לבושי מרדכי על יורה דעה רה

לחוש שיסתיר הלבנה עד מוס"ק ימתין להדר המצוה וקשי' אהדדי והנה לפי הנ"ל אין חולק ע"ד הרדב"ז דלהדור אותה מצוה עדיף ומהך דיבמות התה"ד עצמ' מתרצ' ואדרב' משם ראיי' דדוקא במדינת הים לא ממתיני' אבל באיזה ימים ממתיני' וממילא מיושבי' דברי הרמ"א דשם בסי' כ"ה אינה משום הדור לאותה מצוה עצמ' אך משם ספר חסידים מוכח דאפי' באותה מצוה לא משהינן שכתב מי שרצה לכתוב ס"ת ע"י סופר שאינ' מומח' כ"כ בכתיב' מהודר' אם ימתין על סופר מומח' יותר בכתיב' מהודרת וכתב עד"ז חשתי ולא התמהמתי שהוי' מצוה לא משהינן וקשי' עלי' דקדקו של תה"ד מהך דיבמות דדוק' ממדינת הים לא ממתינן. ותי' בחתן סופר דשם בס"ת אינ' נגרע המצוה שום דבר רק ההידור משא"כ ביבמות דמצוה בגדול. ועיין מהר"ם שיק ח' אה"ע סי' קמ"ט והנה לפ"ד חתן סופר בנדון זה שנגרע המצוה בחסרון ברכה ששייך לכל המצות שצריך לברך עובר לעשייתן שוב יש להמתין. ועוד בנ"ז הדמי פדיון צריך ליתן ע"מ להחזיר שלא יהי' גזל ביד כהן ועיין בחת"ס יו"ד סי' רצ"ח. וידוע שקצת מתדנזין בזה באחרונים והרבני השואל השיב על הנ"ל דאי"צ להתנות במעמ"ל דנתינה בטעות הוה ולענ"ד מ"מ אינו נותן בלב שלם וגרע מתעמ"ל כידוע מדברי טו"ז והש"ך שם סי' ל"ה] וכן ראיתי בחיי אדם כלל ס"ח דהיאך דלא יקיים המצוה עתה כמו לאח"ז משהינן ועיין בנ"א סי' א'. ומ"ש מע"כ דהכא בנ"ז הויה כמ"ש בשבו"י דאם יש לחוש לבטול מצוה לא ימתין אפי' על אתרוג מהודר וה"נ אם יתברר שהוא כהן לא יעשה שום מצוה תמהני עליך היאך דומה לאהדדי דשם מחויב המצוה ובחשש' שלא יעשה כלל לא ימתין אבל הכא אם יתברר שאינ' מחויב מה בטול שייך בזה אדרבה מצוה שלא יפגום בכהונת': ומ"ש מדבר שיל"מ מה שייכות זל"ז שם אסור' עכ"פ ובנחית לספיק' אסור' קעביד כמ"ש בצ"צ אשה הפיר' וד' יסלח לה דעכ"פ נתכוונ' לאסור' אבל הכא אדרב' מתכוון לעשות המצוה כהוגן. ועוד התם לא יתוקן כוונת האסור אבל הכא יעשה ויעשה לתקנה היטב ועיי' בתוס' מ' ר"ה ד' כ' דבקושי' מעברי' החדש דטוב שלא יתעבר כדי שלא יעשה ב' ימים מספק ושמעתי ממ"ו הגאון זצ"ל דמזה מוכח שחשוב יותר לעשות המצוה מצד ודאי אפי' במעוט' כמו שם יום א' יו"ט יותר משני ימים מצד ספק. ע"כ לענ"ד להמתין עד זמן בא מכתב בירורי' מאביה אם יסכים אתנו בעל ההוראה מפורסם. ומ"ש אם לברר ע"י הוצאת דג"ר. ולדעתך מצד ספק אי"צ לברר בהוצאת ממון על הספק והנה לפימ"ש לעיל דהוה רוב גמור לענין אסורי' ומצות ורק לענין ממון אין מוציאי' ומשום הברכה וכיון דשיעור ברכה י' זהובי' כס"ך זה אם איש אמיד אבי הילד כדי