לבושי מרדכי על יורה דעה רכ
Levushe Mordekhai Yoreh Deah 220 · לבושי מרדכי על יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →ליכא בזיוני דכל א' זוכ' בשלו והא ג' טעמי' אות' בפוסקי' משום גוזל ומשום ג' טפחי' לכל א' ליכא גזר' ועוד משום אנפולי' בגמ' בב"ב ד' ח"י כלומר שלא יפלו כותלי קבר ע"י רפי' דקרקע. ועוד משום בזיוני כהנ"ל וא"כ גם בזה למעלה מזה כל הני טעמי' סגי' דלא שייכי ביה שוב לא משום גוזל ולא משום בזיוני ואנפולי. ועיי' בס' חכ"א וחכ"צ סי' קמ"ט וימצא כי כן ע"כ. ועוד נלענ"ד ומ"ש משום אסור הנאה נלענ"ד דדינן כמו עליות עזרה שלא נתקדשו ומותר לצורך שאינ' של גנאי ויעיין באו"ח סי' קנ"א בהל' בית הכנסת ובמחהש"ק שם. ועוד עיין בהרא"ש חולין גבי סכין של ע"ז דלא שייך לאסור דבר שבא מאסוה"נ כי אם דבר חדש כגון פת גבי בעצי ערל' וכדומ' אבל בשר בהמה דהי' בעולם כמו שהיא לא שייך לאסור ויש לכוון דברי' לדברינו אפי' לכתחילה בנ"ד. כ"ז נראה לענ"ד לפי"מ שפסקו הפוסקי' להתיר בהפסק ו' טפחים. אלא שצריך עיונ' בזה בנ"ד מה זה הפסק ו' טפחים ע"ג קברים הם אמרו הפסק ו' טפחים בין קל"ק בין בשטח בין זעג"ז והיינו מתחתית קבר עליון לתחתון וא"כ הא עכ"ח צריך עפר הרבה יותר דהא חופרין הקברי' יותר עמוק מו' טפחים ועיי' בב"ב שנזכר במשנ' ז' ט'. ומעתה אם אינ' רק ו' ט' עפר עכ"ח בחפיר' יגיע לתוך קבר התחתון ומי יודע עם יהא ו' טפחי' אז אפי' לגבול הארון. ועוד דבהגוו"נ ודאי יש לחוש לדברי ר' ישעי' דהא יגיע לתוך עפר שנתלש עצמ' וגם איכ' משום בזיוני וגוזל ואנפולי כיון דלא יהא מתחתית ארון עליון עד הארון התחתון ו' טפחים. ובפרט בקברים של קטנים ילדים שאמר מע"כ שהם במקום ההוא וכמדומה שאינ' נזהרים לחפור עומק אפי' ו' טפחי' אלא חפיר' כל שהוא וא"כ אם לא ימלא רק ו' טפחים בלי ספק יגיע לגבול ק' התחתון האסור לכל הטעמים ולכן הזהיר הב"ח שיהא בברור' ו' טפחים ונתכוון למ"ש לכן במלוי ו' טפחים לבד אין בידינו להתיר וע"כ עצתי כיון שנודע שנעשה עובדא מימים קדמונים בק"ק פ"ב טוב הדבר לחקור ולדרוש אצל בני ח"ק דשם האיך ובאופן מה נעשה כדת וכהלכה ודאי ישנו שם אנשי לב יודעי' ומכירי' בטיב הענין וזולת זה אין לעשות מעשה בפרט כאשר אמרתי אשר בזה"ז רשות נתונה לכל אתר ואתר לתן מקום לכל קהל וקהל יצ"ו. או"נ דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סי' רי"ז י' ה' פ' בהעלתך תרס"ז לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש ידי"נ ה"ה כבוד הרבני החריף ובקי משנתו כעמר נקי מהו' פנחס פישמאן נ"י בק' יאסקאראיעכא יצ"ו. הנני להשיב' כעת ע"ד אשר אירע בשכיבת הצדיק מו"ה אברהם