לבושי מרדכי על יורה דעה רא

באו לידי רובא כנ"ל דאי לא אזלינן בתר רוב הי' צריכי' עוד להוסיף שיזכו בלא דנין זה כנגד זה ודו"ק: ועוד אפשר לומר לענ"ד עפ"י מ"ש מהר"ם שיק יו"ד סי' ק"ד וקכ"ט לתרץ קושי' הפרמ"ג האיך אפשר למילף מאחרי רבים להטות בטול ברוב דשאני התם דהרוב מכחיש המעוט כידוע. ותי' דהא חזינן דבא' אומר אינ' יודע הוה כמאן דלית' ופירשיז"ל דמשו"ה מוסיפין דצריך כ"ג ומ"מ ברוב מתנגדים גומרי' הדין ואמאי נימא כמ"כ דכמאן דליתא וליכא כ"ג. אלא עכ"ח דהמעוט נתהפך להרוב. וכעין סברא זו בקונטרס הספיקות ותל"י קיימתי מעצמי ובדרך כלומר כי המעוט ג"כ צריכי' לדון בי' כמו הרוב כגון שברח ואח"כ באו עדים לפני ב"ד שנגמר דינ' כך לפני ב"ד הנ"ל וכמ"ש במ' מכות ד' ז' ואם זה ב"ד האחרון הם מן המעוט הנזכר לעיל מ"מ צריכים לעשות עמו כמו שנגמר דינ' עפ"י רוב וגם לזכות משכח' כגון שנזומ' העדים וכיו"ב. ומעתה שפיר אתי' לד"ה דמ"ש רשיז"ל י"ב מזכי' וי"א מחייבי' אם נימא מטעם ספק נפשות להקל מ"מ בזה לא הי' גמר דין בכ"ג והי' צריכי' להוסיף כמו באינ' יודע עד שיהי' כ"ג מזכי' כי ד"נ בכ"ג אלא ש"מ דאזלינן בתר רובא והוה ככול' מזכי'. ובפשיטות י"ל דרשיז"ל אזכות' קמהדר כמ"ש במ' סנהדרין ד' ל"ד והביא' רשיז"ל במתניתן דהי' בודקים. חותנו אוה"נ כבנו. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ר"א ב"ה י' ג' א' דר"ח אדר תרס"א לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד הרב הגאון המובהק המפורסם מו"ה אליעזר זוסמאנן סופר שליט"א אבדק"ק פאקש יצ"ו בעהמח"ס המקנה וע"ס ושאר ס"י. ראיתי הדר"ג הקשה קושי' קשה כברזל לדעת המל"מ פ"ב מה' ת' ה' י"ד שהאריך לדעת התוס' אסה"נ של כלוי אסור בתרומ' מה"ת א"כ בזבחים ד' ק"ז דקאמר בגמ' דלא נילף אזהר' לחלב מק"ו מתרומ' דלא ענש ומ"מ הזהיר דאיכ' למפרך מה לתרומה שכן לא התיר מכללו ולמה לא מפריך בפשיטות דתרומ' אסור בהנאה של כלוי כמ"ש שם אילפוה' מערל' וכ"כ. ואפשר לומר כיון דבכורים וחלה ג"כ ה"ה באזהר' מהאי קרא כמ"ש במ' בכורי' דאקרי תרומה ואזהר' מלא יאכל קדש, וכן בפ"א מ"ה גבי חלה ועיי' בתוס' יו"ט שם ובבכורי' וחלה לא מצינו אסור הנאה של כלוי וי"ל כמ"ש תוס' פסחים ד' ל"ג דתרומ' חמץ לריה"ג דמתיר חמץ בהנאה משום דתרומ' לית בי' אסה"נ של כלוי דבשני תרומ' הכתוב מדבר ולא יותר אם כי המל"מ שם תמה עד"ת אלו מ"מ לענין בכורי' וחלה י"ל סבר התוס' ועיי' במנ"ח דיליף מדברי תוס' הנ"ל לענין טבל של מע"ר דלא אסור