לבושי מרדכי על יורה דעה ריח

המסדר להכריז בבתי כנסיות ב' ימים אחר התפילה שהאיש גדלי' נתברך בשם יעקב גדלי' וכ"כ בצואה וסידר הגט וכתב יעקב גדלי' והשכ"מ הלך לעולמו הגט כשר וגם לכתחלה צריך לכתוב כן. וכ"ז אם בשעת שברכו חברו שם הראשון לשני אבל אם עקרו שם א' מהאי גבר' לגמרי כנוסח התפילה וכך הי' הכרוז כי לא יקר' גדלי' כי אם יעקב אז צריך למכתב רק יעקב דמתקרי גדלי' א"כ ס"ל דגם בימים אחדים קודם עיקר השם שנשתנה והאחרונים חולקי' עליו במ"ש בס' תורת גיטין ס"ק כ"ד וכן בס' שם עולם והביא' דברי הגט פשוט דלענין לכתוב בגט לכתחילה צריך להיות מוחזק בשם השנוי שלשים יום כ"כ הג"פ סי' קכ"ט ס"ק צ"ג עיי"ש. גם באות חי' בלקוטי שמות בט"ג הביא במי שנשתנה שמו מ"ח והלך לעולמו ובניו חותמי' וקורי' אות' לס"ת בהקדם שמו של השנוי משמע מניה דבזה ברשות בניו להקדים שמו של השנוי ובזה לא ראיתי מחלוקת אחרונים משמע דבזה כ"ע מודים דביד בנים לעשות כן ואין זה בכלל מ"ש בחת"ס כיון דבאמת בא לידי כך ומן השם הוא זה. וא"כ בנד"ז אשר בשנוי השם עמד יותר משלושים יום דזה מקרי הוחזק כמ"ש במ' ב"ב ופסקו בג"פ וכש"כ כאן דעמד בזה השנוי יותר מל' יום וגם כי הוטב מעמדו כש"כ דגם לכתחילה צריך להקדים שם השנוי מחמת חולי וכש"כ כי ביד בניו לעשות כן וכן יעשו בכתיב' על המצבה ובתפילת ללמוד משניות לעלוי נשמתו וכן לכל הקורא בשמו ע"ה ותו אין אתי לחדש בענין זה. ומ"ש כ"ת בענין ב' ע"ד השו"ב מה שנוטלי' פרס בבית המטבחיי' יתר על המנהג בזה אין בידי להשיב כי זה הדבר שייך למעלת מרי' דאתרי' ימחול להציע לפניו ספיקותיו ואם יסכים לשאול להרב אח' אז בל"נ מוכן אני לאמור דעתי אי"ה. ידידוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד. סימן רט"ז ב"ה אוב"י ד' פ' ואתחנן תרנ"ח לפ"ק ברוזאווא יצ"ו. בירח מנחם אב, יראה רוכב על העב. לכבוד אהו"נ ה"ה כבוד הרב המאוה"ג מהו' ליב פאללאק דיין מצוין ק"ק פריישטאט יצ"ו. אחרי וכו' והנה ודאי לדינא לית דין ודיין לחלוק על דין מפורש יוצא מפי הטור וש"ע סי' שס"ב דבהפסק ו' טפחים מותר לקבור זעג"ז והלא הדין נובע מאבל רבת' ותשובת רב האי גאון הביאו הטור וב"י סי' שס"ב ושס"ג ופסקו' כל הפוסקים. ועובדא ידוע כי בק"ק פרעשבורג אשר עוד מקדמ' דנא עשו כן אשר זה היום נראה ע"י מצבות שהגביהו עי"כ להגביהם מלמטה למעלה ועומדי' גם ג' מצבות זה אצל זה בביה"ק הישנה ופשיט' שנעשה עפ"י גדולים וגאונים צ"ל שהי' שם. ואם כי אין שעת הדחק ראיי' כי בזמן ההוא ידוע אשר גם בהשתדלו' רבה