לבושי מרדכי על יורה דעה קפה

העמיד הוה תולמה"ע אלמא דמזוזה דלא כתיב בי' עשיי' כמו גבי סוכה וציצית מ"מ יש בו משום תולמה"ע ותירץ במלאה"ק דמשו"ה נוהגין הסופרים להניח לעיני כ"י שעי"כ יגמר בתעשה אלמ' ע"י שעשה מעשה לבסוף שוב לא הוה תולמה"ע א"כ באות א' קודם גמר הספר לא הוה בי' משום תולמה"ע אלא שהק"ס הניח בקושי' האיך דיש תיבות ואותיות כפולות דפסול עד שימחקו ע"י גרירה א"כ אם נמצא כן בס"ת שאז אין עושין שום מעשה כתב הא ודאי הוה תולמה"ע. ולענ"ד משום ראיי' הק"ס הי' הסבר' לחלק דודאי גבי מצוה שאין בעשייתו גמר מצותו כמו סוכה ולולב וציצית כמ"ש מנחות מ"ב אז אי לאו דכתב בי' עשיי' מנ"ל דנימא תולמה"ע הא לא אמרה תורה רק בסוכ' תשבו שזה גמר ועיקר מצוה מנ"ל שצריך לעשותו בידיים וע"כ צריך קרא חג הסוכות תעשה אבל במצוה שעשייתן גמר מצוה כמו קביעות מזוזה מסבר' ידעינן אי לא עשאה על דרך חיוב אלא שאח"כ נעשה מאליו וא"כ לא עשה ולא כרכום בלא קרא פשיטא דהוה משום תולמה"ע דאל"כ קשה לומר לגבי כמה מצוה לא נמלט מחשש תולמה"ע כמו פסולי שופר הוסיף כל שהוא נסתם במינו וכי לא יוכשר לתקנו הלא מפורש להדי' דמהני בש"ע סי' תקפ"ו וגבי שופר שייך בי' עשיי'. אלא ודאי כיון דאין בעשיית שופר גמר מצוה וגם לא כתב בי' עשיי' בהדי' לא שייך תולמה"ע: והנה לענין מצות כתיבת ס"ת בחת"ס או"ח סי' נ"ב תלי' בפלוגת' הרמב"ם והרא"ש דלשיטת הרמב"ם דכתיב' ס"ת הו' מצוה בפני עצמו ולא תלי' בלמוד מתוכ' הו' כתיבתו גמר מצוה אבל להרא"ש דעיקר כתיבת ס"ת למען ללמוד מתוכה אין כתיבתו גמר מצוה אלא הלמוד מתוכ' א"כ לדעת הרא"ש לכאור' אין בו משום תולמה"ע והא בש"ע יו"ד פסק כדעת הרא"ש ובפרט בזה"ז לדעת הש"א דמשום דלא בקיאי בחסרות ויתרו' ודאי רק כתיב' ס"ת משום תלמוד' הא בא א"כ מ"ש הה"ג נ"י דגם לדעת הרא"ש הוה משום תולמה"ע צריך עיון וחקור אלא שנראה דעתו דמשום כתיבת אות א' אית בי' משום תולמה"ע ג"כ זה מנ"ל. עד שראיתי בק"ס בשם גן המלך שפסק לענין דבוק תלאי ע"ג נקב היריע' שנוהגי' הסופרים שלא יכתוב האות על התלאי ולדבק אח"כ כי זה תולמה"ע ואין כן דעת מהרי"ק שורש קכ"ב ועיין בת' דברי חיים סי' קכ"ב דלא פסק כדברי גן המלך הנ"ל אלא שעיקר כמ"ש הה"ג דמשום דוכתב ולא שיכתב מעצמ' אלא שזה פלוגת' ישנה בין מהרלב"ח ומהרד"ך הביא' המג"א סי' ל"ב ס"ק כ"ג ובאה"ע סי' קכ"ה והא שאם נפלה טיפת דיו אם כשר הדבר למשוך ממנו ולגמור עי"כ צורת אות ועיין בפרי"ח סי' קכ"ה באה"ע שהחליט לאסור והרמב"ן גיטין הביא פלוגת' ירושלמי אם ר"י אמר וכתב ולא נטף ר"י והוא שלא ערב האותיות ואחרינ' א' אפי' ערוב אותיו' וכולן