בהנא' של כלוי מה"ט, וא"כ אם נפרך כנ"ל אכתי נילף מבכורי' וחלה דגם אזהר' מהאי קרא ואקרי תרומ' והוה בכלל ואינ' בהנאה של כלוי. ועוד אפשר לומר לפמ"ש התוס' פסחים פ' מקום שנהגו ד' נ"ב אמתני' ד' ור' שביעי' פ"ט בג' מיני' א' כלה וא' לא כלה דלר"י אוכלי' ממין הכלה על מין שלא כלה ולר"ג אוכלי' ממין שלא כלה ובתוס' שם אע"ג דג' מינים שנכבשו יחדי' ואיכ' טעמא מ"מ הטעם חשוב כמבוער וא"כ חזינן אע"ג דלענין אסורי' חשוב טעם כעיקר וע"כ דאוריית' מ"מ לענין ביעור בעינן ממש וא"כ כש"כ לענין הנאה של כלוי די"ל דאם נתן תרומ' טעם בחולין אע"ג דאסור לישראל לאכול משום טע"כ מ"מ לענין הנאה של כלוי מותר דכמו דחשוב כמבוער הה"ד דחשוב ככלה ואין כאן הנאה של כלוי, וא"כ ליכ' למפרך בזבחי' שם מה לתרומ' שכן אסור' הנאה של כלוי דטעם כעיקר של תרומ' יוכיח דאזהר' רחמנ' לע"ד דמה"ת ולוקי' עליו דאהדרי' לאסורי' לס' התוס' ומ"מ אינ' אסוה"נ של כלוי. ועוד דבלאו"ה שם דפריך מנבל' ושרצים ועליה' פריך מה לנבלה ושרצים דמטמאי' והי' צריך למהדר למה הצד עם אסור ערל' וכ"כ לכן פריך מיד בפירכ' דלא הותר מכללו ששייך בכל מה שהביא שם בגמ' כנלע"ד. דברי דו"ש החותם בכל חתמי ברכות. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ר"ב ב"ה אל"י ה' פ' נצבים תרנ"ה לפ"ק ברע- זאווא יצ"ו. לחתני כבני הרה"ג חריף ובקי מהו' יוסף צבי דושינסקי כ"י אב"ד ק"ק גאלאנטא יע"א ולזוגתו בתי האהובה מ' שינדל תחי' ברכת כתיבה וחתימה טובה. ע"ד השאלה במי שעלי' מצות פדיון בנו הבכור שחל בי' ר"ה והוא הולך למרחקים. ואפשר שיבא בתוך הזמן או אפשר בזמנו ולעשות הפדיון כהוגן או אפשר שישתהה יותר ולענין זמן הפדיון בזה אם הוא בבית' ידוע כי בת' הב"ח סי' קכ"ב דבכגון זה עושי' הפדיון ער"ה שיחול ביום ר"ה דבזה גם מהרי"ו מודה דדוק' בחל בשבת ס"ל הפדיון בי' א' משאכ"ה ישה' המצוה עד ג' ימים ובנובי"ת סי' קפ"ז דיעשה הפדיון בצ"ג, והכא דאפשר כי גם ביום צ"ג לא יהי' בבית' אם יעשה הפדיון ע"י שליח וכדעת הפוסקי' דס"ל דיכול לפדות עי"ש. ועתה באתי להשתעשע בדבריו הנחמדים וראשית דברי' ע"ד ריב"ש בפה"ב עי"ש אשר השואל בת' חת"ס סי' רצ"ג אתי' עלה מטעם שליחי האב בע"כ ומשו"ה א"י לעשות שליח דומי' דנער' שאינ' יכולה לעשות שליח לקבל קדושי' משום דהיא עצמ' שליח' דאב בעכ"ח לקבל קדושי', והחת"ס השיב עליו דל"מ כזה דמה דאיה' ל"מ עביד דהיינו הבן קטן לא מצי משוה שליח, וע"ז מיישב הדר"ג דהוה דומי' מ"ש תוס' קדושין דף כ"ג ויומא