כמעט לא הי' אפשר להשיג אצל השרים מקום ביה"ק. וכאשר לכאורה נראה מדברי הב"ח שהביא' הש"ך סק"ד שפסק דבדלא הפסק ו' טפחים גם באי אפשר בענין אחר אסור א"כ י"ל דו' טפחים מותר רק באי אפשר בענין אחר אלא שהש"ך סיים דבדלא אפשר בענין אחר אפי' בלא הפסק ו' טפחים מותר, ובהג"ה מהרב"פ חשב שהם דברי הש"ך ובאמת נראה מדברי ב"י כי ה"ה דברי ר"ה גאון בעצמ' עיי"ש, וא"כ לדברי הב"ח צ"ע בזה"ז אשר כמדומ' מחויב כל עיר ועיר לתן מקום ביה"ק לכל עדה ועדה כפי הצורך מטעם המלוכה יר"ה ועיי' בשבו"י ח"ב סי' צ"ה שדן ג"כ לקולא בזמן שהוא אי אפשר אפי' בפחות מו' טפחים ועיין בחכ"צ סי' קמ"ט, מ"מ כל האחרונים אחזו שער היתר בהפסק ו' טפחים דמשמע בכל ענין כמ"ש בחכ"א ועיי"ש בחלק נצבת מה שפלפל בזה. והנה מע"כ בא עלי' בחומר הענין משום אסור הנאה של קבר דקיימ"ל לאסור בסי' שס"ד כן דעת הרמ"א בשם י"א והנה מע"כ דבר בזה דבר נכון כי כוון בזה לכוונת מרא דהאי דינא כי המחמיר הוא רבינו ישעי' דגם קבר קרקע בזה"ז אסור כמו קבר בנין דהוה תלוש ולבסוף חברו ובחת"ס סי' של"ה הוכיח במישור כי עיקר כדברי ר' ישעי' והא בסי' שס"ג הביא הטור בשם דברי ר' ישעי' עצמ' שהתרעם על המנהג במה שעושי' לקבור קטנים בק' גדולים דאסור משום אסור הנאה הרי קמן דמשום אסור הנאה נגע' בי'. והנה בד"מ הביא שם בשם תשו' הרשב"א רצ"ב וסי' תקל"ז דלא נאמר קבר בהנאה רק לחיים אבל לא למתים, וכתב בד"מ דצ"ע לפי"ז דהא הטור והרא"ש ל"פ בזה על רבינו ישעי' כלומר כוונתו דהטור והרא"ש לא פליגי עליו רק דקבר של קרקע לא מיתסר משום דחשוב מחובר כמ"ש בגמ' סנהדרין דלא משגח לאסור הנאה של קבר רק קבר של בנין אבל בזה ודאי יש לאסור אפי' לצורך מת א'. וא"כ לפי"ז קשי' על המחבר שמסיק בסי' שס"ד אפי' בקבר של בנין דאינ' אסור לקבור שם רק אם עשאו לאביו ומשום כבודו ולהנ"ל הא לכ"ע אסור עולמי'. זה לענ"ד כוונת ד"מ וחדוש בעיני כי הכת"ס סי' קע"ז לא סבר כן וחשב ג"כ שהם דברי בה"ב אבל הם ד' ד"מ שהניח בצ"ע כמ"ש הכת"ס ג"כ. והנה בכת"ס הקשה בטעמי' דהרשב"א אי משום מצוה לאו להנות נתנו דהא קיימ"ל בסי' שמ"ח דכופין את היורשי' להוצאת הקבור' עפ"י הגמרא כתובות דף מ"ח וד' פ"ד וב"ב ד' ק' וכן פסקו בח"מ סי' רנ"ג אם כן יש כאן הנאת הגוף ג"כ דמרווח ממוני'. וע"ז פלפל שם כלומר דפליגי בזה לשיטתם דהרשב"א ס"ל דגם בזה אמרינן מללה"נ כמ"ש במ' נדרים פ"ג ור' ישעי' ס"ל כרוב ראשונים דכהגוו"נ לא אמרינן מללה"נ, ופלא בעיני שלא הביא דברי מרן חת"ס או"ח סי' ק"פ אשר שם