לבושי מרדכי על יורה דעה קעב

איסורא דרבנן לא נדח' עבודה דאורייתא והנה מ"ש הרה"ג דדבר זה מסור לחכמים ול"צ להמתין עד אשר יבא אליהו זכור לטוב. הנה בגמר' יומא ד' ה' לכאורה לא משמע הכי דקאמר כיצד מלבישין ופ' בגמ' מה דהוה הוה אלא כיצד מלבישן לע"ל ופריך תו לע"ל נמי יהי' משה ואהרן עמנו אלמא דבאבות העולם הדבר תלויה ללמדינו והא דבבית שני לא בא לברר הלכה בב"ש דילמא לא עבדי אפי' פ"א כסתרו אהדדי, ועוד וכי נתן לו רשות משמים לגלות בכל זמן ובהדי כבשי דרחמנא ל"ל אלא דהא ודאי איכא למימר דתלו בב"ד גדול הסמוכין שנאמר עפה"ד אשר יורך, לכן לענ"ד סגולת הדבר לעשות מקודם עפ"י ד' הרמב"ם והרלב"ח להושיב סנהדרין סמוכי' וע"פ לצאת ולבא: ומ"ש הרה"ג לתקן במ"ש בחת"ס ע"י עשיית הפרה אדומה ולזרוק עלי' מים טהורים תמיה לי דהא לעשיית פ"א צריכין לאפר הפרה למי"ח ואין לנו בעוה"ר בזמן הזה והלא כתב הרמב"ם בפ"ב מה' פ"א שצריך הפרשה לכהן העושה פ"א ומזין עליו בכ"י ונראה דאינו משום מעלה לבד להוציא מלב הצדוקים דהפרשה צריך מדינ' לר"ל ר"מ יומא ודאורייתא הוא דילפינן ממלואי'. ומ"ש המל"מ עליו מ"ט פסיק כר"ל נגד ר"י, י"ל דהי' לו הגירסא כמו בגמ' דידן ריב"ל במקום ר"ל והלכה כוותי', וברצות ד' דרכי איש גם בזה יש למצא תיקון עפ"י אשר יורו אותנו חכמים סמוכים ויראו עינינו בבי"א. ועתה מצאתי מקום ע"ד אשר הה"ג העיר אשתקד אודות התפילין הגדולים אשר בזה"ז מהדרים עליהם והלא לפי"ד הטו"ז סי' ל"ד אינ' מוכר' דמקום יש בראש להניח ב' תפילין וישנם תפילין שהם יותר גדולים ויוצאים ממקומם ולדברי ט"ז סי' כ"ז אפי' כ"ש לא יסור' ממקומם. והנה המג"א סי' ש"א ס"ק כ"ד תירץ קושית הט"ז שהוא קושי' כלומר דאנן קיימ"ל דשבת לאו זמן תפילין ומ"מ פסק הטור וכן בש"ע סי' ש"א דהמוציא תפילין בשבת מכניסן זוג זוג והוא כת"ק ר"פ המוציא תפילין ולא כר"ג דשרי ב' זוגות ובגמ' שם אי לכ"ע אית להו דמקום יש בראש להניח ב' תפילין עכ"ח בהא פליגי אי שבת זמן תפילין ולר"ג שבת לאו זמן תפילין ומשום תכשיט או משום הצלה התיר' במקום שיש ב' תפילין וא"כ למה דפסקינן זוג א' אין ולא בב' עכ"ח ס"ל כהאי לישנא וכמ"ש בתוס' דאין בו מקום לב' זוגות והמג"א ס"ל דס"ל כסמ"ג דאין אנו בקיאים להניח במקומם במקום ב' זוגות. ועוד הביא שם בשם מהרש"א תירץ א' עיי"ש ועיין בסי' ל"ד. והנה עמדנו על המידה לפי מה שבאת' לידי מידה פ"א עפ"י טפח של מרן חת"ס ראיתי טפח האמת הוא לפי המידה החדשה הנוהגת עפ"י "צענ- טימעטער" הטפח שהוא ד' אצבעות הוא י"א צאנטימעטער ואח"כ הייתי מודד התפילין הגדולים וראיתי כי לא הגיעו אפי' הקציצה עם