לבושי מרדכי על יורה דעה רט

ומעתה אות' כוי שדברו בו חכמים בגמ' למ"ד שהיא מתייש וצבי וכמסקנת ר"פ באו"ב ד' פ' דלענין כסוי הוא מצבי שבא על התייש ולענין או"ב בין בתייש הבא על צבייה וצבי שבא על תייש' ופליגי במקצת שה א"כ כוי זה לא הי' מין בפני עצמו ונולדו זה מזה לדרא עלמ' אלא שדברו במזדמן עפ"י מקר' האיך שצבי בא על התייש או להיפך כל חד כדינ' וכן לענין חלב יש לדון לפי פלוגתתן ולפי אשר נקר' דצבי על התייש ודאי החלב אסור דהא פסקינן כרבנן אפי' שה ולהיפך הוה ספק. אבל בכוי שהוא מין בפני עצמו ופרים ורבים זה מזה לדורות האיך לנו לחקור על תחילתן היאך נעשה וקרוב לודאי לומר דבא מצבי על תייש' חדא דדומה טפי לבריה שגדל בינינו וכגון אם הוא בוכל שי"א שהוא כוי ועוד שגדל בבית ואוקמ' אחזקה שדומה לאמו ולא נדמה דנדמה שינוי הוא. ואפשר שזה שאמר ר"ג בגמ' דמין בהמה הוא ושל בי' דושאי מגדלין עדרים עדרים ומאי ראיי' זו אלא כמו שאמרתי, ואף דלא קיימ"ל כר"ג, ועיין שבת ד' ק"ד ע"ב היינו משום דאינ' אלא בי' דושאי ונזדמן שגדל' חיות' בביתו כמ"ש שמזדמן בשרים שמגדלין חיות לבני תרבו' או שאותו עצמה באמת דנין לבהמה. אבל כוי דעלמא בזמן שנמצא במדברות ויערים והוא במקר' אתייש וצבי ודנין כפי מה דנתהוה אבל בכוי שהוא בינינו למ"ד שהוא מצבי ותייש לענין בכור' אין לפטור משום כלאים דולדות כלאים שרי' למזבח וכש"כ לבכורה כמ"ש בב"ק ד' ע"ח בתוס' שם ואי די"ל שהוא נדמה דהא נשתנה ואינו דומה לשור או תייש כמו שנמצא עתה למשל אם נאמר דבופל הוא כוי נמי י"ל דהא מקצת סימני' לשור ורובו דומה לשור אלא דמ"מ מום הוא ושוחטין עליו במדינ' כמבואר בבכורו' ד' ג' ע"ב, אבל בזה ג"כ יש להסתפק דכיון דמגדלים כל או"א לפי דומה לו לדורות עולמים שוב לא הוי שינוי ואין כאן מום, רק בולד הראשון או שני לחכמים די"א שם אבל כגון זה שדומה לאמו שהוא מינו לאלף דור אין זה נדמה ולא שינוי משום מום וי"ל דשור דעלמא הוא ובפרט שדומה ממש למינ', והארכתי בפרט זה מפני שנתחדש לי ולא דברו ג"כ בזה במפרשים וא"כ ספק זה לענ"ד אינ' ראי' להציא' בכוי זה, אבל מ"מ יש ס"ס אחרת דדילמא ברי' בפ"ע וס' חי' ובהמה וגם בזה יש לדון דהא ברי' בפני עצמ' רוב הפוסקים לא סברי' להו כמ"ש הר"ן ר"פ הזרוע להלכה ורק לספק חי' ובהמה או מתייש הבא על הצביי' עיי"ש וכבר הודיע האחרונים האיך דרוב פוסקי' ל"ס כדעת יחיד ובש"ע כאשר פסק אינ' מצטרף לספקו ועי' בהוראת או"ה סי' רמ"ב. והנה כ"ז בכוי, ועתה נחזה אנן בבופל ג"כ לדון לס"ס דיל' כדעת הראשונים שהוא שור הבר וס' חי' ובהמה ודילמא איל הבר ודאי חי' או כמו שקורין כוי ויש הרבה ספיקות. והנה מתחיל' אימ' על מה שאתה מתקשה בדברי הב"י והרשב"א