לבושי מרדכי על יורה דעה רו

מה התחלת הקושי' ולמה לי' לפרש בגוונ' זו ולא פירש כפשוטה לריב"ל דרוב נשים ולד מעלי' יולד' ודאי ריב"ל איירי דליכא ס' כלל בקליטת הזר' דא"כ מה רובא דקאמר דולד מעלי' יולדת הא ספיק' אם יש כאן ולד כלל אבל מתניתן לדעת הדר"ג לפי"מ הרשב"א איירי ע"כ קודם מ"ג דבלא"ה אינ' חוששת לנדה וא"כ אינ' ס' בקליטת הזר' וליכא רובא ובקיצור הוה לי' לתרץ כאן קודם מ"ג וכאן לאחר מ"ג ול"ל חזק' דמעובר', אלא הוא הדבר אשר דברתי דמתניתן לא איירי כלל אהך ספיקא ופשיט' דמתניתן ג"כ איירי לאחר מ"ג אלא מס' דלא נבדק הולד משו"ה חושש' וס' שלא נתרקו' אבריה וכדעת מהרי"ק, אלא הרשב"א קאי אמתניתן דלקמן ד' ל' דמפלת בתוך מ' ומ"א ושם אפי' הולד בפנינו ונראה לנו רקום אברי' מ"מ כיון דאיכא ס' בקליט' הזרע ודילמ' בתוך מ' והוא מי' בעלמא לכ"ע אין סומכין אבקיאו' בדיק' וע"ז קאמר הרשב"א שפיר דלאחר מ"ג אם הוא בפנינו לבדוק ברקום אברי' לאחר מ"ג דליכא ס' בקליט' ודאי מיד סומכי' אבדיקת רקימ' אברי' ואינ' חוששין לנדה ועיין בהרמב"ם פ"י מה' א"ב ה' י"ט נמי משמע להדי' דגם אחר שיצא מס' קליטת הזרע מ"מ צריך בדיקה כרקימות אברים אלא באמת אי"צ לכל זה כי פירשז"ל במתניתן ד' ל' מלמדינו להועיל לפר' אמפלת במ' יום פי' דמפלת שלי' ממתניתן ד' כ"ט דקתני המפלת ואינ' ידוע אם ולד הפיל' תשב גם לנדה אם תראה ולא פי' כפשוט' דהפיל' ול"נ אלא דהוה ק"ל בתוך מ' פשיט' בדלא נבדוק דליכ' חשש רקום וע"כ שהוא בפנינו דאיכ' רקום ג"כ אין חוששין לילד וקשה הדבר להמחיש כלל' בד' חז"ל דבתוך מ' ימי' בעלמא והאיך נראה לנו רקום משו"ה מפרש דאיירי בשלי' והא בשלי' ליכא ס' ול"ד דכלל גדול אמר' אין שלי' בלא ולד ושפי' בבית ט' ואף ר"ש דפליג התם היינו משום בטול ברוב כמבואר לקמן ד' ל"א ע"ב ובבכורות אבל ודאי דליכ' ספק ואפיל' בבכור בהמה אי"צ הבא אחריו מום להיות נאכל לבעלי' ואדרבה בגמ' ק' דקוברי' השלי' לפרסם דנפטר' בבכור' ובבכורות ד' י"ט מתניתן דשלי' פוטר בין בבהמה בין באדם בודאי דקא' סימן ולד בבהמה גס' שלי' ובאשה שפיר ושכי' ובגמ' ד' כ"ה אפי' לר"י דמספק' לי' בשפיר שאינ' מרוקם דס' בכור להיות צריך מום בבהמה הבא אחריו מ"מ בשלי' ליכ' ס' ול"צ מום וכן פי' הרמב"ם מה' בכורות פ' ד' ובה' א"ב בשלי' אינ' חוששת לנדה ועיין בכ"מ שם והוא ממתניתן דנדה ד' כ"ד ע"ב וא"כ בזה אמר הרשב"א שפיר דלאח' מ"ג יום דליכ' תו משום ס' קליטת הזרע יהבינ' גם ימי טוהר ואיכ' חושש' משום נדה והיינו משום שלי' דכלל גדול אין שלי' בלא ולד אבל בלא"ה א"ל כס' המהרי"ק דהיינו בלא שלי' אלא שנאבד ולא ידע אם הפיל' או שלפנינו ואין בקיאות בבדיקה לדידן, ואדרבה מפי' רשיז"ל איכ' ראיי' לס' מהרי"ק מדפי' הפיל' שלי' ולא