לבושי מרדכי על יורה דעה קנו

הח"ס בסימני' הנ"ל. וגם צריך להזהר שיהא הווענטיל חלק ושוה על גבו ולא חלוכי' חלוכי' המקבלי' כי אז יש חשש שאובים ורוב הווענטלען עשוי' כך לכן צריך לאמור לאומן לעשות אות' שוה וחלק על גבו. ומ"ש על הקויטשאק. הנה לא אדע מה מעשהו וע"י מה נגמר. הנה לכלי מתכת פשיט' שאינ' דומה ופשיט' שאר כלים הא טהורים מדאורי'. ואפשר כי יש לדון בו מדין טוי וארוג אם הוא רך. ומעתה כיון שאינ' צמר ופשטי' הא בעי ג' אצבעות וודאי אינ' גדול כ"כ ובי"כ ובי"כ הא אם קבעו בקרקע כמו לעיל פשיט' שטהור ולא גרע מכלי מתכת. ולא אאריך בזה כיון שאינ' נודע לי מעשהו וגם הא יש תקון כמו שכתבתי גבי ווענטיל: ומ"ש כי האומן רצה לעשות מלאכתו שבאופן אם המקוה תהי' מלאה על גדותי' יהא נשפכי' חוצה. פשיטא כי יש חשש משום זוחלי' ובכל מקומו' נזהרים בזה. אלא שיש תקון כי בעת הטבילה לסתום הנקב בדבר שאיונק"ט כמו כאן יש מגופה ושטאפפערא של עץ פשוט ויען כי כמעט א"א להיות מכוון כ"כ להיות בחוזק עד שיעכב הזחיל' צריך להיות מצופה ע"י סמרטוטי בלוי בגדים פחות מג' אצבעות שאימק"ט וטהור הוא: ומ"ש מעכ"ת בשיעור מקוה והביא דברי כרם שלמה חלילה וחלילה לסמוך וכבר צוח' עליו בת' מהרי"א סי' ר"ד ור"ה ובת' מהר"ם שיק סי' קצ"ט. והנה בת' מהרי"א מסיק דשיעור מקוה ט' עממער ט' הין מעהריש ומהר"ם שיק כ' י"ג עונווער ורביעי עממער זיידעל וחצי ומ"מ מסיק כי טוב מכ"ז למדוד ע"י אצבעות וראה כי הגאונים חשבו זה ט' עממער וי"ג עמונער עד י"ד וכדומה והאיך יש לסמוך בדבר שאפי' חסר קורטב פוסל. לכן כאשר עשו כאן מקוה לא סמכתי על השיעורין הנאמרים במדידת מדה כנגד מדה רק בשיעורי אצבעות ומ"ש מעכ"ת כי לא עלה בידכם בק"ק ס"ט. הנה בקשתי מהגאון אבדק"ק פ"ב ני"ו לשלוח לי שיעור אצבע כאשר מדד זקנו מרן חת"ס והטיב עמי לשלח' כל שיעורי' וכעת קשה עלי לבקשם רק כי בעזה"י הייתי אז זריז למדוד הטפח על הצענטימעטער. והנה מדדתי בכל זהירות וזרירות ושיעור טפח הוא י"א 11 צט"מ, וכיון שטפח הוא ד' אצבעות א"כ אצבע הוא ב' וג' רביעי צט"מ 3/4 2 א"כ בכל יכול למדוד שיעור מקוה והיינו בדרך זה כי הכל עפ"י מולטי- פליציערען למשל אם אורך המקוה הוא חמשים אצבעות ורחבו ארבעים יחשב ע"י מולטיפליצערען האורך עם הרוחב ידע הקוואדראט 2000=40*50 שטח המקוה הקוואדראט כלומר קרקעית' ואחרי כן הגובה הוא הקוביק למשל כ"ה אצבע 50000=2000*25 א"כ לפי חשבון זה ימדוד שיעור מקוה מ"ד אלף קי"ח וחצי אצבעות ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא סימן קנ"ג לכבוד הרב הגדול מו"ה אשר אנשיל יודא וויללער נ"י אבדק"ק פעטראזשעני יצ"ו: הגיעני יקרתו וגוף הדבר ל"צ שאלה כי פשיט' ופשיט' כי באר מים חיים אשר ירד לתוכ' מי גשמים ועי"כ עולין המים לתוך המקוה ודאי כשרה בלא פקפוק וגדולה מזו כ' הרא"ש בתשו' על המעיין שנתיבש וע"י מים שאובים שנתמלאו בור רחוק ועי"כ באו למקוה מתחת לקרקע כשר וכו' והובא דבריו בשו"ע סעי' מ"ז ועיי' בחת"ס סי' רי"ב כענין זה וא"כ כש"כ הכא שנתמלא ע"י מי גשמים הכשירים למקוה ודאי עדיפ' ממי גשמים לחוד כמובן: רק מ"ש כת"ה ואי"צ לבעטאנראהרען וכמדומ' שאינ' מעלה ולא מוריד ודאי בזה הענין לא מעל' ולא מוריד וגם אינ' יודע למה יצטרך בזה לתאראהרען כלל רק הסכין שמושך המים מן הבור למקוה ודאי טוב יותר בעטאן ראהר כי שאר סילונות כמעט א"א להמציא בלא חקיקה וגומא כ"ש כידוע, וא"כ לעת הזאת אשר בכמה קהלות מוכרחים לעשות המקוואות ע"י מי גשמים עושין משיכת המי גשמים ע"י בנין ממש ע"ג הכותלי' בנוי ע"י בעטאן צימעבט שאין כאן חשש כלל משא"כ בשאר סילונות יש חששות משום חטיטה וגומא ויותר מזה שע"כ צריכי' להיות הסילונות כפופין בזויות הבית ובמקום שנכנסי' לחצר המקוה דרך הכותל וזהו הסילונות הכפופים שנזכרו במתני' דמס' כלים פ"ב מ"ג דאין מקבלין ט' ומשו"ה הכשירו הרמב"ם ג"כ לענין מי שאובים שלא נעשה לקבלה ואין צורתן מוכחי' להיות עשוי' לקבלה והוא בפ"ח מה' מקוואות אבל הראב"ד שם חולק בזה על הרמב"ם והביא דברי התוספת' שפוסל סלון כפוף ומחלק הראב"ד בין הלכות ק"ט ובין הלכות שאובים וכמו כלי גללים אם כי אין מקבלים ט' עכ"ז פוסלין המקוה כמ"ש בפ"ד מ' מקוואות ובשו"ע סעי' מ"א ועי' בר"ש פ"ו מ' מקואות שהביא ג"כ דברי תוספת' הנ"ל ואין כאן מקום להאריך וע"כ אם עושים מקוה מי גשמים לבד בזה"ז שהמצאת מלאכת הבעטאן לפנינו החיוב לתקן כן ואי"צ להאריך לפניו: דוש"ט. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן קנ"ד ב"ה י' ו' עש"ק פ' דברים תרנ"ט לפ"ק ברעזאווא יע"א. שוכ"ט לידי"נ חתני כבני הה"ג ציס"ע מו"ה יוסף צבי דושינסקי שליט"א אב"ד ור"מ גאלאנטא יע"א ולזוגתו בתי מ' שינדל תי' אחדש"ה וכו' באתי רק לעורר ד"א ע"ד