לבושי מרדכי על יורה דעה קעא

ואמר' שזינת' עמו חייב להוציא' ובנדון כבר אמרו ואמרו כן במעשיהם ועיי' בת' דברי חיים אה"ע סי' ה' וכיו"ב בת' אבני צדק ושערי צדק עיי"ש. וע"כ לענ"ד יכול החתן לבטל קשר שידוכין הנ"ל ופטור מכל התחייבות ושבועות וחרמות. ועי' בת' חת"ס (אה"ע סי' קל"ג) גדול' מזה להתיר' דבכגון זו לא נתחייב' ולא כשבע ולא עשו קדמונים, ועי' מ' קידושין ד' ע' מ"ש אשה שאינה הוגנת לו אליה' כופתו והקב"ה רוצעו דייק לו כלומר אפי' אם בעצמ' הוגנת אלא שאינ' הוגנת לו דייק שעלי' פגם משפחה רובצו כנ"ל, וא"כ פשיט' דהקדמונים לא תקנו בזה חלילה, ולדעתי יציע הדבר לפני בד"צ של שלשה ויתירו לו עפ"י שנרא' בעיניה' כדברינו, והכל בהסכמת הגאון המובהק אב"ד שליט"א. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קע"ג מה שאמרתי להעיר ע"ד ידידי הגאון אבדק"ק ערלוי נ"י בת"ת סי' נ"ה. מתחילה אמרתי ליישב ד' חת"ס ממ"ש ביו"ד סי' רל"ו דרק ק"פ אפשר להקריב דל"צ לשקלי צבור, וקש' עליו מדברי הרמב"ם פ"ח מה' כלי מקדש שפסק כהך דריא"ש ונ' ר"ה ז' דס"ל דיחיד שהתנדב משלו כשרים בלבד שימסרו' לצבור יפה ועיין במל"מ בפ' ד' מה' שקלים שהאריך בדין זה בביאור כן השיטות והנה לפימ"ש הרמב"ם בפ"א מה' שקלים דאין שקלים נוהגין אלא בפני בית בין בא"י בין בח"ל וסיים אבל בזמן שחרב אפי' בא"י אינו נוהג, והנה מלשון זה משמע דאי"נ כלל והוא ממתניתן דסוף מ' שקלים דשקלים ובכורים אין נוהגין רק בפני בית ושם במתניתן לר"ש דאם קדש בבכורים אינו קדש ושקלים קדוש ובגמ' ר"י בר"ש בשם ר"ש בין שקלים ובין בכורים לא קדשו ושם בגמר' דהלכה כר"ש ופירשו דהיינו ר"ש דמתניתן וא"כ עכ"ח לומר דרק לכתחילה קאמר הרמב"ם דאינו נוהג דלא לימא לבר מהלכתא, אלא שמצינו להרמב"ם בפ"י מה' ערכי' ה' ט"ז פיר' אחר במתניתן זו עיין בברטנורא ותויו"ט והוא שמפרש דהך הקדש בכורים ושקלים איירי שהקדש שקלו שהפריש כבר ע"ז אמר ר"ש דקדשו וא"כ לפ"ז יש מקום לומר דהך אין נוהגין שכ' בפ"א היינו אי"נ כלל כמ"ש בפ"א מה' בכורים ג"כ לשון זה והא לענין בכורים לכ"ע לא קדשו כמ"ש בתוס' מ' מכות ד' י"ט וא"כ בגמרא דקאי ר"י בר"ש לענין הפריש בכורים ושקלים בזה אינו חולק על ר"ש דמתניתן ובמסקנא דקאי הלכתא כר"ש אכולי קאי וגם יכ הסברא נוטה לפי מ"ד במנחות דף כ"א לבן בוכרי דכהנים ולויי' פטורים משקלים ופריך בגמרא דא"כ אמאי אם שוקל אינו חוטא הא הוה חולין לעזרה וע"ז מסיק דמסרו לצבור, ומעתה אם בזמן שאין ב"ה קיים אי"נ שקלים ופטורים מהם והך דמקריבים אע"פ שאין בית היינו בודאי למצוה ולא לחיוב א"כ הצבור פטור ואין קדושה