כפשיט' כמתניתן דלעיל דל"י. אם הפיל' ולד אלא ודאי בזה אפי' אחר מ"ג יום לא יהבינן לה ימי טוהר ומה רבות' דמ"א דקתני במתניתן. אבל באמת לענ"ד אפי' באיכ' לפנינו ובדאיכ' רקום אברי' לפי ראות עינינו מ"מ היכ' דאיכ' למיחש משום ס' קליטת זרע חושש וראי לנדה וגם רש"י שפי' בשלי' הוא לדעתינו כמ"ש לעיל שלא יכחיש בדיקתו כלל דחז"ל. ושוב ראיתי הדר"ג מקשה לדעת מהרי"ק מגמ' דפסחי' דף ט' בהך שפחתו דבי"ר שהפיל' נפל לבור והציץ כהן לידע אם זכר או הקב' ופריך מהך דאין ס' מוציא מידי ודאי, ותי' בג' דס' וס' הוא דאיכ' ס' אם אם רוח הפיל' ולדעת מהרי"ק ל"ל כולי האי הא איכ' חזקה דלא נתרקמו אברי'. ולענ"ד עוד תתחזק הקושי' אהך מתניתן דהביא שם בתחילת הסוגי' מדורו' הכותיים מטמאי' מחשש נפל וכמה ישה' בבית ויהי' טמא מ' יום ופי' רשיז"ל דהוא כדי יצירת הולד וא"כ הוא פלא דאפי' לאח' מ' יום מחזיקנן לט' ולא הוה רובא ולא הוחזק' עובר' כלל כידוע. וע"כ נ"ל דהוכר' לפימ"ש בתוס' שם אהך דבית רמון דאיירי ע"כ ברשות יחיד והך רבתי כותי ג"כ פירש' ברשות יחיד והא ברשות יחיד לא מהני חזקה כאשר האריכ' בתוס' ריש נדה ומ' חולין וראיית' מכמה דוכת' בש"ס דאפי' ס"ס לא מהני וכ"ש חזקה ולהכי נמי לא מהני חזק' דלא נתרקמ' ומתורץ נמי מ"ש הדר"ג לומר דאיכ' תרי מיעוטא רוח ומיעוטא נתרקם והא הני תרי מיעוטא לא עדיף מס"ס דהוה כעין ס"ס ולא מהני ברשות יחיד כנ"ל ועוד באמת אין הנדון דומה לראיי' דהר"ן בחולין ל"ק דתרי מיעוטא הוה כרוב אלא התם לענין דמיעוט' טריפות ומיעוט' טמאו' דהם ב' מינין וכמ"ש באחרונים אבל הכא כל שאינ' ולד חד שמיה דהא פי' רשיז"ל שם פסחים שמא רוח הפיל' היינו שפיר מלא רוח ומה לי שפיר שאינ' מרוקם כגון מלא דם או מים ובשר כל שאינ' מרוקם חד שמי' הוה ונגד כולם אמר רוב"ל רוב נשים ולד מעלי' יולדות ודו"ק. וע"ד אשר הקשה על מרן חת"ס שהביא ראיי' דהך הוחזק' עובר' לאו דוק' לאחר ג' חדשים דא"כ הוה רוב גמור דהא לעיל סמכינן אפי' למ"ד וסתות דאוריית' דל"צ בדיקה והקשה הדר"ג מה ראיי' הוא זו הא שם אפיל' בהפיל רוח לאחר ג' חדשים מ"מ אם ראתה סמוך למפיל' די' שעת' וכדמסיק שם דמ"מ אברי' כבדים ומסולקת דמים, ולכאורה תשוב' נוצח' הוא, מ"מ נ"ל להליץ דראיי' מר' פפי שם דתי' בטעמ' דדי' שאני היא משום דמעל"ע דרבנן ומשמע דבדאורייתא לא סמכינן א"כ לדידי' קשה במסקנא דסמכינן אפי' למ"ד וסתות דאוריית' דאינ' חושש' משום בדיק' בתוך ימי עבורה ש"מ דבעוד דלא חזינן בהפלת רוח רוב גמור הוא. ולעיקר דינא נלענ"ד ראיי' כס' הח"צ אפי' בלא טעמ' דרובא מהני חזקת ממון שלא להוציא לפדיון דהא בגמ' מקשה שם אהך דריב"ל מבהמה שיצאה מלאה ובאת ריקנ' דהיה ספק בכור ונאכלת במומ' ופי' רשיז"ל