לבושי מרדכי על יורה דעה קנט

הכלי בפרט אם היא מחובר היטב לקרקע בבנין כאשר נבאר בס"ד ואינה רק להשיק ולהכשיר מים השאובין פשיטא דלכ"ע סגי כשפ"ה. אלא שיש לדקדק במ"ש החת"ס סימן רי"ב מדברי רא"ה בשמ"ק מ' ביצה דאין משיקין שאובין במעין דהוה עין בשא"מ ומסיק ג"כ אם מי המעיין מרודדין שאין גוף אדם מכוסה בב"א וגם הם מעיין גרע ולא משיקין כי יחוברו וחדש ב' חומרות הנ"ל עיי"ש. והנה לא אדע אם מקוה של מעיין הוא באופן הנ"ל אבל הא אז הי' החשש זה גם לעת כזאת. ואפשר כי דעת מרן דוקא אם נטהרו רק פ"א בתורת זריע' כמו בעובד' הנ"ל שהלכ' המים למ"א אבל בתערובות לא החמיר אבל בנדון זה שרצו לעשות טבלא ומושקי' רק כשפה"נ צריך להזהר בזה. ועוד צריך להזהר כפי הנראה שיורדין מן הפרוזדור על השליבות לתוך המקוה ועתה אם יעשה הטבלא בפרוזדור ממש יהי' החיבור דרך מדרון וצריך לראות שלא יהי' משום קטפרוס ועיי' בחת"ס סי' ר"ו ות' דברי חיים ח"ב סימן כ"ח ומהר"ם שיק סימן ק"ץ וקצ"ה ובנטע שורק סימן ע"ב. וע"ד כי אין לפני לצייר תכונת ותבנית המקוה לא אדבר בזה: וע"ד הנסרים אשר לזה עיקר הנשאל עלי' במה שראה ע"ש ת' רע"א דלפ"ד אם אינם מחוברים עדיף טפי דלא שייך גזרות מרחצאות. וכיו"ב ראיתי בת' נטע שורק סימן פ"ה ע"ד השרויפען אשר בס' ג"ט חושבי' שאינ' מחובר כיון שהדיוט יכול לפרקן ולפי"ד ת' רע"א הוה ממנ"פ בכשרו' דאי הוה חבור אית לן התיר דמהרמ"פ ואי לאו חבור יש התיר' דת' רע"א. ואני עומד ומשתאה. א"כ נפל האי דינא בבירא. והלא הראב"ד איירי בהדי' ע"ג כלי בתלוש נימא נמי דלא דרך מרחצאות היא. אלא דהך דרע"א הוא ענין א' בעובדא דיביה שהי' שידה [קאסטען] צפה על פני המים אם מותר לטבול בתוכו בנקיב' כשפה"נ בזה שפיה קאמר כיון דכל המקוה הוא צפה ע"פ המים ממעל ודאי אין דרך מרחצאות שעיקר בקביעו' דלהקביעות הוא דקבעי אבל בנסרים שתחתיו וכי משום דלא הוה חבור משום דבר הלכה אפי' הוא מה"ת וכי משו"ה לא נגזר וכי כ"ע דיני' גמורי ועוד וכי דרך מרחצאות אין דרכן בחבור זה. א"כ פשיטא לענ"ד שאין היתר משום דהשרויפען אינ' חבור מה"ת שלא יהי' שייך משו"ה גזרת מרחצאות ועיקר ההיתר צריכי' למ"ש המרמ"פ וכמ"ש בס"ט ובגדולי טהרה דעיקר הדבר אם ראוי לקבל טומאת מדרס דגזרינן משום ג' מרחצאו'. וראייתם ה"ה משנה מפורשת מו' כלים פ' כ' מ"ה כופת שקבעו בנדבך קבעו ולא בנה טמא בנה ול"ק טמא קבעו ובנה טהור. ומים שעל הנסרים מחשב מהרמ"פ כבנין. ולפי"ד אמרתי לתרץ בפשיטות במה שהרעישו המרמ"פ ונובי"ת על הטור למנהג העולם שקבען קאסטין מנוקב כשפ"ה מתוך הקרקע ואח"כ סותמין בברזא דהוה כקבעו ובסוף חקקו והקשה ע"ז דהא הסוגיא מפורשת א' ב"ב בסוגיא דצנור דרק בשאובי' דרבנן אמרי' חבור משא"כ לכול' שאובי' למ"ד