חלה עליהם והוה לכאורה חולין ועוד כיון דאמרינן בגמ' שם וכן בפ"ב דבכורות נ"ג דאין מקדישין בזה"ז וריב"ז בטל רובע שקל לקרבן הגר מפני התקלה כמ"ש במ' ר"ה ד' לא ומ' כריתות ד' ט' ובזמן ר"י ונפאריז שאמר בשם ר"ב שהובא בצפנת פענח ודאי לא היה בטח כי יקבע לדור דור הרשיון להקריב ורק הי' איזה זמן רצון והאיך אפשר לזכות לבן ישראל השקלים ואם יש חשש תקלה אין כאן שום זכות ואפשר דאסור' אית בי' כן אמרתי מעיקרא אבל אח"כ עיינתי בת' יעבץ סי' פ"ט שממנו דברי חת"ס נובעי' ראיתי שסיים דאפשר שסמך על ר"י ונמוקו עמו ולא חייש למסירה יפה ומחלק שם עוד בחלוקים עפ"י דברי הגמר' יומא דף ל"ה וכן דעתו דר"י נמי לא קאמר רק במכשירי קרבן והוא נגד דברי ירושלמי דס"ל במכשירי קרבן לכ"ע לא חיישינן למסיר' לצבור יפה דהא הי' המתנדבי' לעצי המערכה במס' תענית, וד' ריא"ש מ' ר"ה ופסק הרמב"ם דפסק כוותיה בה' כלי מקדש לא הביא כלל. ומעתה אם יה"ר בס"ד לקנין מקום ב"ה עד שנראה בטח להקריב בתמידין אפשר דאינו בכלל מ"ש חכז"ל אין מקדישין בזה"ז ואיכא נמי זכותי' בגווי' לזכות ולמסור לצבור יפה יפה. ומ"ש הרה"ג דאין בו משום כלאים בבגדי כהונה דמכוון למצוה עיין במהר"ם שיק או"ח סי' ה', ומ"מ נלענ"ד להוסיף ע"ז לפימ"ש רש"י ותוס' זבחים קי"ט דלמ"ד לא קדשה לעתיד לבא יש אחריה היתר' דבמות והיינו דר' יצחק במ' מגילה דף ט"ז דהעיד שמעתי שמקריבין בבית חוניו, ולפי"ז נ"ל דאפי' במה גדולה מותר, ותדע דהא תלה בדר"י ובית חוניו במה גדולה הוה והא בבמה גדולה צריך לבגדי כהונה כדאיתא בזבחים ד' קי"ג ועיין בחדושי הרשב"א מגלה דדעתו ג"כ דאי לא קדשו לעתיד הותר' הבמה, וא"כ הא לכאור' ממנ"פ מקריבים במקום מקדש דלהרמב"ם דקדשה לע"ל ודאי הותר' לבגדי כהונה ומקריבין אע"פ שאין בית ולהראב"ד דל"ק לע"ל הא הותר' הבמות, אלא דמ"מ חזינן דהראב"ד לא השיג בזה על הרמב"ם בה' בית הבחירה משמע דדעתו ג"כ שאין אחרי ירושלים היתר במות היינו משום דס"ל שם בפ"י דאפי' לר"י דס"ל קדשה לע"ל מ"מ אין מקריבין ולדידי' ודאי אין אחריה היתר, מ"מ לפי דברינו הנ"ל דיש לנו ס"ס ס' דלמא קדשה לע"ל ודאי הותר' לבגדי כהונה ואי לא קדש' דלמא כדעת רש"י ותוס' והרשב"א דהותרו הבמות ובבמה גדולה דצריך לבגדי כהונה והותר ג"כ כלאים, ולפי"ז אפשר מטעם זה להתיר אפי' בשבת ויו"ט משום ס"ס, (וגם למ"ש העורך נ"י מפני שחוטי חוץ טעה בזה דאי הותרו הבמה אין בה משום ש"ח) ולענין כלאים י"ל בפשיטות לפימ"ש הט"ז ביו"ד סי' ש"ב דהראב"ד והטור ג"כ ס"ל כהרמב"ם בכלאים דספיקא דאורייתא לקולא ורק מדרבנן א"כ ודאי י"ל כמ"ש הרה"ג עפי' תוספ' מגילה דמשום