לבושי מרדכי על יורה דעה קע

קשור שדוכי' בנשואי בתו של פלוני והוא שלא ברצונו עשו תנאים ולא נזכר בתנאי' לא חו"ק, ועתה מתחרט על כל הנ"ל מה דינ' לחזור מפני חרם של הקדמונים שלא לחזור מהשדוכי' יען כי שנוא' בעיני' ויש לחוש לבני שנוא' כמ"ש במ' נדרים, ומע"כ הביא דברי הרמ"א סי' רכ"ח דאפי' בשבוע' כגון זה יכולי' לחזור שלא מדעתו רק צריכ' התרה וכמ"כ הביא דברי טו"ז בסי' רל"ו ונובי"ק סי' ס"ח שהאריך בזה ולכול' כח' דהתיר' עדיף. והנה בהגה' מרדכי פ' החולץ הביא בשם רבינו יחיאל ז"ל ב' דעות. לדעה א' צריך ק' רבנים כמו בחר"ג לגרש בעכ"ח ולדעה ב' ל"צ רק ל' אנשים מג' ארצות, ובד"מ אה"ע סי' נ' מביא באופן אחר דיש לו התרה ע"י הרבה אנשים או ירצו זל"ז ומביא בב"ש אה"ע סי' נ"א סק"י, וכנראה בכוונה שינה לשונו להקל בהתר' הרבה אנשים ובסתמא כמ"ש בב"ש הנ"ל ע"ד מהרי"ו דמשו"ה היקל בזה ע"י נתינת הקנס משום דלא נזכר ח' זה בשאר פוסקים א"כ אפשר משו"ה היקל הרמ"א ג"כ בד"מ דסגי' בסתמא הרבה אנשים וברמ"א בסי' רכ"ח שפסק דינ' בשבועה דיש לה התרה בלא דעתו ומשמע התר' דעלמא כמו שאר שבוע' דסגי' בג' ולא הזכיר כלל משום חו"ק הקדמונים או דלא ס"ל כלל דע"כ לא נזכר בש"ע או דס"ל דבשכוא' בעיני' פשיטא ליה דל"צ התרה כלל, וא"כ בנד"ז שצווח מתחילה ועד סוף למה ניחוש לה ובנובי"ק דהוצרך אמתלא היינו משום דל"ה גילוי דעת מעיקרי' רק עתה אמרה שהי' שנוא' בעיניה ורק משום שלא היתה יכול' להעיז פני אביה, אבל בנד"ז (וגם הנובי"ת סי' ר"ד יו"ד יודה בזה עיי"ש) אם ידוע לכל שהי' בהפצרה קודם ובשעת מעשה למה צריכי' לאמתלא ובפרט לענין זה אדם נאמן ע"ע כמ"ש בב"י סי' רכ"ח בשם הפוסקים ראשונים וכן איתא בת' מהרי"ט בכוונת הנדר לענין נדר, וא"כ פשוט בעיני לענ"ד במ"ש ג"כ ונע"כ. וליתר שאת אם אפשר בהתר' ע"י ל' אנשים אפי' בלא ג' ארצות או ע"י י' אנשים דוודאי י' ג"כ בכלל הרב' כמ"ש במס' גיטין פ' השולח לענין נדר רבים דאפי' למאן דמרב' אינ' מרבי יותר ממנין י' והא בד"מ לא אמר רק הרבה אנשים כנלע"ד. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ק"פ. ולאחר הזמן באו הצדדים לידי פשרה בבד"צ הנ"ל סימן קע"ב ב"ה אול"י ה' כ"ב למב"י עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. לידידי הרבינו המופלג ומושלם בנש"ק מו"ה א"פ בק"ק א' וו יצ"ו. ענותנו' הרבני לשאול ממני בדבר הלכה בענין בטול השדוכי', ויען כי זה הדבר נוגע גם לד"מ וקשה להשיב מצד א' כמ"ש בשו"ת ובנוב"י מהדו"ק חיו"ד סי' ס"ח ע"כ דברי