לבושי מרדכי על יורה דעה רב

י"ט דכהני' שלוח' דידן נמי מלבד שלוח' דרחמ' ומשו"ה אע"ג דאנן לא מצינו למיעבד כיון דגם שליח' דרחמנ' נינהו מצי למהוי גם שליח' דידן, וה"נ האב שליח דבן וגם מצוה עלי' וה"ה ג"כ דברי א"ז בה' מיל' ומשו"ה ג"כ נשתעבדו נכסי' ונעשה מ"מ שליח הבן שפיר. הנה י"ל בדברי' דא"כ אמאי אינ' יכול שוב לעשות שליח לדעת השואל משום בעכ"ח הא כיון דגם מצוה עלי' מה בעכ"ח שליח דהבן דהוה כמו זה נהנה וזה ל"ח וכי בזה איירי התור'. וגם צ"ל למה משו"ה הוה שליח הבן אפי' מה דלא מצי עביד הא האב אינ' בתורת שליח דרחמנ' כמו כהני' רק מצוה דילי' הוא ואפ"ל דהוה כמו מגו דזכה לנפשי' זכה לבנו, מ"מ הסבר' בפני עצמ' ראוי' לאמר' לענין דמשו"ה משתעבד' נכסי' מ"ש ע"ד חת"ס בענין גז"ש דפדה תפדה כיון דפדיון ע"י עצמ' אי"נ עי"ש דשלוח' ל"ש בגווי' ילפינן בגז"ש לאב, וע"ז השיב דהא מ"מ ישנ' בגווני דשליח ג"כ ל"פ את עצמ' והוא בכור, זה באמת צע"ג דאין זה בכלל דאך קרא ומוקי' וכו' כמו בעלמ' רק שייך גוונ' דאית' בשליחות ומ"מ ליכא גז"ש אלא דהא בלא"ה תבר' לגזיזה בתשו' שניי' לה דמסיק דכהן שייך בשליחות זה כיון דמקבל מתנה של הפדיון כמו איש ואשה לענין גט א"כ כבר יש אופן שליחות גם בפודה עצמ' וליכ' גז"ש ובלא"ה נראין דברי התוס' בכורו' דף מ"ז גבי בן כהן חלל דל"ש הך גז"ש רק באשה דל"ש כלל בפדיון עיי"ש. מ"ש מר חתני נ"י ע"ד מהר"ם שיק סי' ד"ש שתי' דברי יד אלי' שהביא ראיי' ממ' קדושין ד' כ"ט דפליגי ר"י ורבנן אם צריך לעלות לרגל ולפדות בנו איז' קדום ואם אפשר ע"י שליח יעלה לרגל ויעשה הפדיון ע"י שליח אלא ש"מ דא"א עי"ש, והקש' עליו דהפי' בגמ' דאין לו מעות כדי שתיה' ושכ"כ הרמב"ם בהל' בכורו'. וק"ל למהר"ם שיק דהא אפשר מעמ"ל בנ"ז אפי' לכתחיל' רשאוי לעשות כן, ותי' מהר"ם שיק דהסוגי' איירי דחל זמן פדיון ברגל דאם יש לו מעות כדי שתיהן יכול לתן לכהן לפני עלייתו לרגל ויחול הפדיון בזמנו אבל במעמ"ל דאם יחזור לו קודם זמנו לעלות לרגל לא מהני הפדיון קודם זמנו עיי"ש. וע"ז השיב הדר"ג דמ"מ איכ' אופן דיתן מעותיו לאח' ויחכין בממונו והוא יתן עמ"ל ואם כי חריפ' שמעתת' מ"מ ליכ' בזה תפיס' דילמ' ליכ' גבי איש שי"ל מעות או מאמין לכהן עיי"ש פ"ד וו' בב"מ ד' מ"ו גבי עומד בגורן ובנדרי' גבי הפקר רמאי' שמתיראי' עד"ז. ומ"ש כת"ר עי"ד יד אלי' דא"א עי"ש משום דחזקה ל"מ בדאורייתא לומר שליח' עושה שליחות', יפה כתב ותמהני שלא הרגיש' בו הגאונים ואפשר דדייק למ"ד דס"ל דמהני לר"ש. ומ"ש בסבר' הריב"ש דהוה כמו מ"ש בקצו"ח לענין מילה ע"ד א"ז, וכת"ר נחית טפי לומר עפ"י דברי ב"ח סי' תרנ"ח לענין נ"ח ודאי נכון לומר בפרט בדברי א"ז מדויקי' וכנ"ד דעת רש"י בשבת קל"ו בד"ה אי איכ' אח' ליעבד אח' וכ"ד