לבושי מרדכי על יורה דעה קנד

רחבים באמצע וקצרים בקציהם ואפי' הם עקומות עכ"ז אינ' פוסלי' מפני שאינ' עשוי' רק לגרר המים בשטף אבל גיגית הנ"ל ודאי עשוי' להיות המים נשארים בתוכ' והנקב מכנסן לתכלית זה ודאי דומה ודומה להאי דסימן קנ"ט ובאמת לפי"ז לא זכיתי להבין דברי מרן חת"ס בסי' ר"י הנ"ל מה שהביא ראי' מדברי המבי"ט סי' ע"א ח"ג וכן מה שתמיה לפני' וכי נימא חבית שנטל' שוליי' והמים הולכים מפה לפה וכי קרוי' כלי הואיל דדרך תשמיש' בכך והא לדברי הרמב"ם במ' כלים פ"ב ומ' מקוואות פ"ג שמחלק בין עשוי' לגרר המים למקום א' ובין שעושי' כקבל' דהיינו שנשארי' המים בתוכ' וכמו חקיקת האבנים בס' קנ"ט וכמו גיגית הנ"ל לעולם דמקרי כלי וכמ"ש הנוב"י וא"כ האיך דתשמישו בכך כלומר לכנוס המים אפשר גם החולקים על הנוב"י מקרי כלי וכמ"ש בת' אהל אברהם ות' ד"ח הנ"ל. ואגב באתי כמודע כי גם דבריו בת' חת"ס הנ"ל במ"ש אדברי כ"מ בפ"ו מה' כלים שפסק התוספת' בפלחץ וכו שמתחיל' נעשי' כקובי' כמוצי' רמוני' דמקבלי' ט' ובכ"מ מדמי להו לכלים שתשמישן מסומכו' דג"כ מק"ט אם כי בשאר כלים דוק' שלא מסומכי' ובזה פליג ע"ד הראב"ד שהשיג על הרמב"ם. והחת"ס תי' דבגירס' פליגי בתוספת' איירי שהם כלים לקבל דברים גדולים יותר מרימונים והוה כסלון של כיכרים ששיעורם כמוצא ככר וצ"ע דא"כ למה מסיים הרמב"ם עד שיגרע רוב' לימא כמוציא אות' דבר שעשוי' לכך כמו גבי סלון של ככרו': ומ"ש מעל' דזה הנקב שעשוי' להכניס המים הוה היפך הכלי. אין בידי לחלק בסבר' דקה אלא דא"כ ל"ה צריך הרמב"ם לחלק בקנים הנ"ל מפני שעשוי' לגרר המים לימא דהנקבי' מבטלי' מתורת כלי כיון שנקב א' עשוי' להכניס המים ואדרבה מצינו להיפך דכל כלי קבול צריך נקב לקבל המים אלא שזה למעלה וזה למטה ומאן פליג לן לחלק ביניהם וגם מ"ש מעל' דא"כ אפי' עשה נקב לבטלו מתורת כלי ולא להכניס מים להוה כלי משום שמועיל למקוה בהכשיר זה אינו מובן לענ"ד דוודאי דכל הדברים לענין קבלת ט' ותורת כלי אזלי' בתר מיד' דעלמ' האיך הצורך ולא למען עשות הכשר מצוה והרי בגיגית שעשוי' להכניס מים וכי דוקא להכשר טבילה מועיל' והא למען רחיצה גופו שלא לטהר' מהני לי' ג"כ או למען הוכן מים לפני' כצרכי' וכיו"ב וז"פ ותל"מ. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קנ"א לכבוד הרה"ג וכו' מו"ה עקיבא שטראססער נ"י אב"ד ק"ק מיאווא יצ"ו. אשר בדק לן בנדון המקוה שנעשה ע"י מג"ש כעצת מרן זקינו החת"ס ז"ל ומעכ"ת יצא לתקן גם לדעת הראב"ד ורי"ו שהביא הש"ך ס"ק מ"א וכגון שמחובר תמיד לעיק' מלא מים כשרים ע"י נקב כשפופרת הנוד. וחשש כת"ר שוב מטעמי הזוחלים בשעת טבילה כמ"ש