לבושי מרדכי על יורה דעה קנח

המשכה לימא כהנ"ל וכ"ע היא. ותי' ב' בב"י דלראב"י דוק' בי"ט סא' כשר בהמשכה אבל אם נתערבו בתוך החצ' הכ"א סאה כבר נפסלו קודם המשכה ע"י י"ט סאה הנ"ל ולא מהני שוב המשכ' ורבנן לקולא פליגי וכר' אבין אר"י וכרבי' דפליגי עלי' א"כ יותר קשה למה חזר מתי' זה לוקמי' כרבנן ולפי חשבון הנ"ל והנה כבר עמדו ע"ז בס' האחרונים עיי' בס' לחם ושמלה בשם מרכבת המשנה ועיי' ברז"ה על מ' מקוואות שהשקש' כמ"כ. ובס' לי"ש מתרץ על נכון דמתני' משמע דתנא קתני לקולא כלומר שאין פוסלי' רק באופן זה ומשמע ג"כ דאיכא מאן דפליג כן פירש' גם הראב"ד בבע"נ והרז"ה. א"כ לתי' א' וודאי לק"מ אב"י כיון דכ"ע היא מה זה דתני במתני' לקולא דמשמע דיש פלוגת' והא כ"ע היא. וגם לתי' ב' לא קשי' דהאיך נוקמי כרבנן דמקילי' ואיכ' מ"ד דפליג לחומר' והיינו כראב"י דהא דיוקא דמתני' לקולא משום דתני אלא לפי חשבון והא גם לראב"י צריך חשבון וא"כ אין כאן דיוק' וע"כ חזר מאוקימת' זו ומוקי לה לפי חשבון הכלים. (ועיי' ברז"ה שהניח תי' ב' של ב"י בתימ' כמ"ש מעל') ועוד הקשה מעל' דהאיך אפשר לומר דראב"י לא הכשיר בנתערבו בחצר והא מפורש בתוספת' כן לראב"י דמכשיר כהגוו"נ בנתערבו בגג. גם בזה כבר עמד התויו"ט בלחם חמודות ע"ד הרא"ש בפ' התינוקת עיי"ש. ואפשר דבזה י"ל כמ"ש הרא"ש שם דבריית' אחריתי בתמורה ובתר' היא לרחב"א אר"י: עוד הקש' למה לא מוקמי' הך דר' אבין אר"י כר"י פ"ב משנה ב' מ' מקוואות במניח קנקנים. הנה כבר עמד בקושי' זו בס' גידולי טהרה ותי' דדוק' שם מכשיר ר"י במשיכ' כול' דלא נשאבו ממש ובלא כוונ' ומשבר הקנקנים או כופ' אותן ולא בשאובי' ממש והא ר"א אר"י מתיר בכל גוונ' ועיי' בתוס' רע"א במשניות במתני' הנ"ל: ומה שהביא דברי רשיז"ל מ' בכורות ד' נ"ה גבי חשש' דרבו נוטפי' על הזוחלי' דמשמע מיני' דנוטפין מטהרין ע"י המשכה. עיי' בחת"ס סי' ר"ב שהביא דברי רש"י ז"ל הנ"ל ופי' דטעמי' דרשיז"ל בנוטפין שיש בהם חששא דשאובי' והיינו ע"י צנורות וכן פירש"י ז"ל להדי' במס' שבת דף ס"ו עיי"ש. ונראה דהי' חשש' בצנורות שנחטט' בהם גוינו' כמ"ש במ' מקוואות פ"ד מ"ג עיי"ש. ועיי' בתוס' מ' נדה ד' ס"ו ד"ה אשה דפיר' חשש שאובי' בנהרות משום שנמשכי' לתוכ' ע"י צנורות וכלים שחקקו ואח"כ רבעו וחדוש שלא הביא בחת"ס תוס'. הנ"ל – ומ"ש ע"ד רשיז"ל מ' נזיר ד' ל"ח דפריך בגמ' והאיכא רביעי' דמקוה ופי' בחד לישנא דהיינו ר"א דפוסל רביעית מים שאובים בתחיל' ולמה תי' בגמ' דבטילה בטל' דהא חכמים פליגי עלי' והא י"ל כמ"ש לעיל בפלוגת' לא קמיירי. זה וודאי קושי'. ואפשר לומר דהא הרא"ש פי' בטעמי' דר"א משום דרביעי' מים חשוב מקוה להטביל בו מחטי' וצנורות ע"כ חשוב נמי