לבושי מרדכי על יורה דעה קס

לטבול בתוכה עם החמי' ששפכו לתוכה אם כי המקוה היתה קצרה כי המים הנשפכי' המה מבצבצי' ומפעפ' בתוך הקרקע ונמשכי' למטה למעיין כמובן: (ועיי' במפתחות) דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סי' קנ"ח ב"ה אול"י ג' פ' בא תרנ"ט לפ"ק ברעזאווא יע"א. לחתני כבני הגאון מו"ה יוסף צבי ב"י אבדק"ק גאלאנטא יע"א עד"ש אשר בדק לן לדעת החולקי' על הרמב"ם בפ"א מ' מקוואות גבי ויי גבי' וס"ל דמ"מ אימק"ט. קשה הך דפסחים דפ"ק שם בסוגי' דרחסה"כ דמשק' בית המטבחיים דכן כלומר טהורי' ובמקדש דוקא. והנה הלא לד"ה אחר שיתלשו מקבלי' ט' דהא שתה טהור טו' מלא בכלי ט' כמ"ש דאחשבי' ונעור אות' טפה והא שם בפסחים דאם נטמא' בפנים והוציא' לחוץ ג"כ טהור מפני שנטמ' בפנים. וכבר אמרנו שטהורים מי בית הטבחי' אלמא דאפי' לאחר שיתלשו טהורין מפני דאוקמי' אדאוריית' וכבר נתבטלו ברוב וכמו כן אינו חוזר ונעור רק מדרבנן ולזה אוקמי' אדאוריית': ומ"ש כת"ר דמה"ט גם הטפה כטהר' ורק מדרבנן צריך למי תמצית ושוטפי'. והנה בח' מהרי"ק שורש נ"ו עכ"ח לומר כן דמפרש למ"ד דס"ל דגם מעיין נפסל בג' לוגין הך מתני' דספ"ק דמקוואות מעיי' שרבו עליו מי שאובים איירי לכלים ורק לאדם שצריך מ' סאה לגבי' פוסלי' ג' לוגין אבל לכלי' אין פוסלי'. ושוב הקשה דנימא עכ"פ דיבטלו השאובי' ושהם רוב' את מי' מעיין המועטים ותי' דס"ל כס' ר"מ והרא"ש דנטהרו מטעם זריע' כמו דמהני לענין טומאה וא"כ עכ"ח דס"ל הכ' דמועיל השקה מה"ת ברביעי'. אלא די"ל דהיינו במעיין דלא גרע ממי תמצית עכ"פ. אבל כנראה מדברי אמרי אש סי' פ"ו נראה דס"ל דכל רביעי' מטהרי' בזריע' דכן הקשה לפי"ז לדברי מהרי"ק לא משכחת ברוב' שאוב מדאוריית' רק בקדמ' רביעי' שאוב אבל בקדמת רביעי' כשרים שוב כל מימי' שבעול' יטהרו ולא יפסלו רק מדרבנן ולמה פסק הטור דדוקא ברוב' אינ' שאוב' ספי' מדרבנן. ואמר כי הציע לפני מרן חת"ס וחכמ' פ"ב והעלו בקושי' על הטור א"כ נראה כן והסבר' נותנת דמה טעם לענין זריע' דוקא צריכי' למי בוצצי' כיון דל"ד מ' סאה מדאוריית' רק רביעי' מי' כשרים לכלים ולמה לא מהני ג"כ לענין השקת מים והא קמן דבטלו רביעי' לענין כלים ולא להשקת מים. וכי נימא דחמור עוד ממה שהי' מח"ת: ומ"ש כת"ר על לשון זוחלי' במי תמציות. לא מצאתי לשון זה. ואפשר לפרש במ"ש בכ"מ בהך דינ' דמ' מכשירי' פ"ב מ"ג בטעמי' דמי שפיכו' שקדוו' ואח"כ באו מי גשמים נטהרו ולהיפך אדרב' נטמא' הני גשמים משום שדרך כן שהגשמים שבאו באחרונ' ישטפו הראשונים וא"כ זהו מעלת הזחיל' דנשטפו המי גבי' אשר הם בחזקת ט' בזמן פריקת הגשמים הזחיל' מעיד עליהם: מ"ש ממ' נזיר דל"ח רביעי' דבטלו והא מהני לענין השקה למים דודאי צריך רביעי'. ואפשר משום טעם זה כיון דצריך שטיפ' וזחיל' לחוץ א"כ כבר הי' רביעי' במי גבי' וממילא נעשי' יותר מרביעי'. ובלאו"ה י"ל כיון דצריך תנאי שלא פסקו הגשמים פשיט' דהוה יותר ועוד דהחבור מטהרן. חותנו אוה"נ כבנו המצפה לתושיי'. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קנ"ט בעהי"ת אול"י ג' כ"ד למב"י תרס"ז לפ"ק פה מאד יצ"ו. החו"ש לכבוד הרב הגאון מו"ה עקיבא כ"ץ שטראססער נ"י אבדק"ק טאקאי יצ"ו. מ"ש ע"ד המקוה אשר לא נזהרו בעת החפירה ובנין קירות הבור לשאוב ע"י כלים נקובים אפי' במקוה מעין. וגם כי אשר חפרו בעומק לתגבורת המים עי"כ זרקו במים הנ"ל גל של אבנים בלי סדור וחבור למען לא יסתמו נקבי הנביעה ועל ממעל האבנים עשו כמו גשר מחוזק ע"י מסמרים וכיו"ב ראוי' לטבול עלי' והמי מעיי' מבצבצי' ובאי' דרך הגל אבנים ונקבי נסרי הגשר הנ"ל. ועי"כ פקפק מעכ"ת להכשיר ולתקן ע"י מי פירות כגון יין וחלב כנהוג כי האיך יראה מה בין הזויות וסדקי אבנים ולא מה שתחתיה' כלומר דילמא לא הגיע עליהם המי פירות ולא נשתנו וע"כ דעתו הרמה לעשות כמ"ש התה"ד סי' רנ"ח וכן בת' דברי חיים סי' צ"א להטיל עפר עפ"י המים עד שנעשה יבש כמ"ש שם ואח"כ בעת אשר יעל' המים למעלה מן העפר יהי' הממשכה ברובו. אך ורק פקפק שוב דהרי בנ"ד אינו דומי' דהא א"א להטיל עפר בין הצדדי' וסדיקים שבין האבנים וכן מתחתיה'. משא"כ בהך דתה"ד ודברי חיים. ושוב כתב להקל כי עכ"פ אם למנעל האבנים יתן העפר עכ"פ א"א למים לבוא כי אם ע"י המשכה: והנה אם כי דבריו נכונים. מ"מ בהא צריך עכ"פ ג' טפחים כהמשנה דעלמא כמ"ש בשו"ע סעי' מ"ה דהאי דתה"ד אשי הגיע הסתיכ' של העפר עד קרקעי' המים א"כ כול' המשכה נחשב ע"ג קרקע. משא"כ בנ"ד אשר נחוש כי נשאר מים בפ"ע בלא המשכ' ואין כאן המשכ' אך ורק מה יבצבצו דרך העפר א"כ הוה כמו שפיכת וזריקת מים מחוץ למקוה כמובן. ואם כי בהמשכה דעלמא לא חיישי' כמה הוא גובה המים על פני הארץ היינו משום דכול' המשכ' הוה דרך זחילה ונזילה וצריכי' כקרקע משא"כ הכא הוה מקוה בפ"ע ואינו זוחל על שום דבר כי הגבהת