לבושי מרדכי על יורה דעה קצא

סימן קצ"ב בהי"ת או"לי ו' עש"ק כ"ב למב"י תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט לכבוד הרבני המופלא חו"ש מו"ה שלום יוסף נ"י סופר סת"ם ק"ק נ' באטאר יצ"ו. ע"ד ס"ת שבפ' משפטים בשם האדן התג של הד' יש כגיטה להנון פשוט' וממילא נראה כחי"ת והספק ע"ד כי בנובי"ק סי' ע"ד פסק דבח' שהוא כד' וז' אין להוציא ס' אחרת בקרה"ת בשבת א"כ ס"ל לעיקר שכשר חי"ת כזה ומעתה מה לעשות לתקון זה אם לגרור הוה כחית וגם לגרור לגמרי יש חשש' דלמא הוה בי' משום מחיקת קדושת השם. וראיתי בתשו' הרה"ג מסעמיהאלי נ"י ששלח לי במ"ש ע"ד הק"ס בפ' משפטים שהכריע דהוה משמות הקדושים שאי"נ הביא ראי' נגד דבריו דא"כ אמאי לא חשיב במס' שבועות בבריית' דאלף ד' כ' אינ' נמחק כמ"ש גבי יו"ד ה' ואלף וגם לא דברו הפוסקים מזה ולמה השמיט' אלא ש"מ שאין זה מהשמות שאינ' נמחקים. והנה אם כי הפוסקים ראשונים לא מצאתי שדברו מזה אבל נמצא מגדולי אחרונים ה"ה התו"ח במ' שבועות אשר ביאר כי לאו דוקא צ"ב ושין ד' מהשמות הם אינ' מן שאינ' נמחקים דהה"ד ג' אותיות כגון צדיק ב' א' וכן אלף ד' נ' ובס' בני יונה שהוא ראש הפוסקים האחרונים בעניני סת"ם ג"כ דבר מזה וכמסתפק בדבר ועי' בפ"ת סי' ער"ו ס"ק ט"ו שהביא' ודעת' כי בזה יש להחמיר יותר ועי"ש בטעמי' כיון שהוא ית"ש נקרא ג"כ בשם זה ודאי דיש לחלק דשם קאי בהי' דעתו לכתוב שם הקדוש במלוא' כמו גבי צ"ב ושין ד' משא"כ בשם זה לבד. ועכ"ז חזינן דס"ל דהלשון בגמ' לאו דוקא ב' אותיות וכמ"ש בתו"ח שם א"כ אין ראי' משם: והנה מעלתו הביא דברי ת' בי"ש סי' קמ"ג שהאריך להביא ראי' מכיחות שאינ' מן השמות שאינ' נמחקים וכמעט אוסר להחמיר ולקדשו ואם כי אינו כדי להכניס עצמי בין ארזי הלבנון הבי"ש וק"ס עכ"פ נראו דברי הבי"ש במ"ש דגם המאיר נתיב ובעל מלה"ק אם כי ס"ל להחמיר וכפשטות הח' סופרים פ' ה' דבפ' ואתחנן שנו אלף ד' כ' י' ומחובר לתיבה שאחרי' כמו לשון זה שהראשון קדש ושני חול והיינו שאינ' נמחק מ"מ יש לחלק דשם נכתב יו"ד והרי השם שלם משא"כ בפ' משפטים ופ' כי תשא גם הה מודים שאינ' מן השמות שאינם נמחקים לענ"ד דברי' מוכיחי' דהא במאיר נתיב אינ' מציין כלל בפ' משפטים ופ' כי תשא והא דרכו בקודש לציין כסדר הפרשיות להבדיל בין הקדש לחול ובפרשיות הנ"ל ג"כ סדר כנ"ל ולא הביא כלל הפוסקים שנזכרו אלף ד' נ' לא בפרש' משפטי' ולא בפרשת כ"ת ובמלה"ק לא העיר כלום ע"ד השמטה זו אלא עכ"ח דס"ל בפשיטות שאינ' מהשמות שאינ' נמחקים ואין לומר להיפך דפשיטי להו דהוה קדש א"כ למה פירש דבריו בפ' ואתחנן דשם פשיטא יותר דהא כתיב כן במ' ס' וגם כתיב