לבושי מרדכי על יורה דעה קפד

ד' קט"ו דס"ל דשלא בדיו ואשורי' ג"כ כשר וא"כ לית לי' דבעי כתיבה ממש רק כמו גט דלא פסול רק ח"ת ולד' רמ"ע הנ"ל ליכ' בזה משום ח"ת רק לדידן פסול בס"ח משום דליכ' כתב ממש והרשב"א דייק רק לענין ח"ת ונ"מ לדידן לענין גט אע"ג דהרשב"א בתשו' כ' דהוה כח"ת הנה לא אמר ח"ת ממש אלא כח"ת וכן דייק הג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"ח מלשון הסמ"ג וסה"ת. ועוד בדבוק אותיות בתחיל' הכתיב' אפי' תוך אינו אלא כדיוטא בעלמא משא"כ מר' לד' עיין בק"ס סי' ח'. והנה ישנו כאן עמודים לסמוך עליהם בס"ת ת"מ דלא יצטרכו גניז', ומ"ש האחרונים דמקילין בהו טפי מבגט שלא יצטרכו גניז' ועתה השאלה יפרד לארבעה ראשים והוא אם נכנס רוב חלק ראש הל' לתוך ד' ור' וכ' אי מהני תקנה להשמיך הל' חוצה לה' כמ"ש מהר"ם שיק או להמשיך גג הכ' פשוט' כדי שיגיע ראש הלמ"ד לאמצע' לצד חצי הפנימי' ואז לא יהא קלקול אותיו' ואם נכנס מעט עד שאינ' נראה כה' לא יצטרך תקון כלל וכמ"כ בתג וזיון שנכנסה לחללה וארבע במ"ש דאם נחמור כדברי ק"ס א"כ גם בדבוק אותיו' ימשך חומר זו כמו שבארתי בס"ד, ואני מבקש ממורים כהלכה נ"י אם להסכים אם להשיג יודיעו דעתם הרמה להוציא אמת לאמית' של הלכה למען כבוד תוה"ק. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא. כ"ב. כעת בשעת הדפסה הרא' לי חביבי הבחו' החשוב החוב"ק מהו' שמואל כ"ץ נ"י בשו"ת שמן ראש (חאו"ח סי' ד') שהאריך ג"כ בענין זה ולא העיר מכל הנאמר בדברי וכן הרא' לי תשוב' הרד"ם סי' ג' שהאריך והרחיב בענין זה בתוקף גדולתי ומסקנה' כי בכ"ף פשוטה שנכנס ראש הלמ"ד בחלל' דכשר דדרך כתיבה בכך ועוד טעמים נמוקי'. ולא באתי רק להעיר כי הראי' ממ' ב"ב ד' קס"ג לא זכיתי להבין אשר שם בגמ' שני שיטין דפסול בשטר היינו ב' ש' וד' אוירי' כגון כך לך זעג"ז משום ראש הלמ"ד בשיט' ב' שפעמים מזדמן לרגל הכ"ף כן ס"ל לריב"א. ורחב"א משמי' דעולא אמר כגון למ"ד מלמעלה וכ"ף למטה דהיינו ג' אוירי' ופי' הרשב"ם דבין שיט' לשיט' די לנו באויר א' שיוכל לאמן את ידו להרחיק ראש הלמ"ד דתחתונה מכנגד רגל כ"ף התחתונה. מזה דייק הרד"ם דלהרחיק כנגד היינו שכותב ראש הלמ"ד בחלל הכ"ף ולענ"ד דלהרחיק מכנגד אי"צ לפרש כך כי אם כותב הלמ"ד סמוך לרגל לפני הכ"ף ג"כ מקרי הרחקה דהיינו רק שלא יפגע ראש הלמ"ד לרגל הכ"ף כמ"ש לעיל דרק לפעמים מתדמין אהדדי. וכן יש אופן שמושך ראש הלמ"ד באכלסון חוץ לחלל הכ"ף דהא באחרונים כתבו דיש תקון לתקן כך אפי' לאח' שנכנס לחלל כש"כ דכשר אם מתחילה עשה כ"ף כנלע"ד. וחדוש