לבושי מרדכי על יורה דעה קפח

שיק סי' רע"ט שמקיים דברי בנ"י אפי' בהגוו"ן ומביא ראיי' מדברי התשב"ץ סי' קנ"ה ח"ג שמתיר בשעה"ד אם יש דף א' ארוך מחבר' ונשאר כמו פנוי' דמחזי כפרש' כיון דבשאר שורו' ישנ' משורטט וכאן היתר של דף ארוך אינ' משורטט יש היכר כנ"ל. והנה עיינתי בתשב"ץ שלא הכשיר רק באם אי אפשר לתקן באופן אח' שלא לאבד ס"ת וכיון שיש מקום לתקן באופן אח' כמ"ש בת' מהר"ם שיק בדעת השואל למה ניקל יותר מהתשב"ץ וגם י"ל שאין הנושאי' שוין ששם יותר ניכר כמובן וגם בנד"ז יש מקום לתקן באופן אח' כמ"ש כת"ה בשם קס"ה וכמ"ש בסי' רע"ה הנ"ל ברמ"א ע"כ לא אדע אם יש היתר לעשות מעשה בתקון הנקבים: ושוב ראיתי בש"ע החדשים בהגה' רע"א שכתב בפשיטות תקון נקבים הנ"ל וסיים לעיין בגן המלך וכשהייתי בבפעסט חפשתי אח' ספר הנ"ל ולא נמצא ואפשר שנתכוון למ"ש בקס"ה סי' חי' בשמו דאם צריך לדבק מטלית על נקב לא יכתוב עלי' מתחיל' ולדבקו אח"כ דהוה תעשה ולא מה"ע ועיין בת' דברי חיים ח"ב סי' קכ"ב שמביא' אלא שדח' דבריו דבס"ת כתיב וכתבת' ולא לשון עשוי' כמו גבי סוכה וציצית אלא שראיתי בקס"ה סי' י"ז שמביא בשם מלאכת הקדש ומלא"ש אהא דכותבי' ס"ת יריעות יריעות ואח"כ תופרים אות' הא הוה תולמה"ע והוכיח מדברי פנ"י מ'. סוכה דבכל המצוות שייך הלכה זו דתולמה"ע והשיב דלהכי משיירי' הסופרי' בכתיב' לעיני כ"י כדי לסיים אח' התפיר' בכתיבה זו ושוב סיים בקס"ה בקושי' האיך נוהגין בתיבות כפולות לגרר לבד ובלא כתיב' הא הוה משום תולמה"ע. והנה הקס"ה הביא ראיי' דבכל המצוות שייך תולמה"ע ממ' מנחות ד' ל"ג גבי מזוזה שלא לקבוע המזוזה אלא אח' שהעמיד המזוזות והמשקוף דאל"כ הוה תולמה"ע והא במזוזות לא כתיב עשיי': והנה כבר הארכתי בתשוב' אח' לחלק ולומר דודאי במצוות שאין בעשייתן גמר מצותן כמ"ש במ' מנחות ד' מ"ב דעשיית הציצית בטלית אינ' גמר מצוה דאין קיום המצוה רק בעטיפת הטלית ולהכי אין מברכי' וכן בעשיית הסוכה אין נגמר הקיום רק בישיבתן א"כ אי לאו דאמר' תורה לעשות ציצית וסוכ' מנ"ל שצריך עשיי' כלל דלא אמרה תורה רק להתעטף בציצית ולישב בסוכה ומנ"ל דאם נעשה מעצמ' או ע"י מי שהוא שאינ' מקיים המצוה בעטיפ' וישיבתן ע"כ צריך לומר תעשו בסוכה ועשו בציצית למעט תולמה"ע אבל במזוזה שנגמר המצוה בקביעתן במעשה זו אם עשא' שלא בשעת חיובן א"כ לא עשה ולא כלום להכי אפי' שלא נאמר בו עשיי' הוה תולמה"ע דלא עשה ולא כלום והדע וכי נימא בשופר דאם נפסל ותקנ' דהוה העולמה"ע דהא בהדי' תנן נקב וסתמ' וכו' כשר ע"כ בס"ת תלי' בשיטת הרמב"ם והרא"ש הרמב"ם דס"ל דכתיבת ס"ת הוה מצוה בפני