במכוא' וכמ"ש בבי"ש וא"כ ודאי הוה רבותא יותר להקדים בפ' משפטים ופ' כ"ת. ואלא דאין שום ה"א לדדהו דלהוה מהשמות שאינ' נמחקים ולענ"ד זו ראי' נכונה ומ"מ לא ערב לבי להכריע בין ההרים דאסרו כי גם במקדש מעט אשר נתחבר אצל דעה קדושים וכן במאיר עיני סופרים כתבו דנכון להחמיר לעשות ספק וכן הביא מעל' בשם משנת אברהם ומה כחי להכריע. ועכ"פ שפיר קאמר מ"כ דבזה לכ"ע מותר לקרות אפי' לדעת המחמירים כהנ"ל: ובדברי הרה"ג נ"י ראיתי ג' דרכים ולענ"ד דרך הב' סותר דרך הראשון דהא כל מה שהתיר' ע"י קדיר' הוא משום צורך ותקון שה"ק ית"ש וכמ"ש בת' יעב"ץ סי' קנ"ג הביא' החת"ס סי' רס"ד ועי' בת' שיבת ציון סי' מ"ג וכ"ז אם א"א בע"א הוה לצורך ותקון יותר כסלוק היריעה כמ"ש במהרלב"ח שגם זה אינ' כהוגן להוריד היריעה ממה שהיתה ועי' בתשו' שיבת ציון הנ"ל אבל אם בנדון יש דרך ותקון ע"י הפרדת הדבוק דל"ה כח"ת א"כ ליכא צורך ותיקון. והנה לענ"ד יותר מרווח כדרך הראשון או כדרך ב' אם כי מדברי הנוב"י סי' ע"ד אשר עלי' העמיד מעל' הספק אין כ"כ ראי' דשאני קרה"ת דאפי' בספיק' אין מוציאים אחרת וכמ"ש באחרונים כי תמיד מצרפין שיטת הרמב"ם דקורין בס"ת פסול והוה ס"ס אבל לענין תקון ומצות כתיבת ס"ת או בתו"מ הוה לעולם ספיק' או כשר או פסול. אבל בכל זאת מי יכחיש דהוה עכ"פ תמונ' חי"ת ועי' בד"ק דתו ר' זו יותר כשר מצורת ווין או ו' זיי"ן. והא דעת מג"א סי' ל"ב סקל"ו דבאותיות שהם ב' גולמים כגון צדיק שנפרד ונעשה כמו כ' י' דל"מ הבחנת תינוק דהוה עכ"פ ב' אותיות אם כי בתי"ו ושי"ן שאין רגליהם נוגעים מהני אלמ' דדמין צור' גרע טפי וה"נ כן: ומ"ש מעלתו מדברי ת' מהרש"ם ח"ג סי' רי"ב ראיתי דבריו ולא זכיתי להבינם דמה שייכ' דברי הלבוש בסי' כ"ו לדהכא בנדון דידי' דהוה צורת חי"ת והוה ב' חיתין בצירוף רגל הזיין ונפסד צורתן לגמרי. וגם מ"ש הרה"ג נ"י מס' מ"ה אינם מובנים לי וכי משום הוכח' ואומדנות יצאו מתורת חית כיון שצורה זו כשרה לחי"ת ועוד הה איתא ביד אפרים סי' ל"ו בתגין שאינ' נוגעים לגוף האות משו"ה פסול דנראי' ככתיב' אותיות בין השיטין ואפי' מחברם אח"כ ל"מ דלא פקע שם אות מניה ואינ' חוזר להיות תג אלמ' דשייך צורת אות בתגי' והא פשיטא דבתגין שאינ' נוגעי' שייכי כמה הוכחות שאינ' אותיות וכש"כ בנד"ז וע"כ לענ"ד כי יבחר רק בב' דרכים או לקדור או לגרור ע"י גרוו' כמ"ש בבית אפרים ואפי' החולקים עליו מ"מ בנד"ז אשר נראה להלכה כי אין זה מהשמות שאינ' נמחקים גם החולקי' עליו יוד' ועי' בזה בתשו' ד"ח. ועיי' בפי' הרשב"ם וספורנו בפרשת משפטים בפסוק זה נראה מדבריהם ג"כ שזה שם התואר בפעולות השי"ת הנפלאי':