וא"כ עכ"ח צ"ל דאיירי דלא הוה זמן מספיק לקבור עד שקיע' החמה כמ"ש ג"כ אופן זה בפ' טבול יום ד' א"כ אין כאן דיוק כלל דליכ' כבר הוה בלא יום מ' ובלא יום ק' וגם אין זמן תפילין לכ"ע משום גזיר' דישן בהם לכן אינ' מן הקושי' לדייק כלל משא"כ למ"ד דגם ביום שני פטור דייק שפיר דהא יום א' פשיטא דנקר' יו' אחרית' גם לענין אנינו' כמ"ש שם ועכ"ח מוטל לפניו לדייק ביום ב' דאינ' מוטל ואינ' יום מ' ולא יום ק' עכ"ז הוכיח משם הירושלמי דאינ' פטור. זה הנלענ"ד בפשיטו'. ועוד יש לפרש דברי' עפ"י מ"ש הצל"ח די"ל דמתניתן כמ"ד