לבושי מרדכי על יורה דעה קפט

יצחק ח"א סי' רגל שהק' ג"כ דברי חת"ס אהדדי כמ"ש ולא העיר שהוא הערת הגאון מהר"ם שיק ז"ל). ולענ"ד ק' דבחת"ס בסי' רס"ג ג"כ מיירי ע"מ לתקן. ולענ"ד הדבר בפשיטו' לפימ"ש בסי' ר"ס דאיירי שנכתב בטעות וכמו בנ"ד בזה ס"ל דאינ' רק מדרבנן ועיי' עוד בסימן רס"ו. ושוב ראיתי בשו"ת מהרי"א סי' שצ"ב ארי' שאג הביא ראיות עצומו' בבקיאות נפלא דלקלוף ודאי אסור אך ורק לקדור רוב הפוסקים מתירי' והשיג בד' חת"ס סי' רנ"ט וסי' ר"ס שהתיר גם לקלוף עיי"ש שהביא ראיות מפירשיזי"ל סנהדרין ומ' שבת פ' כל כתבי דהך קודר שנאמר במ' אחזי' היינו מוחק או קולף גי' אבל לחתוך חתיכ' מהקלף אינ' בכלל זה, ושוב מצא כן בב"ח ומת' ראשונים ואחרונים ועיי' בת' דברי חיים חיב סי' נ"ו שהחמיר בזה גם לקדור ולא הביא דברי הב"ח הנ"ל שהפיר' קודר בסנהדרין אינ' באופן שנוהגים הסופרים. ואפשר כיון שהב"ח שם בסי' רע"ה מסיק דלכתחיל' אין נכון לעשות כן רק בדיעבד שפיר דמי לא חש להביא' מ"מ הא רוב' דרוב' תשו' אחרונים כן בספרי סת"ם מתירי' כמנהג הסופרים. והנה הדרך ג' הוא בת' בית אפרים סי' ס"א וס"ב האריך והעמיד ברב גדולתו להמציא דבר חדש למחוק ע"י גרמא כמו במ' שבת ד' ק"כ הי' שם כתוב על בשרו דקיימ"ל כת"ק דגרמ' מותר וכמ"ש הרמב"ם. ומפני חומר' דדילמ' עכ"פ אסור מדרבנן עכ"פ ע"י תינוק לסבר' הרשב"א במ' יבמות דאסור דרבנן מותר לספות לקטן בידיים. יעשה ע"י קטן שיניח נייר או איז' דבר מלוחלח במים עד שיעבור הכתב שנפסל ואח"כ יתקן ובת' דברי חיים ח"א סי' קי"ט ק"כ השיב' בתשוב' נוצחת מה שייך בזה התיר' לספות לקטן בידיים ממנפ"ש דאם מותר יעשה גדול ועכ"ח משום חשש' להדעות לאסור המחיק' באנו עובד' דידי' דהי' נתגלה השה"ק ע"י הסרת דיו אלא שיש חשש משום חק תוכות ואסר הרמ"ע המחיק' א"כ מה שנותן לתנוק גרע טפי דהא אפי' הרואה חייב לקרוע כמ"ד במ' מועד קטן ד' כ"ו דאפי' בבליעת נעמיתא ההפילי' ור"ה הצילו ואמר אי לאו דהצילו הי' מחייב ב"ק. ועיי' בת' אבני צדק סי' קי"ד שמיישב דברי בי"א בטו"ט דידוע לכל הרואה שעשה משום תקון עיי"ש בסברתו, ומסיק שם בת' אבני צדק כן להלכה ולמעשה דבנטפלי' לשה"ק גם הד"ח יודה דבזה אין כאן חיוב לקרוע דלא מצינו בשום מקום חיוב קר' על הנטפלי'. ואני בעניי לא מצאתי כמ"כ חיוב בקר' על המחיק' כלל דשם במ' מ"ק אמרינן דחייב שתיים על הכתב ועל הגויל בס"ת ג"כ ולהנ"ל לחשוב ג' על השה"ק ג"כ ולא מצאתי, והא שם מיירי בתפילי' בעבוד' זו ומזה למד הרא"ש ג"כ דס"ת לאו דוק' והא בפרשיות תפילין כמה שה"ק יש בהם ומשמע דוק' משום דהוה כמו מגילה ולא קאמר משום שה"ק. ודעת המחבר בסי' ש"מ דדוק' נשרף ולא נמחק אלא