לבושי מרדכי על יורה דעה קפו

משום כפי"ן כנ"ל, והשבתי בסבר' זו לחלק בין קרן זויות לעוקץ כזה דהוה כונו עוקץ באמצע ועיי"ש חת"ס סי' רע"א. ומ"ש הה"ג ממילכדארף נ"י כי צורת אותיות לחלק' מן הדומה ונדונ' הלל"מ, ודאי כן הוא כמבואר בנוב"י בשם מהרא"י וחת"ס רנ"ח ורס"ח דמגט אין ראיי' דלא צריך כתיב' תמה רק להכיר ולקרות האותיות בכתיב' שאר הדיוטו' רק בסתו"מ הלל"מ דדרשינן כתיב' תמה ובא הללמ"מ האיך לחלק השוין ולהפריד' מן הדומ' ונדמ', ומ"מ בכ"ף כזה שנמשך עוקצ' להלן מי יימר דזה הוא בכלל הלמ"מ, והלא בנמ"י מה' ס"ת בדלי"ת ורי"ש ובי"ת אחר שהזהיר בתמונתן כתב דאם יש ספיק' מהני הכרת תנוק דל"ח ול"ט, ונדון דידן ודאי בכלל ספיק'. ומ"ש מד"מ סי' ל"ו הנה מד"מ זו קשה ללמוד ממנו להלכת' כי הן דברי מרדכי בה"ק ולפנינו הלשון במרדכי הכפופין שעשא' עגולות בלי עוקץ כשר ומשמע דלכתחיל' יעשון רבוען וזה מן התימא וכבר עמד עלי' בבאור מרדכי והקש' עלי' מהך דהגה"מ ס"ה תפילין ופי' דאיירי עגולות מבפני'. ואפשר להעמיס בדברי מרדכי נדון דידן כגון כ"ף ונו"ן כפופה עגולי' מאחוריה, ואז כשרה וגם לכתיל' עם עוקץ נמשך להלן ואם עשאו גם בלי עוקץ זה מ"מ כשרה בדיעבד. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא. סימן קפ"ח ב"ה אול"י ג' פ' ראה תרס"ו לפ"ק מרחץ אובן יצ"ו. שוכ"ט על ראש הרה"ג שלשלת היוחסין מו"ה חיים צבי עהרנרייך נ"י דומ"ץ דק"ק מאד יצ"ו: ראיתי כת"ר מהדר על ענין תיקון ס"ת שבבהכ"נ שבעירנו אשר נמצאים הרבה אותיות שאינם כתובים כדת וכשורה כמו ביתי"ן וכפין קצרים מאוד עד שדומי' לנו"ן וגם כפין עם זוית למטה והנה גם אני באתי בטענה זו כי בכל האותיות הדומו' מהני קריא' תנוק דל"ח ול"ט כמ"ש הריב"ש הובא בבאה"ט סי' ל"ב ממה שמחלק בין אפסק כרע' דוי"ו ובין אפסק י' מאות אלף אלא דמ"מ נראה מדברי הטו"ז ס"ק י' להדי' דדוקא בתפילי' מהני קריאת התנוק משום דא"א לתקן דהוה שלא כסדרן משא"כ בס"ת וכן מוכח להדי' מדברי מג"א ס"ק כ"ו גבי דאם האריך גג של כ"ף פשוט' עד שאין הרגל כפליים כגגו דכן שיעור הרגל ואז מתיר לגרור אפי' באותיות של שה"ק עיי"ש בשם מהרי"ל ומהרמ"ג ובדגו"מ שם הביא בשם הב"י בטעמי' שלא תדמה לריש. א"כ עכ"ח ס"ל ג"כ דעכ"פ צריך תקון או דס"ל דרק בוי"ו שאין שיעורו דוקא בתמונת אותיות שמובא בסי' ל"ו וא"כ מאן מפיס לומר דבתמונ' ב' או כ' אינ' כן כמו כ' פשוטה דשיעור' דוק' ועיין בסעי' כ"ה ובה' ס"ת סי' רע"ו כמה אותיות דסמכינן אתינוק לענין שיהי' רשאי לתקן בתפילי' ובאותיות של שה"ק דלא יהי' רשאי ואם הט"ז ס"ל הכי בהפסק' וי"ו בש"כ בב' וכו' ומ"ש כת"ר דניכר הב' מפני הזויות. הנה בכ' א"א לומר כן ועוד צריך להבחין אם הבית"ן וכפי"ן אינ' בודאין רק כשיעור נון דאז לא מהני קריאת התינוק כמ"ש הפוסקים דדוקא בספיקא מועיל הבחנת תינוק לא בודאי ועוד הא מצא הסופר כפי"ן בזויות למטה ועד"ז ודאי לא מהני קריא' התנוק ועיי' במקדש מעט אצל דעת קדושים בצורת אותיות של הלבוש דס"ל דמהני הבחנת התינוק אם עגולה למעלה ולא מלמטה וע' בנטע שורק סי' צ"ח שנוטה ג"כ להקל בזה מ"מ שאר אחרונים מחמירי' בזה כידוע. ואם בכ"ז עכ"פ תקון צריך לכ"ע. ע"כ אינ' יודע מה דעתן של בעלי' ספרי' בק"ק נ"י מה זה יבואו לשנות משאר קהילות קדושות שהניח' לתקן ס"ת מסופר הנ"ל וכן ספרו לי כי בק"ק פעסט בביככ"נ דארטה' הגיה ותקן הספרים. וא' מבע"ב ק"ק טאפאלטשאן יצ"ו אמר לי כי שם אין מקבלי' ס"ת משום אדם אלא א"כ נותן בעת שמכניס הס"ת כ' זהו"כ ליד הקהל לההוצאות ההגהות ותקונים וזה תקנה מעולה מאוד: והנה ב' ס"ת של הח"ק עכ"פ יתנו ס"ת השייך להם לתקן וזה ודאי החיוב עליה לעשות יותר משאר ההוצאו' ויהי' עכ"פ ב' ס"ת מתוקני' לקרות בהם. וידוע כי זה הסופר מפורסם בבקיאות בענין זה ועל שאר מגיהי' שאין משגיחי' על תמונת אותיו' ודאי אין לסמוך וכן על שאר סופרי' לבד הסופר מק"ק טארנא הידוע. וא"כ מה לעשות בידנו ולמה יונשכ' דבר זה שעומד ברומו ש"ע וכי זוטר מ"ש חכז"ל כל המשה' וכו' והנה בשבוע הבע"ל ברצות ד' אני מוכן לבא לביתי ואשתדל עוד במה שביד'. וגם בבקשה מכת"ר לדבר אליה' דברים שנכנסו ללב וישקיט' הרוגז מעל הסופר וכי מפני זה נניח ח"ו לקיים מה שמוטל עליה' עשות מצוה רבה זו: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער מק"ק מאד, סימן קפ"ט ב"ה י' ג' פ' תצא תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו שלמא רבא לכבוד הרב המאוה"ג וכו' מו"ה שלמה זלמן בייטוס נ"י אבדק"ק סעפשי מילדוי יצ"ו: כת"ה הרבני להסכים אתו להתיר' ע"ד האי ספרי בצירי' אשר כ' ד' ה' ת' כמ"ש הב"י באות ד' כי יש אשר להם קבלה לעשות עקב לד' ולא ד' בזויות והביא כמ"כ בספרי אחרונים ה"ה ס' קסת הסופר וס' מאיר עיני סופרים וכן נוהגים אלא שהסופ' הנ"ל הפריז על המדה לכנס בעובי הגג יותר מדי