צבי זצ"ל שנקבר בבה"ח אשר שם אצל מקום קבורת העכו"ם והי' צערו גדול בעת ההוא. ועתה אשר הצליחו אנשי הקהל יצ"ו ליקח מקום לחלוטין אם מותר לפנות'. והביא מע"כ דברי ח"צ תשובה כ'. והנה אם בעובד' דח"צ הי' בשגגה שנקבר הנער בקרקע נכרי ואמר בפירוש כי לאח"ז יחרוש ויזרע במקום ההוא וגם לא רצה למכור לחלוטין מ"מ הזכיר בהיתר' ג"כ כי מקבורת נכרי לקבורת ישראל הוה כמו פנוי לתוך שלו שמבואר בסי' שס"ג דמותר אפי' ממכובד לבזוי וכש"כ מבזוי למכובד. וכן הביא בנוב"י מהדו"ק סי' פ"ט וחת"ס סי' של"ד דזה מקרי קבור בתוך שאינו שלו שמבואר בב"ב דף קי"ג דאינו כראוי' צדיק קבור בתוך שאינו שלו, משא"כ בקבורת ישראל החברה קדישא מקנה לזה המקום דהוה כביהכ"נ של כרכי' דמבואר במס' מגילה דיש חלק לכל העולם וכ"ד תשובת מהרי"א סי' שנ"ח. אלא שכגון זה דהגוי' נתנו למקום קבורה ואם כי שאינו של ישראל ומוקף ונקברי' שלהם בזה לא נמצא בתשו' הנ"ל ועיין בדבריהם. אלא שהוספת' נופך דנכתב בערכאות בגרוכדבוך על שמם של פאליטישע בהערדע כי זה ודאי נקרא שאינו שלו כמובן. ומצאתי בתשובת נהרי אפרסמון סי' ס"ד עובדא כנדון זה. ואחרי אריכות פלפולא רבה העלה להתיר' מטעם הנ"ל דהוה כמו בתוך שלו ומקורו מוהירשלוני מס' שמחות וכמ"ש במג"א סי' תקלה דכגון זה התיר' לפנות דירתו מבין העכו"ם לתוך שלו בחה"מ. אלא שיש לכאור' לחלק בגוונא זו ג"כ דבעובדא ההוא של נהרי אפרסמון הי' חששא אחרי כי קנו בני היישוב מקום לחלוטין ואם ישארו הנקברים כבר לאחר זמן יבואו לקבור מתיהם סמוך ממש בלא מקום תפיסה אפי' ו' טפחים או על גביהם כדרכו לאחר זמן וגם לא נתנו מקום חומה להיקף והוה כמו מקום שאינו משומר כמש"כ ג"כ להתיר' בסי' שס"ג. ובנדון לא כתבת מזה כלום אם יש לחוש לזה, ואפשר לומר לפימ"ש שאינו רק כמו מעטער רחוק וגם יש על קבריה' צלמי' א"כ הוה הכל כמו בין קבור' של גוי' דמקום תפוס' לענין טומאה הוה ד' אמות כמ"ש במס' סוטה דף מ"ד וגם לענין הרחק מע"ז אפשר הוה שיעור זה כמ"ש בתוס' ע"ז דף י"ז ע"ב שצריך להרחיק כל מה שיכול ועוד כיון שנכתב על שמם תו לא מקרי שלו כלל וכמ"ש בחת"ס בסי' של"ד ות' מהרי"א הנ"ל. ואם כי אפשר שימכרו לחלוטין מנ"ל להטיל על הצבור ההוצאות הנ"ל כמ"ש ג"כ בחת"ס ונהרי אפרסמון, וה"נ אפשר לומר לענין עשיית האהל אם ידוע לכם כי ניחא לי' לאות' צדיק טפי לקבור' בבית החיים של ישראל מי נימא להטיל עול ההוצאות על בנין אהל וגם כי ברישא הי' ניחא לי' טפי כמ"ש הקרובי' לבא למקום קבורת ישראל. אלא שיש עוד לדייק דהא קבורי' שם ג"כ ישראלי' אחרים א"כ אם מפני' רק עצמותי' לבד הוה כבזיון לשאר קבורי' שם כמ"ש ג"כ בסי' שס"ג דאין מוליכי' ממקום