לבושי מרדכי על יורה דעה קעג

אסור לשנתו ובנדר מנור' לביהכ"נ לאח' שנשתקע שם בעלי' מותר לשנותו אפי' לדבר רשות, ויש בזה הרבה שיטות המחמיר שבכולן הוא דעת הרימג"ש דס"ל דאפי' צבור אינ' רשאי לשנות אלא לצרכי עניי' ולא לד"א אפי' דבר מצוה, ודעת הר"י שבמרדכי דלדבר מצוה מותר ולא לדבר רשות והא דמנורה דוק' לביהכ"נ דע"ד צבור הוא והוה כמו ביהכ"נ עצמ' דמותר במעמד אנשי עיר אלא מה שנוהגים עתה לשנות משום דלב ב"ד מתנה עליה', ודעת רבינו יונה דצבור אינ' רשאי לשנות אלא במותר שאין כאן עניים לתן להם אחר שהפסיק להם מה שראוי' להם ובזה מיירי הירושלמי במ' שקלים במותר עניי' דלפרנסי' אין ממחי'. ודעת הרשב"א דצבור יכול לשנות היינו בהלואה ועל מנת לפרוע כן פסק בסי' ר"ד ר"ו ורס"ג בתשוב' והמקילי' שבכולן הוא דעת ר"ת והרמב"ם בפ"ט ה' מ"ע והרא"ש דמותר לשנות' אפי' לדבר רשות ממש, וההיא דמ' שקלים מותר עני' לעני היינו אם קבץ דרך מקר' לאיז' עני זה אסור לשנות אבל דבר קצוב משבוע לשבוע או מחדש לחדש כמו קופה ותמחוי' דאם יחסר שוב יגבה למען הצדקה ולא יחסר המזג רשאי לשנות אפי' לדבר הרשות והאי דערכי' דאסור לשנות בבא ליד גבאי היינו היחיד שהתנדב אבל צבור ברשות' לשנות אפי' לדבר רשות דאין צבור עני ודאי בבא העת הצורך למען הצדקה שוב יגבה כנהוג מזמן כזמן למען הצורך הצדקה. והנה דעת הר"ת והרמב"ם והרא"ש היא הלכה פסוקה בש"ע יו"ד סי' רנ"ו ורנ"ט ובש"ך שם דגם במעות ת"ת כן הדין אם הוא חוק קבוע לקבץ בדרך זה מותר לשנות כמו הצדקה וכן הביא בשם המבי"ט, וא"כ בק"ק פה דיש כאן יסוד החבר' על העמדת ת"ת וכל או"א מבני החבר' משלמי' סך קצוב כאשר התחייב' עצמ' וגם בנדרי' ונדבות וא"כ לפי שורת הדין מותר לשנות לפי הזמן שאינ' מן הצורך ואין כאן בטול מצוה דבזה הי' אסור כמ"ש המהרי"ק שורש קכ"ח אבל הכ' הא ליכ' בטול כלל, אלא שראיתי בתוס' מ' ערכי' ד' ו' דדוקא לצורכי' רבים מותר אבל בלא זה אפי' בהלואה אסור דלא צורכי רבי' נינהו, ובהרשב"א אית' להיפך דהך דלשנות דוק' בהלואה ולא לשאר צרכי', ואני אמרתי שניהם ביחד לצרכי הרבים ודרך הלואה והי' בזה תרי קולי דסתרי אהדדי לכאור', אלא דלענ"ד דאפי' להמחמירי' ה"ה הרימג"ש והר"י שבמרדכי כולם מודה לסבר' רבינו יונה דבמותר לכ"ע מותר לשנות דהא אפי' לפי תרוצי' הך דערכי' דדוק' בביהכ"נ מותר לשנות דהוא ע"ד הקהל משא"כ צדקה מ"מ האיך יתרצו דברי הגמ' בב"ב ד' ח' בעובד' דאביי בהך ציפי דבי כנישת' דמעיקר' לא יתיב עלי' ואחר ששמע דמותר לשנות לכל מה שירצו יתיב מיתב עלה והאיך פשט מצדקה כהך דבי כנישת' דהא בצדקה לדדהו איירי דוק' לדבר מצוה לדעת הר"י שבמרדכי והרימג"ש דוק' לצורך עניי' אלא דודאי במותר קמיירי