עצמ' לא רק ללמוד מתוכה א"כ הוה גמר מצוה ושייך בי' תולמה"ע אבל לשיטת הרא"ש דהטעם כדי ללמוד מתוכ' והכ' קיימ"ל ביו"ד סי' ע"ר במחבר ועיי"ש בש"ך ובשאג"א סי' ל"ו ועיי' בבאה"ט בשם הפרישה א"כ לאו גמר מצוה הוה בכתיבת' ולא שייך בי' תולמה"ע, ומעתה גם בעשיית הנקבי' ג"כ לכאור' תלי' בזה דלס' גם המלך הוה תולמה"ע דלאח' שנפסל מתקנ' וחוזר להכשיר' ואפשר דעד"ז נתכוון בהג"ה רע"א: והנה לפי"ז וגם כי בתשב"ץ ג"כ לא מכשיר רק אם א"א לתקן באופן אח' וכיון דכתב כ"ת שיש לתקן כמ"ש הרמ"א בסי' רע"ה וכמ"ש הקס"ה סי' ט"ו כן יעשה וד' אתו. ידידו דוש"ת. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קצ"א ב"ה יום ד' פ' ראה תרס"ח לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש ה"ה כבוד הרבני הגדול בנש"ק מהו' משה כהנא נ"י בשבת תחכמוני ק"ק מונקאטש יצ"ו. ע"ד ס"ת אשר היריע' כמו ה' דפין שנכתב כבר ובדק בספר' וראה שטעה במקום שה"ק אלקי' כתב תוס' הנטפלי' כם והוא איש עני קשה עליו להפסיד ולגנוז היריעה. והנה ידוע' כי בזה ג' דרכים לפיד תשו' אחרונים א' עפ"י דברי מג"א סי' ל"ב ס"ק כ"ו בשם הר"י הלוי לקלוף השם וכן ס"ל להנוב"י מהדו"ק סי' ע"ו וא"כ עכ"ח ס"ל דקליפה עדיף מקדר' דקדרות האזכרות אוסר הר"י משם אביו הרא"ש אלא שהט"ז בסי' רע"ו מביא שכבר נהגו הסופרי' לקדור וכ"כ ספר' סת"ם בקסת סופר סי' י"א וי"ב וכן בס' מאיר עיני סופרי' ובדברי מרן חת"ס נראי' התשובו' כסותרי' דבסי' רנ"ט נראה מדעתו דקדרה עדיף וכן בסי' רס"ד האריך לבאר כי בקדרה אין שום אסור, ובסי' ר"ס מאמצע התשו' נראה מדעתו דהנטפלי' לשי' קליפה עדיף (ועיי' בת' שבות יעקב ח"ב סי' פ"ח) ומסקנתו דהנטפלי' לשה"ק שנכתבו שלא בטעות ודאי אין לקלפו מטעם שכתב הנוב"י בסי' הנ"ל דבזה גרע הקליפה בנטפלי' מקליפ' של שה"ק דהנטפלי' אין להם קדושה רק מחמת השה"ק ושוב אם נקלפי' ושה"ק נשאר במקומ' אם כן בטל עי"כ קדושת הנטפלי' והוה הורדה מקדושתן רק בנטפלין שנכתבו בטעות דלדעת בני יונה נוטה להתיר מחיקת' ניהו דלא נתיר להדי' מ"מ לא שייך הורדה דמעיקר' נמי לא הי' להם שייכות לשה"ק רק לענין אסור מחיק' אבל לא שייך הורדה בזה, ובסי' רע"ד כתב דהסופרי' שסומכי' ע"ד בני יונה לגרר הנטפלי' לשה"ק שנכתבו בטעות אינ' מוח' בידן. וגם נראה כעין סתיר' דבסי' ר"ס נראה דפשיט' לי' דנטפלי' אינ' אלא מדרבנן וכמ"ש בט"ז סי' הנ"ל וכן דעת בני"ו ונוב"י בסי' הנ"ל ובסי' רס"ג גבה דעתו שהוא אסור תורה אלא שאין לוקי' וכד' הלבוש עיי"ש ועיי' במהר"ם שיק סי' רס"ו במ"ש לתרץ דברי' ולחלק בין ע"מ לתקן וכו' (ראיתי בשו"ת יד