אינ' רק כתשובה באו"ה ואם יש טענה לצד שכנגדו בדברי קשורי הקנס יעמדו פני בד"צ לדין, ועוד לדעת אם יסכים לדברינו גם הגאון הגדול המובהק אב"ד שליט"א. העובד' אשר קרה מקרה לא טהור שנתקשר א' בבת נגיד א' ואחות המשודכת שהי' א"א בעוה"ר יצא' לתרבות רעות תלת' עצמ' בגוי וגם נכנסה עמו בנמוסי המדינה צווילעהע ועזב' ב"א ובעל' והלכה עם החשוק הגוי הנ"ל לעיר אחרת וגם כנרא' כי המיר' ותרד פלאי' לטמא' בין הנכרים: והשאלה אם ביד החתן לבטל השדוכין ולא לחוש לחרם הקדמונים שהובא בד"מ אה"ע סי' כ' ובב"ש סי' נ"א סק"י והובא מהגה"מ מ' יבמות פ' החולץ וכן הובא בטו"ז סי' רל"ו ביו"ד בשם מהרי"ו. והנה בסי' כ' וכן ביו"ד סי' רכ"ח סעי' מ"ג פסק המחבר בהמיר' אחות המשודכת דפטור מקנס והשבועו' וחרם, והנה כ"ז באם המיר' בנד"ז אינ' רק באומדנ' שתעשה כן אבל בכ"ז הא כתב הט"ז באה"ע סי' כ' והביא הב"ש ס"ק י"א דהה"ד אם זינת' אחות' כשהית' א"א דהוה פגם לבטל השדוכי', וא"כ בנד"ז אע"ג דליכא עדים ברורי' על זנות מ"מ אין לך עדות גדולה מזו ואנן סהדי ולמה נכנס' עמו בנמוסי צווילעהע ע"ד כן נכנס', והא אפי' בנתיחד' עם נכרי' לשם זנות ישנ' מחמירים בסי' ז' וכש"כ באומדנ' שתמיר, וגם בנתיחד' בזמן מרובה הב"ש מחמיר לאסר' לבעלה ואם כי בדג"מ חולק עליו עי' בחת"ס סי' פ"א וסי' כ"ב שלא ערב לבו להקל בזה, עכ"פ בזה שתלת' עצמ' בגוי לנשואי' וודאי לית כאן מי שיקל וכמ"ש בסי' צ"ו וסי' קמ"ט סעי' ו' בכותי וכותי' שנשאו בנמוסיה' שהביא בשם הריב"ש לענין אם ניחוש בקדושי' וש' הח"מ וב"ש משים דהוה לעיני כל הוה כעדות ודאי שהיה עדי ייחוד ה"ה עדי ביא' ורק משום דוודאי שאין חוששי' לשם קדושין וגם דאין קדושי' קדושין בדונו"י אבל לכ"ע ודאי ברור ואנן סהדי שבא אליה כדרך או"א ועי' בחת"ס (אה"ע סי' צ"ט) ח"ב דאפי' באשה שנשב' בין הגוים דאם עבר' עמם במקום משפטיה' ואם הית' צעק' הית' מושיע לה אם שתקה הוה כמו המיר' ועי' גם בח"א סי' כ"א וסי' כ"ב דעיקר טעם בהמיר' משום דנכנס' לכלל גוים קרי' בה רוב נכרים פרוצים בעריות, כש"כ הכא דכלהו אתנהו בה שתולה עצמ' בנכרי ובנמוסי' נשואיהם ולית ד"ן צריך בושש שדינ' כא"א שזינת' בוודאי, ובפרט לענין פגם משפחה אין לך פגם גדול מזה בכפליים יותר מא"א שזינת' פ"א דוודאי הוא אצל' בזנות יום יום וכמ"ש בתוס' מ' מגילה גבי אחשור' כידוע, ועיי' בת' מהר"ם שיק (אה"ע סי' כ"א) בענין צווילעהע דפשיט לי' ג"כ כמ"ש, ועוד הא ודאי תאמר הן שזינת' עם החשוק הזה והא בסי' קט"ו ובסי' קע"ח בידוע שנתיחד עם א'