דהך ציפי ממותר' הוה אלא דמעיקר' דסבר דאינ' רשאי' לשנות לשום דבר דנתפס בקדושתן אפי' מדעת בני העיר ג"כ אינ' רשאי לשנות, א"כ הך דירושלמי דפרנסי' דמתני על הך דמותר עניי' ג"כ בגוונ' זו. קמיירי דהיינו לדבר מצוה או לצורך עניי' אבל לאחר ששמע דרשאי' בני העיר לשנות מקופ' תמחוי ולכל מה שירצו אפי' בקופה עצמ' ולא במותר דוק' א"כ הך דפרנסי' דרשאי' לשנות במותר עניי' למה כי אלא ודאי כדעת ר' יונה דבמותר לכ"ע אפי' לדבר רשות מותר והך דציפי הוה במותר, ותמהני על תשו' מהר"ם שיק חיו"ד סי' רל"ב שאמר פירוש זה ומעצמו ולא הביא שהיא דעת ר' יונה הביאו הנמו"י ריש בב"ב, וא"כ י"ל דגם התוס' מודה דכלותן מותר אע"ג דליכ' צרכי רבי' וא"כ יש דרך דיוצאי' לכול' דעות ואפי' לדעת המחמירי' בזה. ועוד הא הר"י והסמ"ג דבזה"ז לב ב"ד מתנה עליה' וכן דעת הרמ"א סי' רנ"ו דהאיך דהגבאי ממונה על זה לעשות עפי"ו לפי מה שירא' בעיני' מותר אפי' מדעת הגבאי ובמהרי"ק שורש ז' דהאיך דהגבאי' מטריחי' בדבר ועוסקי' ונותני' בדבר מצוה כפי מה שיראו בעיניהם מותר אפי' מדעת הגבאי. וגם ראיתי בפ"ת שם תשו' חמודי דניאל דבזה"ז שנוהגי' להלוות ממעות הקופ' ות"ת צריך דלב ב"ד מתנה עליה' והאיך שנהגו פ"א כן כתב הש"ך בסי' רנ"ו ס"ק ח' דהוה הגבאי כמו חבר עיר אע"ג דשאר גבאי אינ' רשאי לשנות לדבר רשות כמ"ש המהרי"ק שורש ה' וז'. והנה פה ק"ק נוהגין מקדמת דנא שמלוי מעות מקופת הת"ת וא"כ ע"ד כ' נותנין ונוהגי' א"כ פשיט' ופשיט' דמותר להלות דהא הכי אמרינן דיאמרו כל בני החבר' שהוא לצרכי רבי' חלק הסכום הקצוב על בע"ב להעמדת הקהיל'. ובאמת במקום זה מאוד מאוד משא כבד מספר הסכום על בע"ב עד כמעט בעו"ה בצוק העתים הללון א"א להכיל וא"כ הוא לצרכי הרבים ואחר כן שהוא צרכי רבי' מלוי' לכל או"א בהלואה ומה שהוא לצרכי רבי' שוב אין כאן משום שנוי להלוא'. ועד כאן לא אמרו בתוס' דאסור להלוות אלא בעוד שהוא מוחזק לקופת צדקה דהוה שנוי מצדקה לצורך הלואה שאינ' צרכי רבים אבל אם קובעי' אית' לצרכי רבי' ואח"כ לוין ממנו והא לא מצינו אסור להלות מעות מה שהוא לצרכי רבי' א"כ לא הוה תרי קולי דסתרי אדרבה תרי קולי דמסייע לאהדדי, ויש לומר דמותר בין לתוס' ובין להרשב"א וכש"כ דהכי עדיף טפי דהא הת"ת מובטח על חלקו כמ"ש שיכינו עד ד' וה' מאות זהו"ם מפירות הכסף ואין כאן רק למותר ומה יעשו בו והא לצורך ת"ת אחרת שאינ' מבני העיר הזאת ג"כ אין היתר פשוט דהא בתוספת' אית' לעניי אות' עיר אסור לשנות לצורך עניי' אחר' כמו מביהכ"נ לביהכ"נ אחרת. ועוד י"ל דהא הך הגורל (לאאז) אם ייטיב ה' להנחיל י"ש הוא כמו אסמכת' בגורל כמ"ד במ' שבת ד' ק' מפיס עם ב"ב ועיין בח"מ סי' ש"ע דמשחק בקובי' אינ'