במל"מ, וכעת מילת' בדעתי בדברי ריב"ש עפ"י הסוגי' בקדושין דמצריך קרא דאם ל"פ האב דיפדה א"ע מה צריך קרא והא בר"פ מ' בכורות ד' ד' ילפינן כמה דברים ממעשה הפדיון דבכורי מדבר משעה לדורות ע"י גז"ש והא הוה ל"ב אלף בכורי' וברמב"ן דכל הני שיצאו ממצרים והא ודאי הוה בהם זקני' שלא הי' לה' אבות ומ"מ מחויבי' הי' לפדות עצמן וא"כ נילף מניה' אלא ע"כ קרא את' לאשמעונין לפדות את עצמ' דייק' וכא ע"י שליח דאי מהתם הוה ס"ד דהוה ע"י שליח דכתוב בקרא כי משרע"ה נתן הכסף וכמ"ש המהרי"א בסי' רס"ה קמשל"ן דל"מ שליחות. ולענין קושי' מהרי"א דחזינן עכ"פ דמהני שליחות בבכורי מדבר ע"י מרע"ה ונילף איפכ'. הנה לפימ"ש החת"ס סי' רצ"ז דאם אין הממון ע"י שליח רק שולח ממונ' עי"ש אין זה לענין שליחו' מ"ש הריב"ש רק מע"ק בעלמ' א"כ אין קושי' כלל דלא כתיב רק שנתן הכסף ומדדהו הוה ולאו מטעמי' דשליחו' ומ"ש עלי' במהר"ם שיק דגם בזה שייך שליחות דעיקר המצוה הנתינה ול"צ הפרש' כמ"ש במתניתן דבכורו' דחייב באחריות בהפרש. הנה ברא"ש מ' בכורת ד' מ"ב משמע דגם הפרשה צריך גבי בן כהן חלל דמדמה לטבלי' שנפל' מב"א כהן וכן במהרי"ט אלגזי אלא דלא פוטרו מאחריות כמו שאר מתנות כהונה. ועיקר לענ"ד דהוה כפריעת בע"ח דמצוה ומ"מ לענין שליחות ביאר בחת"ס או"ח סי' ר"א דגם לזה צ"ל שלוח' שאכ"מ דאל"כ יאמרו לו לאו בע"ד דידי את ולא קבלתי כלום ע"י אבל מ"מ אין ענינ' לשליחות דילפינן מקראי רפ"ב דקדושין דהכ' אפי' ב"נ ומי שאינ' בתורת שליחות ג"כ יכול להיות שליח דשליחות זה מדרך הליכת עולם. וה"נ בנדון שליחת לפה"ב אשר עלי' כ' דברי ת' הריב"ש ודאי לשליחות דילפי' במ' קדושין מקראי אמרי אבל בממונ' של פודה הוה כמו מתנות של בהמה וראשית הגז וכו'. ולענ"ד דברי חת"ס מוכרחי' דהא במ' בכורות ד' כ' אית' עובד' ר"א שדר שיבסר זוזי לר"א כהן בפדיון הבן שדר לי' לחזור ג' זוזי' דיתרונהי שלח לי' לשלח ג' אחרינא דאוסיפו עילוייהו ולשון "שדר" מושלח' ודאי משמע בפדי' דהוה ע"י שליח וא"כ האיך יפרנס הריב"ש עובדא זו, וחדוש שלא העירו בתשוב' האחרונים ע"ז, ולפי"ד החת"ס מיושב דמכספו שלח לי' ול"ד לשליחו' שאין זה בכלל הכללי' שכ' בשליחות. ואגב אציע מ"ש לענ"ד לת' אקושי' שעה"מ פ"ו מה' אשות דאם אינ' ע"י שליחות הא ל"מ תנאי והא קמן דמהני מעמ"ל. ולענ"ד עפ"י מ"ש בתוס' בב"מ בסוגי' דתקפ' כהן שהקש' אמאי אין מוציאים מידו דהא יכול לומר לתן לכהן אחר ותי' דאינ' אלא טובת הנאה ואם אינ' ממון ל"ל כלום וא"כ האיך מתנה להחזיר ואם לא יחזיר לא יהי' נפדה במתנה זו דהא אף אם לא יחזיר הא יחזיק בתורת תפיס' דמהני גם בפה"ב כמ"ש ועכ"ח אינ' כשאר תנאי דבבטלו בטל המעשה אלא דקמשל"ן להיפך דאם מקיים תנאו ומחזירו מ"מ בנו פדוי דמעמ"ל שמה מתנה. ומעתה