לבושי מרדכי על יורה דעה קצח

סימן קצ"ח ב"ה י' ה' פ' בא תרס"ג לפ"ק מאד יצ"ו, ברכה לראש צדיק ונשגב ידי"נ כבוד הרב הגאון המפורסם מו"ה פנחס כ"ץ שטיינער שליט"א אבדק"ק איללאק יצ"ו. עתה באתי ע"ד אשר העיר בענין נטיעת כרמים שמרכיבים שורק דמדינתינו על אוועריקאכישע ווילדע רעבען הלא י"ל משום אסור הרכבה שאין במינו שהוא מה"ת גם בח"ל נזכרתי כי כן העיר' ע"ז בתל תלפיות עוד בשנת תרנ"ח והוא במחברת ו' סי' ק"ג קי"א קס"ו ונהרבני מו"ה מיכל אויש נ"י מבאניהאד והעיד כי בא' אחד מאה"ק מבני הקאלאניא אשר גם הגאב"ד ק"ק יפו ת"ו נ"י רצה לאסרן ואח"כ מצא כי גם הרעבען של אמעריקע עושין פירות שמח שמחה גדולה שלא לאסרן והביא ג"כ ממדרש כי הגפן אינ' מקבל הרכבה וכן מצאתי בס' נשמת אדם. והעורך שם העיר שלא נמצא במדרש ואח"כ בסי' קכ"ב מהגאבד"ק אויווארוש נ"י כי כן נמצא בתיקוני זוהר תקון חמיסר והגאון חיד"א השתמש בזה הרבה ובסי' קל"ח מהרה"ג מו"ה עקיבא יוסף שלעזינגער נ"י מעה"ק ירושלים ת"ו הביא שהוא בזוה"ק פ' נשא וכיון שהרעבען הנ"ל מקבלים הרכבה ש"מ מינים כנ"ל וכל האיך דאין הגמר' חולק הלכה כזוהר כמ"ש המג"א סי' כ"ה ולבסוף לסי' קמ"ח מכתב כ"ד הביא דברי הרב מו"ה שלמה אהרן ווערטהיימער נ"י מעה"ק ירושלים תו"ב ומסיק לבסוף שדבר עד"ז עם הג' מעה"ק יפו שהוא משגיח על הקאלאניען וע"ד כי מצא להם עושים פירות ובמדינתינו ודאי עושין פירות ועד"ז סומך להתירא. כ"ז העתקתי לכהדר"ג כי פן ואולי לא נמצא ת"ת בגבולו ועל הג' הנ"ל ודאי יש לסמוך: וראיתי במכתב הדר"ג הביא דברי הכ"ש במ"ש באיזה תפוחים שקוראי' במדינתינו קווסניטצעס שאסור הרכבה שלהם בתפוחים טובים מפני שנוי טעמם ביותר לא נודע לנו. וראיתי בפ"ת החדשות שהביא בשם תשו' משכנות יעקב שהשיג על הכ"ש במ"ש להרכיב הני תפוחי יער עם תפוחים טובים והוא התיר לכתחילה כמנהג העולם. ומ"ש מהרמב"ם פ"ג שתולה בשני טעמים היינו במה שהוא באמת ב' מינים בשמם וטבעם רק שהעלים והפירות דומים משו"ה תולה בשני טעמים. אבל מה שהוא באמת מין אחד בשם וטבע לא הוה ב' מינים משום טעמים רחוקים והראיי' מזוגין וחוטין בנות שוח ותאנים אע"ג דבנות שוח הם תאנים מדברים שטעמים גרועין מאוד וכש"כ שיש שאין ראוים כלל. מ"מ כיון שמין א' לא הוה כלאים כמפורש במתני' פ"א דמ' כלאים. והביא כי גם הגאון מהר"ש מבראד ז"ל השיג על ל"ש בזה: והנה לענ"ד כי ודאי משום טעם משובח וגרוע עוד לא נקרא שנוי טעמים להיות ב' מינים הלא במין א' ממש מצאנו