מה"ת וכש"כ לטבול בכלי דלכ"ע מה"ת (ועיי' לעיל סי' קמ"ח) ולהנ"ל א"ש דהני מקוואות דידן אשר לעולם לא יחסר מזג המים ורק במקרה עתי' רחוקי' הוה המים כבנין עליו ולכ"ע הוה חבור כמ"ש במתני' דכלים הנ"ל אבל התם איירי רק בצנור ששופך מים למקוה ופשיטא דאין מניחי' לעולם לשפוך ולקלח לתוך המקוה ורק בדבר הצורך לעתים רחוקי' והוא מהיפוך להיפוך למקוה מש"ה פליגי רבנן ור"א ומסקינן בזה דלשאובי' דרבנן קבעו ולבס"ח מהני לא לדבר תור'. והנה בעובד' דכת"ר אם הטבלא ישאר שם לעולם לית דין צריך בושש לסמוך על מהרמ"פ וס"ט אבל אם הוא רק דרך עת ועונה בזמן הצורך מסתפק אני אם זה מקר' דרך בנין ופשיט' דאינ' דומה לכופת דהך מתני'. ולענין קביעות הטבלא שהזכר שיהי' ע"י אנגלען אם זה מקרי קביעות. נ"ל דדינם כמו השרויפען דהכא ודאי הדיוט בידו לפרקו אם הם כמו דלתות שלנו ואם כי הדלת וכו' אפי' קודם חבורן אינ' מטמא כמ"ש הרמב"ם ופלפלו בתשו' אחרונים ומ"מ במהרמ"פ חושש לדברי תוס' דבדבר שראוי' להניח עליו שום חפן קודם חבור' מקרי כלי לענין קבלת טומאה וע"כ מצריך קביעות במסמרים. ומ"ש שיהי' קבועי' במסמרי' מצד א' לא הבנתי א"כ א"א להפתח. ולענ"ד לעשותו כמ"ש בתשו' אחרונים לעשות ראשי האנגלען דרך כפתורים עבים שא"א להשמט ממנו רק ע"י אומני' וגם האומן יעשה אותן מתחילת מחשבתו למען לקבוע ולחברו בקרקע ומ"ש לדקדק כ"כ בקביעות וחבורן מפני מ"ש המרדכי ומפרשי הראשונים בטעם שאין טובלי' בכלים לכ"ע מפני שאין דומה למעיין דהוה כקרקע ועיין באמרי אש סי' פ"א ודברי חיים סימן ונ"ו שהאריכו בזה. וח"כ כל עצמו של הקביעות דלהוה בטל לגבי קרקע. ואם כי הדברים רק בשאר כלים שיש להם תוך ובית קבול שמועיל הכלי להכיר המקוה כול' משא"כ לטבול בע"ג כלי הרי קמן שהראב"ד לא אסרו רק משום גזרה דמרחצאות וצריך עכ"ח לחלק בהכי. מ"מ אפשר לומר דקרקע המקוה שנושא עליו כל המים ג"כ צריך חבור משו"ה משא"כ ע"ג כלי שמונח ע"ג קרקע המקוה כמובן. ול"ק ממתני' דמקוואות פ"ו דשיד' ותיב' שבים כבר חלק בזה באמרי אש דשם הים מקיפו כמ"ש הר"ש שם לחלק בין שוקת למתני' הנ"ל. והדברים עתיקים ולענ"ד כתבתי: ולברורי מילת' בענין זה אני מודיע לכ"ת כי פ"א הי' בק"ק ברעזאווא יצ"ו אשר בשלהו קייטא מקוה של מעיין הי' הלך וחסר עד שא"א לטבול בתוכ' ואוצר לי הבעל מקוה כי תחת המקוה מקום מים אשר עליו בנוי קרקע המקוה ומדדתי ושיערתי כי יש מ' סאה לבד מעט מים אשר ממעט הקרקע ועשיתי תחבולות בו לשפוך מים שאובי' כדי שיגדלו ויגבהו כי הי' שם נקבים רבים מכל צדדים וגם כשפ"ה והי' מתחלה דומה לדעתי כי יהי' די באיזה חביות מים אבל לא כן הי' כי כמעט כל היום הי' שואבי' ושופכי' וכלא הי' ורק לעת ערב נתערבו עד כי אפשר הי'