שהב"ח והט"ז וש"ך פליגי על הב"י דלמד כן מדברי הירושלמי ומדברי תלמודי בהאי עובד' דנעמות' משמע דבכל שהוא דרך אבוד ע"י חתוך או מחיק' אסור, וא"כ לדעת התשו' ד"ח ואבני צדק הי' אסור קדיר' אפי' ע"מ לתקן והא בסי' קכ"א גם בד"ח מתיר קדרה ע"מ לתקן וכי נימא ע"י קטן אסור. ונראה דעיקר סברת ת' דברי חיים משום בזיון ס"ת שמוסר' ביד קטן וכן משמעות לשונו וצל"ע ומי יתן ואדע דעת קדושים. ועכ"פ אח' אחרון אני בא והוא בעל ת' אבני צדק שנותן ב' דרכים הנ"ל בנטפלין דלרוב פוסקים אחרונים אינ' רק מדרבנן ומותר לספות לקטן לעשות ע"י גרמא הנ"ל וכן מביא הגאון מהרש"ק על ה' סת"מ שמתיר ע"י קטן ואם מתיירא שע"י לחלוח המים בנייר או איז' דבר יתקלקלו שאר תיבות מותר ע"י קטן גם המחיק' בלא גרמא כיון דטעם וסבר' הבי"א משום דגרמא אינ' רק מדרבנן א"כ הה"ד בננופכי' לשה"ק דכל אסור' של המחיק' אינ' ג"כ רק מדרבנן מותר ע"י קטן ורק כתב שלא יאמר לו אביו עד"ז ולא יעמוד ע"ג כמובן, ועוד כתב שימחק קודם הכ"ף ממ' וכיון שנמחק הכ"ף מהמ"ם שוב המ"ם נתרחק מהשה"ק ולא הוה בכלל נטפלים ולא נקרא השם עליו עיי"ש. ושוב נותן דרך ב' היינו לקדור עם איזה אותיות של אחרי' וכמ"ש החת"ס בכמה תשובו' וכמסקנת המהרי"א זה מה שנלענ"ד ולקטתי מספרי הקדושים ומאיז' מהדרכים הנ"ל שיעשה ישאל להמורים הגדולים במקום תחנות' ואם יסכימ' אתי נמטי כמשיב' למכשור' בס"ד. ויש לי להוסיף התיר' דילמוד עם התינוק פרשה זו ובהגיע להטעות יאמר לו כן וכן צריך להגיה א"כ הוה לחנך הקטן דלדעת התוס' פסחי' מותר לספות לו בידיים כמו גבי בית אבות אפי' אם ל"ד אלא שמחנכו בכך ועיי' בחת"ס ח"ו סי' י"ג עיי"ש. ועתה אבא ע"ד הערות וקושי' עצומו' אשר הרבני להציא לפני מך ערך כמוני א') מ"ש ע"ד דברי רשיז"ל ע' חולין ד' ו' שמפרש אליב' דרבי שהתיר בית שאן דלאו מא"י הא בא"י אסור דקיימ"ל קדושת א"י לא בטל' ובמ' בב"ק קי"ד פיר' עד ריא"ש דרבי העלה לכהונה עפ"י מסלפ"ת דמשני שם בתרומה דרבנן דאיכ' למ"ד דקדוש' ראשונה וכו' וסתר' אהדדי. ע"כ לענ"ד דרשיז"ל נשמר בזה דהכי פירשיז"ל "דקיימ"ל" ולא קאמר דרבי ס"ל הכי אלא דרבי התיר ב"ש ומשמע לכ"ע התיר' פשוט לעלמ' ועכ"ח משום דשאר א"י לא דקיימ"ל קדושת' לא בטלה אבל שם רבי באתרי' והוא בעצמ' ס"ל דבטל' והא בידו לחלוק על החכמים ובאתרי' עבד עובד' כנפשי' כמ"ש בפ"ק דיבמות דעשו ומודיעי' זל"ז בנשואי להאוסרי' צרת הבת ועיי' בחת"ס ח"מ סי' קצ"א אהא דמ' שבת ר"פ ר"א דמיל' במקומ' של ר"א הי' כורתי' לעשות פחוני' במקומ' של ריה"ג הי' אוכלי' בשר עוף בחלב מפני שלא עמדו למנין להכריע הלכה כמו גבי תנור עכנאי אבל בדור שלאחריו אפסק' הלכת' דל"כ וה"נ