לבושי מרדכי על יורה דעה רכא

שיש קבור' לעיר אחרת ופירשו טעמים משום בזיון ואדרבה שאר הקבורי' שיש להם קרובי' הוה טפי תוך שלו כמ"ש החת"ס בסי' של"א וסי' של"ד הנ"ל ולהצדיק ז"ל אין לו קרובי' במקומכ' ועוד בלא זה יש להשתדל לקבורות ישראל כי' ישאר' כעת אשר קנו מקום לא יפקד ולא ישמר מקום ישן הנ"ל ויש לחוש הרבה, אם לא דהוה עובדא כמו עובד' דתשובת מהרי"א עיי"ש. אבל מ"מ ארם כשר שנקבר שם הי' לפי"ז המצוה להשתדל. והנה זה לפי ראות עין כי ישאר להשתמר וגם כי המצוה בפרט לקרובי'. וראיתי בפ"ת סי' שס"ג שהביא בשם תשובת תפארת צבי דאינו משום בזיון במי שרוצה להקבר בקבר חדש של ישראל דאינה רוצה לתבזות עצמו ומה לי על אחרי' וספר ההוא אינו תח"י אם דעתו שמותר לקרובי' לפנות מה"ט או בפשיטות דבריו נאמרים על החיים שעודנו חיים ולצוות עד"ז. ואפשר בנדון זה כיון שגלו דעתו וצערו עד הוה טעמי' רבה ואין כאן בזיון כמ"ש באחרונים ועיין בתשובת חת"ס ח"ו סי' ל"ז ועכ"פ הקרובי' שהי' דעתם מתחילה לפנות' ונראה שצווחו גם לפנים אפשר דהי' הקבורה על תנאי לפנותו דיש היתיר' ג"כ כמ"ש בסי' שס"ג ובחת"ס בשם תשוב' הרשב"א בסי' ל"ז הנ"ל ולזה הי' צריכי' גם עתה להיות בעת הפנוי או לעשות שליח מבין בע"ב של היישב ודעתי שיעשו כן, וכמ"כ דעתי להעיר על הנ"ל אם לפנות גם שאר אדם כשר אלא שלא נשאלתי על זה. והנני לסיים בכח' דהיתיר' מטעמים הנ"ל לעשות נ"ר לאותו צדיק ז"ל, והודעת לי כי כתבת בשאלה ג"כ לחתני הגאון נ"י אב"ד ק"ק גאלאכטא יצ"ו אם יסכים ג"כ להתיר' ואח"כ תציע הדברים לגדול הוראה במ"א ויסכים ג"כ אז מטינ' שיב' מכשיר' מעוט' דעתי הפעוטה. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן רי"ח ב"ה י' ו' עש"ק פ' שמיני תרס"ה לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרבני המופלג בתו"י ותיק מלא עתיק הנגיד מו"ה אברהם פאללאק נ"י מהערמאנשטאדט יצ"ו. עתה באתי ע"ד גופא דדינא אם מותר להיות קברי ישראל על קרקע אחת עם קברי גוי' מבלי קנין לעדת ישראל. ומע"כ הביא דברי הגמ' מס' ב"ב ד' קי"ז נמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו אלמא דהקפדה זו מילתא הוא, ודאי הדין אתו והלא קיימ"ל ביו"ד סי' שס"ג סעי' א' דאפי' מקבר מכובד לבזוי מותר אפי' לפנותו שערב לו לאדם שיהי' נח אצל אבותיו והכי נהוגים בזמנינו עכצשל"ת להשכיב אצל קרוביו כידוע. וידוע חומר פנוי קברות משום ניול וחרדת הדין מ"מ לתוך שלו מתירין. והכי כיון דלית בי' קנין לישראל אין כאן שלו ולא קרובין וכש"כ שאין כאן ירושת האבות ועוד נלפע"ד דאי לית בהו קנין לעדת ישראל הוה לי' בקרקעי' גוים דידוע כי גם בזה"ז שישנו חירות ודרור לישראל מ"מ בכל אתר ואתר ראשים ושלטונים בעיר המה גוים וכש"כ שרי הקאמיטאט והמדינות א"כ בל"ס שהקרקע נקראת על שמם של גוים. ואנחנו מחכים ומצפים לישעות ישראל בקרב הימים ונעזוב כל הקרקעות של ח"ל וא"כ מה שלנו אם לא בקנין ממש על שם ישראל והא בקרקע של גוי החכ"צ בת' סי' נ' מתיר לפנות בק"ו לפנוי לתוך שלו אלמא דגרע טפי דכיון דאיכא שותפ' בלא קנין מיוחד אך ורק שמניחים לקבור במקום ההוא אין זה קברות ישראל ובפרט שרוב קברים דגוים ננהו, כ"ז פשוט לענ"ד. ועוד נוסף וע"ז יש לחוש הרבה אם לא יהי' לקנין ממש לישראל דמי יודע אם תחת ממשלתם יהי' וכי לא אפשר דיצאו לקבור לפי סדרם במקרה א' לצדיק ורשע. והלא מבואר בסי' שס"ב ס"ה דאפי' רשע חמור אין קוברים אצל רשע קל וא"ק צדיק וכשר בינוני אצל חסיד מופלא וכי הם יחושו לדבר זה דילמא משום סדר או ויתור מקום ישלטו לאמור להיות הקברים כסדרן בלא חלוק. ועוד כמה דברים שכ' שם בב' שונאים שאין קוברין זה אצל זה. ועוד עיי' בסי' שס"ד כמה אסורי' של הנאה בקברי' ואם ישלטו בקנינם וכי יזהרו בהם וכמה הלכות רבות אשר אין לפורטם אשר אינו בטח להזהר אם לא יהי' ח"ו בקנין ישראל ממש. סוף דבר כלל הנשמע לענ"ד כי לא יעשה כן בישראל אך ורק בכל עוז ותעצומות ישתדלו אצל השרים וממלכה יר"ה כי כך הדין אצלינו שצריך להיות קנין ממש לעדה וק"ק בשליטות הח"ק כידוע ואז הוה בתוך שלו ולהזהר בכל ההלכות השייכים לעניני' דו"ש הק' מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן רי"ט ב"ה יום ו' עש"ק פ' בשלח תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד הרבני החריף ובקי מהו' יעקב קאפיל מעזעי נ"י ביושב כ' אדאכי יצ"ו. בדבר השאלה אשר בוו"כ ביה"ק מבלי חומ' סביב וע"כ הוא למרמ' ולמשלח' רגל בהונות וכיו"ב ובביה"ק צומחי' אילני סרק וישנם גם על הקברת וס' קברות. ויען כי אין ביד הקהל לפזר ממון על ההוצא' בנין גדר ע"כ בא מע"כ לימצא היתר לעשות הגדר מעצי האילנות הנ"ל וכל יקר ראתה עיניו בדברי הראשונים וש"ע ואחרונים בזה הענין והביא ד' הרמ"א והר"מ רבקש בסי' שס"ח דגם מה שעל הקברי' מותר כיון דלצורך ביה"ק הוא ע"כ כיון שאינ' אסורי' רק משום ק"ר כמ"ש במ' מגילה ד' כ"ט ומ' שמחות