לבושי מרדכי על יורה דעה כב

הנ"ל וספיקי דלמא ליה המים מגולי' למוח אבל בריעות' דשווינדל לא דברו מאומה בק"י אבל בדרכי תשובה הביא דעת האחרונים שמקילי' בהפ"מ אפי' בריעות' דשווינדל וה"ה ס' שלחן גבוה והג"ה רע"א ובזה לא מצינו לצרף דעת הרי"ף והרמב"ם והראב"ד הנ"ל בלא נבדק' כלל דהא בהומרך המוח ברוב' גם לשי' טריפה כדאיתא בגמ' ד' מ"ה. ומ"ש מעל' דבזה איכא ג"כ ס"ס שמא ל"ה מים כלל ואת"ל הי' דלמא על דרך ההכשר, לע"ד אין זה בכלל ס"ס דהוא ברור ומוכיח כשהבהמ' מסבב' ראשה הוא ע"י מים שבמוח כמ"ש האחרונים בשם הבקיאים דכך רגיל להיות וידוע מ"ש הש"ך בכללי ס"ס דבדבר מצוי' לא נכנס בכלל ספיקא ודלמא נתמסמס רובא כמ"ש בכתובות ד"ט אונס לא שכיח ולא מצטרף לס"ס וגם אינ' מתהפך הס"ס דהא ליכא למימר להיפך דלמא על צד ההכשר ואת"ל דלא הי' בהכשר דלמא ל"ה מים כלל דהא כבר נחלט שהי' מים משא"כ ס"ס של בעל קהלת יעקב שפיר י"ל הס"ס להתהפך דהא איירי ברואים שאין רוב המוח נתמסמס וא"כ י"ל כדעת המכשירים שלא ברוב' ואת"ל כדעת המחמירי' המפורשים דלמא הי' מכוסי' ומוקף מהמוח והוא ע"ד ההכשר ושוב י"ל גם להיפך דלמא הי' מכוס' ע"ד ההכשר ואת"ל שהי' מגולה דלמא כדעת המתירים שלא ברוב' והא איירו שרואין ע"י פחיחה שאינ' ברובא משא"כ בלא נפתח כלל נפל האי ספיקא בביר' כמובן. וא"כ לע"ד קשה להקל נגד דעת הט"ז והפמ"ג. ועתה נבוא לנ"ד שכבר נאכל הבשר ורק לדון על הכלים שכבר נעשו אינ' ב"י. ומעל' הביא דברי הש"ך ופרמ"ג סי' ק"י דאיתא להקל בלא נודע עד שנתגלגל לדרבנן עכ"פ בהפ"מ, והנה לא אדע האיך פשיט' לי' למע' דלא נודע בעוד' הבהמ' בחיי' שראו אות' בתחבושת על ראשה וא"כ כבר נודע הריעות' מקודם ואפשר דעת מעל' כיון שלא נודע לבעלים לטבח ולקונים לא מקרי נודע. ובזה מחלוקת גדולה כי זה דעת הלב"ש בחי' דינים שלו סי' ל"ד ושם בס"ק קכ"ד קכ"ח עי"ש דהנודע לאחרים שאינם שייכים להבהמה לא לא מקרי הודע. אבל האחרונים פליגי עלי' והביא' דברי הירושלמי מס' תרומות דקאי בספיק' ועי' בדרכ' תשובה סי' ק"י מס"ק רל"ז ואילך שמביא כמה גדולי אחרונים שחולקי' על סבר' לב"ש, ובנ"ד אפשר דכונה וכמה אנשים ישראלי' הי' יודעים ובב' עדים אפשר דגם לב"ש יודה עי"ש בס"ק קכ"ח אלא שבת' הגאון נטע שורק יו"ד סי' ל"ו בא בכח' דהתיר' לענין הכלים שצריך להיות נודע מריעות' בעת שהי' הכלים בני יומן עיי"ש בסבר' מתוקה וסמך עד"ע להתיר הכלים ואפשר דגם בנד"ז לא נודע להיודעי' מהריעות' שבחיי' הבהמה שהבהמה נשחטה ונכשר' ונתבשל הבשר וא"כ לדידי' הוה כלא נודע