נתלין בתשוב' הרא"ש גבי מ' פתוח' שנסתמ' אם צריך לגרור כול' או די בגרירת חרטים כמ"ש בתה"ד סי' מ"ח הה"ד הכ' א"כ הך דהכ' נמי תליא בפלוגת' זו אם נפרש בטעמי' משום תולמה"ע אלא שהן קורין נפילת דיו ולמשוך ממנו אות הוא ממעוט' דכתב כמ"ש בירושלמי וילפי להו מדברי תשוב' הרא"ש לענין ח"ת ולדברי הה"ג נ"י הלא כולו הוא בחד טעמי ובחדא מחתו מחתנהו: ו') מ"ש הה"ג דבדחוי מעיקר' לא שייך טעמ' דבידו לתקן תמהני על זה הלא בסוכה דף ל"ב ול"ג אית' בתוס' דליכא למילף אפי' דחוי מעיקר' דלא הוה דחוי מאשחור מעיו"ט דאם לקטן ביו"ט כשר דשאני התם דבידו לתקן אלמ' דגם בדחוי' מעיקר' שייך בידו לתקן ע"כ: ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזווא. סימן קפ"ז על שאלת הה"ג ממילכדארף נ"י בס"ת שנכתב' רוב כפי"ן רבוע בזוית למטה ולמעלה עגולה ראיתי דברי הגאון מטשאטה שליט"א בת"ת (מחברת ג' סי' י"ג) כי דעתו הרמה להכשיר בס"ת אשר כמעט א"א לתקנ' מפני הרבוי' יען כי בדברי הריב"ש ב' דעות לענין תליית קו ההיה"ן ודעת המקילי' שע"י דחטרי' גגו דח' יש סימן ודוק' ספר' דוקנא בהקומץ דעשו תרווייה' ויעיין בחת"ס רנ"ח ורס"ק והריב"ש מחמיר מפ' הבונה שצריך דוקא לתלות כי כן עפ"י קבל' וא"כ יש כאן ס"ס עם דעת הרשב"א בשבת דמהני גריר' מד' לרי"ש וליכ' משום ח"ת אם כי דלא קיימ"ל הכ' מ"מ מצורף לס"ס דילמ' כדעת המקילי' בריב"ש ואת"ל כדעת ב' מהני עכ"פ גריר' ודעת הרשב"א בת' תרי"א כיון דמהני גריר' ל"צ כדר"ז כל הראוי' וכו', ולענ"ד אם אינ' כדי להשיב מ"ו תור' וללמוד אני צריך. דהא הב"י סי' ל"ב דעתו כי דעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש, וכן הוא דעת בעה"ת הביא' בביאור מרדכי דצריך דוק' גריר' ומה' דבסי' קמ"ג פסק המג"א לסמוך ע"ד הרשב"א שלא להוציא ס"ת היינו בחד ספיק' אבל להתיר בכהגוו"ל משום ס"ס הא איכ' ס"ס להיפך ולחומור' דילמ' כדעות דל"מ גריר' ואת"ל דמהני וליכ' משום ח"ת דילמ' כדעת החולקי' על הרשב"א דצריך עכ"פ גריר' וא"כ אפי' אם ח"ת כזה מדרבנן מ"מ הוה ס"ס להחמיר לענין דצריך גריר' עכ"פ מדאוריית', ומ"מ בכ"ף אשר עוקצ' אינ' בקרן זויות בקצה הרגל אלא נמשך להלא' לצד שמאל כזה כ בזה נלענ"ד דברי' נכוני' כי אין זה בכלל זויות' ורבוע' כי בקצה' הוא עגולה רק בצד הנמשך י"ל עוקץ והוה כמו עוקץ באמצע והוה כמו מוסיף על האות דאינ' מפסיד צורת' האות כמ"ש בחת"ס סי' רס"ה עיי"ש. כי יש ללמוד לנדון זה דכ"ף כזה אינ' רק כמו כתיב' דקה במקום גסה כמובן, ומאז אמרתי סבר' זו בענין שבא לפני על הפרשיות של תפילין מסופר יר"ש והי' כתובי' בתכלית ההדור ופסלו סופר אחר