המעברת' עד חצי אצבע יותר וא"כ יש ללמד זכות על רבותינו הגאונים אשר ראיתי גם בדורות שלפנינו הי' מהדרין אחר תפילין הגדולים כי בודאי שצמצם ב' תפילין יחד להדקם ולהניחם זה אצל זה ממש אשר כמעט פירוד והפסק שביניהם יגיעו חוץ למקומה אבל תפילין שאין להם ד' אצבעות כהנ"ל כיון דשיעור תפילין ב' אצבעות כמ"ש בשמושא רבה והתוס' מה בקיאות שייך בדבר והלא בטוב יש לכוון כי לקצה או לפנים יתחיל ממקום שמתחיל השער וממילא הקצה העליון לא יגיע אפי' עד ד' אצבעות וא"כ על מקום נכון המה מונחים, אלא דא צריכ' עיונא רבה במ"ש ע"ש זקינו כי תינח על גובה הראש זה למעלה מזה אבל בראש שברחבו מנ"ל שיש מקום להניח ב' תפילין ועכ"ח דאין מקום דאם יש מקום גם ברוחב אם כן יש מקום בראש להניח ד' תפילין ודו"ק. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא. סימן קע"ד שאול נשאל לפני מגבאי דת"ת ומבני חברת ת"ת דפ"ק ברעזאווא יצ"ו ע"ד אשר משנה לשנה אשר נותר מהכנסת על ההוצאות הת"ת נקנה מכסף המקובץ גורלות (לאאזען) יש מהם עושי' פירות ויש בהם שאין עושי' רק מצפים ע"י לתשלום בעת אשר תפול הגורל על מספר הרשום אשר הריוח עולה למספר רב הנקרא "הויפטטרעפער" ויש בהם על (100.000, 10.000) או איז' ריו"ח. ועתה אם בעה"י יבא לעת ההיא מה תהא על סך ממון הנ"ל אם מותר לשנותו לדבר רשות כלומר לטול חלק כחלק לכל אשר באו בחבר' ת"ת. הנה מקדם אפרש בקצור מה שעלה לפסוק בהלכה זו בס"ד לענ"ד משום שלום רב לאוהבי תורת ה' אם ישיגו להיופטטרעפפער בסך רב קודם כל דבר יוטל מן הס"ך כסף מלא כל כך שיעלו פירו' עד ארבע וחמש מאה זהו"כ רק להספקת ת"ת כלומר לתשלומי מלמדי' גמרא ותנ"ך עם פירשיז"ל ועוד יוקח מס"ך כל כך אשר יעלה פירותי' עד מאה וחמישים כסף מדי שנה בשנה להסתופף לס"ך ספוק הראב"ד והנותר יענו ויאמרו כל בני החבר' דת"ת כי יותן כסף מוכן זה להספקת צרכי רבי' כגון מה ששייך עוד להרב אב"ד וש"ץ ושו"ב והשמש אלא שכסף זה יחלק מקודם שוה בשוה לכל בני החבר' דת"ת בדרך הלואה ושנה בשנה בהגיע זמן הפרעון של סכום הקהילה ינכה להם מסכום זה עפ"י אומדנא כפי חלקו המגיע לכל או"א חלק מסכום הנ"ל יהי' לשם פרעון החוב הנ"ל כלומר מה שצריך מסכום הזה לצרכי הרבים בצרכי העמדת הקהילה כמ"ש לעיל. אבל שאר צרכי הקהיל' כגון השוהל וכדומה לא יבא בתוך חשבון זה אלא על סכום הקצוב והנהוג יחשב כי המנה לאו צרכי רבים דמצוה ננהו'. ועתה בעה"י אפרש שיחתי דהנה בב"ב פ"ק ד' ח' דרשאי' בני העיר לעשות מקופה תמחוי ותמחוי קופ' ולכל מה שירצו, ובמ' ערכי' ד' ו' סלע דצדקה כ"ז שלא בא ליד גבאי מותר לשנות' לאח' שבאו ליד גבאי