בת"ה דבשור הבר הרמב"ם פסק כחכמים דשור הבר בהמה דלא כרא"ש דפסק כר"י דנימוקו עמו ובגמ' הסוגי' כוותי' דקאמר דילמ' דתאו ננהו ומסיים בת"ה דלא הי' לו גירס' זו בגמ' ועוד דבשל תורה הלך אחר המחמיר וקאמרת דאלמ' דליתא לת"ה אלא לטעמי' דרמב"ם ועוד מנה להחמיר דהא נ"מ לענין כלאים. והנה מ"ש בשל תורה להחמיר אינו מטעם חומר' וספיק' אלא דהכ' דינ' דבשל תורה הלך אחר המחמיר דזה כלל בש"ס דהיכ' דתרי מחולקי' ואינו מוכרע אזלינן אחר המחמיר כמ"ש רשיז"ל בחולין ד' נ' ע"א וכן הביא הש"ך בסי' רמ"ב בכללי או"ה בשם הרמב"ם בה' ממרים והרשב"א בתשוב' א"כ זה כלל מונח בש"ע, ויש לכוון דבר זה במה שפי' הש"ך בסי' רצ"ז על דברי תויו"ט ממ' כלאים בפלוגת' חכמים דשור הבר מין בהמה רי"א מין חיה ופי' הברטנורא והרמב"ם מין בהמה וחלבו אסור וקאמר בתויו"ט דאלו לענין כלאים אין נ"מ דכל תרי מיני אסור והשיג עליו בש"ך דזה אינו דודאי אם הוא בהמה מותר עם בהמה דשור גמור הוא כדאיתא בירושלמי דברח למדבר ונעשה שור הבר והא דפירשו לענין חלב משום דקאמר מין בהמה ול"ק דמותר עם בהמה או אסור עם חיה ור"י אוסר להיפך אלא ודאי דאשמעינן לענין חלב ומ"מ קשה אמתני' דהא בה' כלאים קעסיק ומ"מ נימא נ"מ לחלב אלא ודאי הא קמשל"ן דלענין חומרא וקולא פליגי דלענין זה אתשיל בבית המדרש והדרינן לכלל זו דהלכה כהמחמיר והם חכמים משא"כ לענין כלאים אין כאן לא קולא ולא חומרא וה"א דה' כר"י דנמוקי עמו וקמ"ל דלענין חלב בהמה פליגי וחכמים לחומרא וכיון דלענין זה אתשיל אזלינן לחומרא כמ"ש בגמ' ביומא גבי פלוגת' ב"ש וב"ה לענין שיעור שתיי' כי אתשל לעוג מלך הבשן אתשיל, ועיין בתו' ריש קידושין ב"ה בפרוטה וש"פ וב"ש ס"כ באסר אטלקי דלא הוי ב"ש לקולא דכי איתשל ודו"ק. וא"כ ע"כ מוכח דהלכה כחכמים ואינו משום ספיק' לחומר' אלא דהכא דינו דבשל תורה הלך אחר המחמיר כודאי ועיין בהג"ה מהרלנ"ח ביו"ד סי' פ' דמשו"ה פסק הרמב"ם כחכמים דכן אית' בירושלמי ושה בשם יד מלאכי דהלכה כר"י דנמוקו עמו דוקא נגד היחיד ולא היכ' דרבים פליגי עליה' ועיי' בפרמ"ג במ"ז יו"ד סי' פ' דשור הבר ודאי בהמה דהלכה כת"ק ולא כר"י ואין להצתרף לס"ס, ולענין כיסוי אינ' אלא חומרא בעלמא וא"כ נפל זה הספק. ובאמת בתוס' זבחים משמע דודאי בהמה דבופל אינ' ראם א"כ ודאי וכן הביא האחרונים לשם התוס', ותמהתי על דבריך דקאמרת להיפך ועיין בב"י סי' כ"ח ובפרי"מ דהרבה אחרונים מתירים לשחוט ביו"ט דודאי בהמה ועיקר הדברים לא שייך בזה לומר ס"ס דחסרון ידיעה הוא כמ"ש האחרונים בכמה מקומות ועיין בפרימ"ג סי' מ"ג דכל היכ' דל"י מה הוא לא מקרי ס"ס וכ"כ הרי"ט אלגזי בה' בכורות לענין לפדות בכוי פטר חמור דלמ"ד ספק חי' ספק בהמה