מדברי מהרי"ק שהאריך הש"ך בדברי' בס"ק כ' דדוקא מעיי' שהופסקו ועדיין זוחלי' שם מעיין עליו ולא נפסל בזוחלין. והנה יש אתי ס' ת' שבעה עיניים מהגאון מהרש"ק אשר בבראד הי' המקוה נחלקת לשניים א' קטנה וא' גדולה וע"י נקבים שביניהם חוזרים ובאים מזל"ז והג' אב"ד שם ז"ל רצה לפסל' מטעם זוחלי' כי ע"י הטביל' בשעתו זוחלי' מזל"ז ונסתעיי' מדברי מהרי"ק הנ"ל. והוא האריך להשיב עליו דגם דברי מהרי"ק אינ' נאמרים רק אם בשעת טבילה לבד יתחברו יחדיו אבל אם קודם לזה ג"כ מחוברי' לית דן צריך בושש ומ"מ כ' שם כי דעת הש"ך עיקר כדברי הריב"ש דבמקום שהמים הולכים ושבים וע"י אדם הטובל ל"ש זוחלין כמ"ש בס"ק ל' וס"ק ק"כ. והנה כתב דעתו נוטה כי אין הכרח שהמהרי"ק חולק על הריב"ש רק שלא רצ' לאוקמ' הך דג' מקוואות כס' הריב"ש שיש חומה סביב ג' מקוואות לבד מחומ' נמוכה בין מקוה למקוה. ואפשר דיוד' להריב"ש באופן ובגוונ' הנ"ל, והנה הביא שם דברי הגאון מוהר"ז מרגליות כי דברי מהרי"ק סובבי' רק לומר דמים שפסקו ממקור' מ"מ בעוד זוחלי' אינם פוסלים בזוחלים והוכיח כן ממים שיצאו לשפת המקוה אבל לא מיירי מדין ואוקמת' דהריב"ש והוא השיב עליהם דמהמהרי"ק הוכיח דמ"מ אף בחומה סביב לדעת הריב"ש דאל"כ חסרה מ' סאה כמ"ש הש"ך ס"ק ק"כ. והנה עיינתי בת' מהרי"ק שורש קנ"ה נראים בפי' כדברי הגאון מהר"ז דהוכיח לדעת המרדכי דס"ל דגם למעלה ממ' סאה פוסלי' זוחלים וא"כ האיך יפרנס הך דג' מקוואות דבשלמ' לדעת הרא"ש המים היוצאים לחוץ כיון דמעעל למ' סאה הם. ומצטרפי' למ' סאה ובטלו ברובן לא פוסל ג"כ מטעם זוחלים כלומ' כיון דרוב' אינם זוחלים משא"כ לדעת המרדכי. והנה אין זכר שם מחומ' סביב ועוד למה לנו הצירוף כיון דמקוה חדא היא כשאר השקה בשפופרת הנוד כש"כ חבור מכל צדדי' אלא ש"מ דאיירי בפשיטות ומ"מ נוגעי' מבחוץ למי מקוה בעוק' כדרך המים אש ברוע כמימר' שעת' דטבילה עור לא יופסק' ממקום כניס' כמש"כ בג' שטבלו. והנה בל"ס כי ע"ד הנ"ל סובבים דברי זקנו מרן חת"ס ז"ל בסי' ר"ט אשר להגאון מוהר"ז ערוכי' וא"כ הדבר מפורש בדברי מרן חת"ס שתי' דבריו דס"ל כהרמב"ם שפי' התוספת' בב' מקואות וכן הך דג' מקוואות בשאוב באמצע דמקוואות נפסלו מאז ע"כ לא ס"ל כהריב"ש לאוקמ' בחומ' דא"כ אמאי נפסלו הא מים שכשרים רוב' מבטלים השאובים ועכ"ח בלא חומה וא"כ שוב קשי' עלי' בשאוב מן הצד דכשרים ועלת' טבילה לטובלים ואמאי הא הדר' קושי' הריב"ש דהי"ל זוחלי'. ודוחק לאוקמ' דמשפת המקוה היא במדרון וקטפרוס. מכאן הוכיח מהרי"ק דינ'. וא"כ מפורש יוצא מפ"ק וד"ק דאיירי בלא חומה וע"ז סובב דברי מהרי"ק אבל אם הי' ניחא לי' לאוקמ' בחומה סביב לא נעשה