כן כמו אגסים (שקורים בירן) יש מהם שטעמן משובח ומתוק מאוד ויש בהם להיפך וכמו בתפוחים יש טובים וגרועים שנוי טעמם אינ' רק אם נחלק מאוד בטעמן ממש בין טוב או גרוע כמו תפוחים טובים ואגסים טובים אעפ"י שטעמם שוין לטובה מ"מ מחולקי' בטעמים שונים במהותם. ומעתה כיון שאנו רואין כי מדינת אמעריקא דורכין ועושין מהן יין ממש וודאי שמברכי' עליו בפה"ג. ניהו כי העידו אשר היין גרוע מאוד וקונין עפ"י רוב ממדינתינו מ"מ שם יין עלי'. וגם מתחילה כאשר בא למדינתינו יין של דאלמנאטציעו ואיטאליען אם כי הי' חזק מ"מ הי' עפוץ בפה כמו חומץ ע"י שלא הרגילו לעשות מהענבים יין וצמח כמו שאר אילנות. ועתה יש מהם שהם מתוקי' ע"י מלאכת עבודה הנצרך להם. ע"כ לענ"ד יש לסמוך על הוראת הגאב"ד מיפו נ"י וגם כי נסתייע מהגאון בעל משכנות יעקב והג' מהר"ש ז"ל. ולענין מנין שנות הערלה, הלא הם דברים פשוטים ומתני' מפורשת פ"א מהל' ערלה מ"ג אילן שנעקר והסלע עמו וכ' אם יכול לחיות פטור. ופירשיז"ל סלע העפר סביב. וא"כ פשיטא ופשיטא הני שתילין שעוקרין ועושין ומרכיבי' אותן בתלוש שדין ערלה יש להם למנות מיום שנוטעים שנית וכן בגליל פה לא עלה על דעת אחד מהם שלא לנהוג כן חלילה. (וכ"כ בשו"ת יד יצחק ח"ב סי' קצ"ד): ולענין הרכבה במחובר סומכין ממה דקיי"ל בסי' רצ"ד שאין מרכיבים חיוב בערלה בח"ל חם כי הט"א במס' ר"ה האריך לסתור היתר ערלה במבריך ומרכיב, מ"מ נהג עלמא כתלתא סבא הרמב"ן ותשו' הרא"ש ומרדכי וכש"כ כי בתה"ד סי' קצ"ג הסכים לסמוך אהתיר' הנ"ל דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ וראב"י פוטר מו"מ במ' סוטה ד' מ"ג: ומ"ש הדר"ג משום אסור ב"ת ודאי סברא נכונה דהרי דרכן בכך במלאכה זו מ"מ בחת"ס סי' ק"ב לא סמך ע"ז אפי' במ"ש היעב"ץ סי' ע"ו לעקור שם גוש עפר שלא לצורך אלא אם מרוויח יותר ובנ"ד וודאי מרוויח יותר דהווילדע רעבען אין בהם מועיל במדינה זו ולמען היטב אותן בל"ס מעולה בדמים ועוד שמעתי כי פירותיהם כמעט אין בהם צורך כלל במדינתי' וגם מעטין המה ואפשר דכלא טועוני' קב'. אלא לפי"ד אין עוקרים השורש כולה מן הארץ רק נטיעות נטיעות שצומחים מן השורש שקורין שטאק וא"כ אינה רק כמו ווזרד ומנכש. ידידוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קצ"ט לכבוד הרה"ג מו"ה אברהם צבי נ"י קבלתי מכתב מעכ"ת ואדם קשה כברזל הקשה ממ"ש רשיז"ל בע"ז ד' ע"ד ברמוני בדן ואגוזי פרך הראוי' לערלה ערלה והראוי לכ"כ כ"כ דמה כ"כ שייך באילן דהא