בעיני שלא הביא הראיות שהבאתי וכמ"ש: סימן קפ"ו על תשובת הה"ג אב"ד (ווייטצען) נ"י (בת"ת י"ג שנת תרנ"ג) נ"ל להשיג א' האיך נאמר בדעת הרשב"א כהסמ"ק בטור סי' ל"ב ומשום דהי' לו שעת הכשר אין בו משום תולמה"ע דהא בדל"ד ועשאו רי"ש לא הי' לו שעת הכשר. דהרי מלשון הה"ג נ"י עצמו נראה דמפרש' בלא נפילה טיפת דיו רק מעיקר' כתב ד' במקום ר' דהא כתב גבי ח' בז"כ שכך דרכן כשכותבין ב' זייני' ואח"כ עושין חטוטרות ומשו"ה היה מתחיל' בכשרו'. ובאמ' כן מורין דברי גמ' גגו של ר' תגו של ד' משמע דהוה אות מעלי' מעיקר' וכן לשון הרשב"א להדי' שכתב שאין בו משום ח"ת דהוה כמו נפל טיפת דיו על האות ומעביר' משמע דכאן איירי בלא נפילת טיפת דיו וא"כ הא לא הי' לו שעת הכשר. ב') להמרדכי וסמ"ג קשה לומ' דטעמייהו לאו משום ח"ת דהמרדכי בפ"ב דגיטין מעמיד דבריו על הסוגי' כתב ולא חקק וכו' כאן ח"ת כאן בחק יריכו' מכאן שאם נפל טיפת דיו א"כ הרי פיר' דבריו דמשום ח"ת אתי' עלה. ג') המרדכי שם פ"ב דגיטין בפירש אמר דלא מהני העברת קולמוס כה"ג וזו היא ג"כ קו' הק"ס על דברי ב"מ הנ"ל. ד') מ"ש הה"ג כ"י דלב' זיינין א"צ העברת קולמוס ממש דא"כ היינו כתב ב' אותיות ממש והיא קוש' אלימת' אלא מ"ש דלא צריך אלא זיין ובהכ' איירי. הנה המרדכי רפ"ק דגיטין מסיק בשם סה"ת דל"צ זיי"ן להיות כתב דבלא"ה מקרי כתב לענין כתיב' גט ומבי' ראי' מהא דנטל גגו של ח' ועשאו ב' זייני"ן והא מ"מ לית להו זיינין כדין זיי"ן וא"כ ע"כ מוקי לה דלא זיי"ן אח"כ וגם מכאן מוכח דאיירי בעשא' ח' מתחיל' דאי ע"י נפילת טיפת דיו מה פיסקא דלא הוה זיי"ן מעיקר' אלא דלענ"ד גבי ב' זיינין ל"צ להך העבר' קולמוס דמזה ל"ק רק בתיר' המרדכי דמלאכת מחשבת אסרה כלומר אע"ג דהספר אינ' כשר מ"מ ס"ס כתב ב' אותיות דחייב לענין שבת שהוא השיעור מלאכת כותב אבל בנטל תגו של ד' דלא הוה רק אות א'. ובשלמ' אי עי"כ נגמר הספר בטעות שפי' מקרי מלאכה עם צרוף אותיות הספר שנכשר עי"כ אבל אי אינ' כשר א"כ ליכ' שיעור מלאכה כלל לזה צריך להעברת קולמוס לאכשר הספר ושפיר הוה מלאכה אבל נטל גגו של ח' בלא"ה הוה מלאכה דעל ידו נעשה ב' אותיות: ה') לענין הסברא דטעם המפרשים משום תולמה"ע הואיל הוא דבר חדש ראוי' להאריך בו. הנה בס' מלאכת הקודש נשאל לענין זה האיך כותבי' ס"ת יריעות יריעות ואח"כ תופרים אות' הא הוה תולמה"ע ובמסכת' סוכה ד' י"א מוכח דאי ילפינן לולב מסוכה ע"כ דבכל המצוות דשייך בהן עשוי' יש בהן תולמה"ע כ|כ הפנ"י והק"ס מביא ראיי' ממנחות ל"ג גבי מזוזה ל"ש אלא העמיד ואח"כ חתך והניח אבל חתך והניח ואח"כ