לעשות המצות בשלימות ראוי' לפזר ממון כ"כ. או"נ דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ר"ה בהי"ת אול"י ו' עש"ק פ' תצוה תרמ"ט לפ"ק ברעזאווא יצ"ו. תשובה לכבוד ידי"נ ה"ה הרב הגאון מהו' אבא חיי' הירש נ"י רביד ק"ק סערעד יצ"ו. ע"ד אשה אשר הפילה בתוך י' שבועות שהוחזק' מעוברת והפילה ולא נבדקה במקום אברי' והשאלה אם נפטר רחמה מבא אחריו מפ"ב ויסוד השאלה תסובב ע"ד מהרי"ק שורש קמ"ג הובא בד"מ וש"ע סי' ש"ה אשר דעתו לחייב הבא אחריו ומצרף ב' חזקות חזקה שלא נתרקמ' אברי' וחזקה שלא נפטר רחמה וחשיב כי' חזקות גמורו' והבאי' אחריו חולקים עליו ה"ה הח"צ סי' ק"ד ושבו"י סי' פ"ג ושוב החזיק בנוב"י הגאון מוהר"ש בסי' קפ"ח וכן בשאילת יעב"ץ סי' מ"ט בשיטת מהרי"ק וס"ל דחזקת שלא נתרקמ' אבריו הו' לי' כמו חזקת הגוף דעדיף לפעמים אפי' נגד חזקת ממון לר"ג בכתובות בכמה דוכתי' ועוד ריעות' דמפלת כמ"ש ג"כ בחת"ס סי' רצ"ט מצורף לזה חזקה שלא נפטר רחמה. וראיתי כי הדר"ג שפך סוללה ע"ד הג' מוהר"ש בראייות חזקות מד' ראשונים: ובאמת דבריו באות' תשוב' גם לענ"ד נראי' תמוהי' כי למה נכריח לומר דהא דריב"ל דרוב נשים ולד מעלי' יולדו' היינו עד דליכא ספק כלל שהפיל' רוח וכי אין די לנו ברובא לבד ואדרבה בתוס' ד' חי' ע"ב פירש התם אהך דר"י דחשיב ג' רובא דלאו רוב גמור הוא דאל"כ מאי קמשל"ן ר"י והתם פריך דלחשוב נמי הך דריב"ל אלמ' דאינ' רוב גמור ובפרט מ"ש הדר"ג מגמ' ד' ח' וד' ט' מוכח דאפי' בהוכר עובר' לג' חדשים נקר' דילד' ומפיל' רוח אלמ' דלאו ודאי הוא ואמת כי לא אדע תירץ על זה. אבל שוב ראיתי במכתב הדר"ג הביא דבר מפורש מהרשב"א תה"ב סי' ז' שער ו' דלאחר מ"ג יום אינ' חוששת לנדה במפלת ויהבינן ג"כ ימי טוהר דלידה אלמא דגם לקול' סמכינן אהך רובא דריב"ל מקמא ג' חדשים ולא כד' מוהר"ש דהך רוב' דוקא כאח' ג' חדשים ולפיענ"ד לא אוכל להבין ראיי' הדר"ג נה ראיי' מד' הרשב"א הנ"ל הלא הוא סדר שם הדינים מתוך המשניות ואדינ' דמתניתן דמפלת ולא ידע' מה הפיל' ואם ולד הפיל' שהיא משנתינו ד' כ"ט לא פיר' כלום בזמן הימים רק על הדין היוצא מהמשנה ד' ל' המפלת בתוך מ' יום אינ' חוששת מ"א יום תשב לזכר ולנקבה ולנדה אהך קאמר ופי' לנו דהא דתשב לנדה הוא דוק' לאח' מ"א יום משים ס' קליטת זר' אבל במ"ג ליכא ספק ואינו חוששת לנדה ויהבינן גם ימי טוהר וחלוק גדול יש בין הכא להתם דמתניתן לעיל ד' כ"ט דאיירי בנאבד ולא נבדק עד דלא ידע' אם ולד הפיל' שם באמת י"ל דגם לאחר מ"ג יום חוששת לנדה וכדעת הסוברי' דדילמ' לא נתרקו' אברי' ובס' מהרי"ק דאל"כ