לבושי מרדכי על יורה דעה קנז

הסילונות כי ע"י דבוק במסמרי' ועופרת של חתיכות חתיכו' המתכ' כמעט אי אפשר להיות בלא קבלת מים כ"ש. ושמעתי כי ישנו בזה"ז מתכת שקורי' צינק בלעך אשר אפשר לעשות הכל מחתיכ'. א'. וגם מ"ש במכתבי לעשות הצינורות על הגג וע"י הצימענט. וכמדומה לי כי מעכ"ת השיב לי אזכי א"א שלא ילקה הכותל, ולא אדע הלא כל הגגות באה"ק על אופן הנ"ל והבורות מתמלאי' וכן המקוות ממי גשמים אלו וגם אם הסילון שמנשיכי' המים למקוה עצמ' שהיא מגג לחדר לתוכ' ממהכ' בזקיפה אין חשש כ"כ כמובן שאינ' עומד דרך קבלה כלל אבל על הגג משום ניחות' בקבלת צרורו' איכא חשש טפי כמ"ש המרדכי פ"ב קידושין והאריך בחת"ס כידוע: וע"ד אשר העיר כת"ר אם גם בב"ח שייך שיעור ששים מגזה"כ לס' רשיז"ל, והנה בסוגי' דטיפת חלב שמפרש אליבא דאביי דלאו חדוש ולהכי ילפי' מזרוע בשלה א"כ אין חלוק, אבל לרבא דס"ל דהוה חדוש ורק משום דרך בשול צריך נתי"ט. ודאי הסבר' נוטה כמ"ש כת"ר, וגם בכול' סוגי' משמע כן מפירשיז"ל. חותנו אוה"נ ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קנ"ה להרב הג' מו"ה נח ברוך פישער נ"י אבדק"ק פישטיאן יצ"ו: ע"ד אשר נדברנו יחדיו על הניסלונות של מתכת אם נפסל בעכבת מים כ"ש לפי"ד טו"ז בסי' ר"א בטעמי' של עץ בכ"ש משום ע"י לחלוח ורקבון בזמן הבא ובא לידי רביעי'. משא"כ בשל חרס א"כ ק"ו לשל מתכת כמ"ש בחת"ס סי' ר"א ע"ד אשר פליגי המרדכי עם ר' שמעי' אם יש לחוש לרקבון וחטיטות גבי אבנים אשר המרדכי פוסל גם ממילא ולזה חשש המרדכי גבי של עץ שיהי' הסילונות משופים בלא חממו ור' שמעי' הקיל ב' קולות כי דוק' בשל עץ בכ"ש משום דכיון שבעצמה חטט כ"ש דעתו כי יגיע לרביעית ע"י לחלוח המים ובשל אבנים לא שייך לחלח נמצא למדי' כי ממילא אינו פוסל ובאבנים לא שייך חשש הנ"ל וא"כ לפי"ז היה דברי ט"ז כי אינ' פוסל בכ"ש וא"כ לפמ"ש בחת"ס שם כי בשל מתכת גם דעה ראשונה מודה דלא שייך לחלוח ורקבון כמ"ש בראייות מוצקות דדוקא כי מים שחקו אבנים א"כ לכ"ע לא יפסל בכ"ש, אלא דתמיה' לי טובא האיך נפרנס לפי"ז משנה שלימה פ"ו מ"י דמ' מקוואות אביק באמבטי דמסיים ראב"ד דאם מקבלת כ"ש פסול וגם חכמי' ל"פ רק לחלק בין באמצע למן הצד אבל לכ"ע בכ"ש ובשל מתכת איירי כמ"ש כל המפרשים: ואפשר לומר דשאני אביק שהוא באמת כלי בפ"ע משא"כ הצנורות אין עקרו לקבלה רק לקלח ועיי' בתויו"ט פ"ב דכלים מ"ב לא משמע דמחלק בכך ועיי' אלי' רבה מהגר"א דמחלק בהא בסל סלונות דאמרי' במ' כלים אעפ"י שמקבלים היינו אפי' בקרקעותי' התם מעצמ' נעשה ולא ע"י אדם והכא ע"י אדם, ואפשר דגם בכוונה תלי' כמ"ש בש"ע סעי' ל"ו: וע"ד מקוה מי גשמים שנוהגים בעואב"י וכמה ק"ק עפי"ד מרן חת"ס סי' ר"ג וכיו"ב רמזתי לו ע"ד תשובתו סי' רי"ד להג' מהר"וו ה"ב ז"ל וכמה חפש זכות כי צריך הי' מפני דוחק הזמן ופלא בעיני אשר שם בא לאמור לתקן גם מפני דעת הראב"ד שמוקי הך דנטל סאה במים שאובים שפוסל עד מחצה וקאמר כי במקוואות של מי גשמים הם שנוטלים ממנו יום יום מ"מ לא יגיע עד חציו כי טרם זה יתמלא ע"י גשמים ושלגים א"כ משמע שלא הי' כמו עתה שנוהגים להכשיר בפעם ראשונה ע"י מי גשמים ואח"כ אוריקי' אותם לעת הצורך ונותנים למלאה מים בכתף ועד שיורד כעוק' אחר' ואח"כ נשאר' בטהרה לעולם כל לא יחסר המזג והכל מפני טעם זריע' ומסלקים לגמרי הסילונות, וא"כ מה זה דקאמר כי בטרם יגיע לחציו עפ"י חשבון יתמלא ע"י גשמים הא לעולם עומדת בלא מי גשמים חוץ מפ"א, וגם מדברי מהרי"ק שורש כ"ו שהביא שם משמע כי הסילונות הי' תמיד לעת הצורך מאשר צוה כי ירום ראש א' למעלה למען ילך במהירות ולא ישלוט רקבון בתוך הזמן ואם מפני פ"א מה ללחלוח ורקבון יש לחוש ועי' מ"ש שם ע"ד רעפי' לכאור' כי הוא ככלי חרס וודאי אינ' פוסל רק ברביעית לת"ק דקיי"ל כוותי' והא דמביא בש"ע בשם ת"ה שאין לחוש לסדקי' וגומו' משום דשלא בכוונ' אפשר שם גם בחקק וגומ' של רביעי' בא למעט, והנה לפי"ד טוב להעמיד רעזערוואר כמ"ש אשר תמיד לא יחסר מ' סאה מים כשרים וישק לעוקת המקוה להכשיר. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא סימן קנ"ו ב"ה אול"י ה' פקודי עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו להבח' החרוץ ושנון מו"ה מתתי' וויינבערגער נ"י: מ"ש על דברי ב"י במ"ש על הרמב"ם שפסק כראב"י שהובא במ' תמורה מבריית' דתוספת' בי"ט ס' שאובי' שהמשיכ' למקוה כ"ח ס' מי גשמים כשר לטבול וגם פסק סתמ' דמתני' דמ' מקואות פ"ד בנתערבו בחצר והיינו שקורא לו הרמב"ם שאובים שהמשיכ' כולה כשר מדר' אבין אר"י והאיך יפרנס סוגי' דתמורה דמסיק לפי תי' רחב"א אר"י אמתני' אין מים שאובי' פוסלים את המקוה אלא לפי חשבון כלי' ורבנן פסלו ומתני' כראב"י ור' אבין משמי' דר"י דלא כמאן והאיך מזכ' שטר' לבי תרי ותי' הב"י דאדרב' הא עדיפא דליכא מאן דפליג כיון דהכא הוה ע"י משיכ', והקש' מעל' דא"כ למה חזר מתי' לפי חשבון לענין