ומעל' בזה בפני' להתודע בדבר זה. ומ"ש מעל' מדברי בית יצחק הנה דברי' נאמרים דאם נודע הריעות' אלא שאינ' יודעי' אם יש חשש' כלל בריעות' זו דזה הוה כלא נודע, ומעל' יוכל להתודע מי האנשים האלה אם להם ידיע' כזו או לא, והנה בזה כיון דבלא"ה ישנ' עכ"פ עתירי' באחרוני' לע"ד יש לסמוך לענין כלים שא"א בהגעלה כגון כלי חרס דבל"ז דעת השבו"י להתיר בדיעבד כידוע אבל כלים שאפשר בהגעלה יגעלם אם יודע לו הך נודע האיך הי' כנ"ל ואחתום בד"ש או"נ. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן י"ז ביה אדר ב' שנת תרס"ז לפ"ק פה מאד מזלא טבא וברכתא דלעיל' יעלה ויצלח על במתי הרמתה מקום גדולים ישמור משמרת הקודש כבוד. ידידי הרה"ג וכו' כש"ת מהו' יודא כ"ץ קרויז נ"י אבדק"ק יאנקאוואטץ ומצפ"ה ק"ק לאקענבאך יצ"ו. ע"ד אשר עמד ע"ד מהר"משיק יו"ד סי' כ' בנמצא צלקת על הושט מבחוץ אשר דעתו להטריף ובאמת כעת הזאת הצולקת מנצאי' בעור החצון וכמעט לא ימצא מקום להכשיר כמ"ש מעל'. וכבר ראיתי בס' דברי יוסף מהגאון אב"ד ק"ק לאדאני נ"י שהאריך מאוד בענין זה והשיב ע"ד כי מקור דברי בי"צ וכרם שלמה הנה דברי פמ"א אות י"ב ובאמת שם לא נמצא מידי להטריף רק אומר כי היא קרום שעלה מ"מ אבל לא אומר מידי להטריף ומ"ש שהיא קרום שמ"מ נ"מ רק אם נקב הפנימי לא יחשב סתימ' אבל לא יאמר שהוא טריפה ושם הביא ראיי' ממ"ש להתיר בפ"מ לגרור הצולקת וכן מה שצדד להתיר באם בעור פנימי צולקת ובעור החצון יש נקב שלא כנגד הצולקת וכוונת' דדעת מהרמשי"ק שלא להתיר רק בתחוב קוץ בחצון לדעת השיך דהוה מקום ידוע ולא בנקב מחמת קוץ והא בפ"מ צדד להתיר יותר ואני בעניי הבאתי ראיי' מרווחת ממ"ש הפ"מ אות ט"ו שם שאם נתרפאו שניהם ושומן הושט סותמ' אינו סתימה ולמה ליה למימר בנתרפאו שניהם דהא ודאי נתרפא כ"ש אלא בנעשה צולקת דבשחין וגרר הא הוה בשר שהרופא גורר' וכאלו אינו וזה ודאי לא נקרא נתרפא כי אם כאשר בא לפנינו כדרך חוט וצולקת א"כ לאשמעינן רבות' טפי אפי' רק בנתרפא החצון והפנימי שלם בלא נתרפא ג"כ לדעת מהרמשי"ק לא מהני סתימת השומן וש"מ כי לאו לענין להטריף אמר דינו דצולקת בעור החצון רק דלא הוה קרום וכמ"ש בדברי יוסף הנ"ל. והנה מנהגי בבא לפני שאלות ושט בצולקת בעור החצון אני רואה הנשארי' אח' הפרדה מן העור הפנימי אם הצולקת לבנה כמ"ש עפ"י רוב אז אם בעור פנימי בריא בלא שים חוט וכויץ אני מכשיר כי בלא"ה צדד בדברי יוסף הנ"ל לומר כי ישנו צולקת הנברא מתולד' כמ"ש הרופאי' ניהו דאין לסמוך ע"ז לגמרי מ"מ חזי לאצטרופי כי מ"ש במהרמשי"ק