לפסול המקוה ברביעי' שאובי' א"כ קודם שבטלו י"ל דגם רבנן מוד' דהי' פוסלי' ורק כיון דפסול שאובי' ער מחצה לכ"ע מדרבנן הם אמרו והם אמרו. וא"כ י"ל דמקשה ס"ד דכל רביעי' דמקשה בגמרא הוה מה"ת או מתחילתן תקנתן וא"כ עכצ"ל דבטלו כנ"ל. ומה שהקש' ע"ד הב"י מ"ש ע"ד הרמב"ם בגל שנתלש מן הים כיון דס"ל דכול' שאובי' מדרבנן למה יגזר' בגל מן הים משום זוחלי' האיך שייך זל"ז כבר עמד בזה בלחם ושמלה וצ"ל דס"ל דשי' הסוברים דפסול זוחלי' ג"כ מדרבנן ע"כ בים לא גזרו כיון דאינ' רק משום לת' דשאובי' עיי"ש בשם הפנ"י ועי' בחת"ס סי' ר"ב: ושוב הביא להקשות ע"ד רשיז"ל בחולין ד' כ"ח גבי האי בר אווזא דל"ח משום דריסה כמ"ש לקמן ספק קני'. ספק שונר' אמר' קני'. וק"ל דשם על רבי קניא ואיכא למתלי בקני' משא"כ הכא. וכבר עמד בזה הרשב"א בחי' בפא"ט דף כ"ז ומחלוקות גדולה היא בין הפוסקי' עי' ביו"ד סימן נ"ז. ומ"ש להק' דקשיא גם לפי ריב"א דמשום חשש דרוסה דהי' לו לומר דלמא במקום דריסה שחטו. והנה לפ"ד לב ארי' דגם לריב"א יש לחוש לנקב במסמס קועי' דמי אלא דיש לו בדיקה גם בעור החצון וא"כ שפיר קאמר מקמי' דלבדקי' דלמא במקום נקב קשחיט אלא דבפ' א"ט ד' מ"ג בתוס' ד"ה ההוא דפירש' דלפימ"ש דבס' דרוסה איירי לא יתכן לומר דבדרוסה ניכר משמע בהדי' דהאי במקום נקב היינו דריסה. וי"ל לפענ"ד דוודאי ל"פ במציאות דלרש"י ניכר הדריסה גם לאחה"ש ולס' התוס' אינו ניכר אלא דס"ל לתוס' דלמא כבר מקלי קלי הארס עד שנעשה נקב ושפיר י"ל גם בדריס' דילמא במקום נקב קשחיט וע"כ דברי' מדויקי' גם לשי' ריב"א וק"ל: דו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קנ"ז ב"ה אול"י ה' לסדר שמות תרסב"ל מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגדול החו"ב מו"ה חיים אפרים באלאיטי נ"י דומ"ץ בק"ק טארנאליא יצ"ו. בדבר אשר שאל כ"ת ממני ע"ד המקוה אשר ע"י עמקה הצורך אלי' שליבות רבות עם הפרוזדור שעי"כ הוא קטנה מהכל יותר מג' וד' טובלי'. וע"כ נשאל מכתיר אם יש תקנה בכסוי טבלא מרובעת על פני הפרוזדור ע"י נקב כשפוה"נ וימלאנה בשאובי' ויושק למי מעיין ואז ממילא ירחב להם המקום. והנה מדין השקה כשפה"נ רוב הפוסקי' אפי' בכלי מתירי' אבל בח' גדולי טהרה סי' ד' וכן בת' אמרי אש סי' פ"א מצריך כמוציא רימון שיהי' בטל ממנו שם כלי דטבילה בכלים הוא מה"ת לאסור אפי' למ"ד שאובי' דרבנן כמ"ש בתוס' פסחים ט"ז וברא"ש ומרדכי וכיון שאין שם כלי בטל רק כמ"ר ע"כ צריך לשיעור זה (וזה כשיעור ראשו של תינוק קטן) וכן דעת הריטב"א והרא"ה. אלא שבנדון דידן ל"צ לכ"ז וכן בת' חת"ס סי' ר"ו ודברי חיים סימן ל"ח לענין טבילה בגיגית התלוי בשלשלאות מצריך כמ"ר אבל בטבלא זו שאין בתוך כלי רק על