לבושי מרדכי על יורה דעה קמח

בין תכלית הכלי ותכלית מעשיהו שם בפ"ו תכלית הכלי וגם מעשה רק להגיר ולהעלות מים אבל בפ"ח לענין שצריך להשיק מקוה שאוב לאינו שאוב עיקר תכלית הכלי ודאי להעביר מים אבל כיון שצריך עתה להשקת המקוה אין תכלית המעשה להעביר רק לקבל כדי שיגיע מים למים דהא אח"כ מניחו כמו שהוא והרמב"ם אזיל רק בתר תכלית הכלי משו"ה מכשיר גם בכפופים והתוספתא איירי בכלי קיבל גמור ובנ"ד אפשר כי הפולזאמעטער כלי קבול גמור בבא מעשה הסלונות אפשר שגם להעביר המים פסול ואין להאריך בזה דאם הוא כדבר הגאב"ד נ"י שצריך לקבלת מים עד בא יבא קלוח הקיטור פשיטא שמקרי נעשה לקבלה. ובענין המים שמתהוין ע"י אדם ודאי כן הוא כמ"ש הגאב"ד נ"י שמים גמורים מקרי וכן עלה במחשבתי תחלה וכמדומה שכן ראית' בס' מי השליח ומ"מ מ"ש ד' הש"ך דג' לוגין מים שאובים שבאו מתחלה למקוה ע"י המשכה אם באו אח"כ מי גשמים עד מ' סאה לא מהני אפי' המשיך כולם למקום אחר הנה בג"ט דחה דברי הש"ך שהם ד' עט"ז בב' ידים וכ' בדברי חיים כ' לו ברור שלא כד' הש"ך ועט"ז שהוא נגד ד' הר"ש להדי' אלא שלא מלאו לבם להקל כנגדו לכן סתם בפנים אלא שלענ"ד הבו דלא לוסיף עלה אם באו תחילה למקוה שראוי' לטבול בתוכו דומי' דג"כ מים שאובים לפחות מ' סאה אפי' נחלק לשנים פסול בפ"ג מפני שנקרא עליהם שם פסול אבל אם נתערב במקום שאינה ראוי לטבול כגון בחצר בעוקא ובמעלות המקוה כמ"ש במתני' כ"ש שם פסול ובמתנית' דקתני שנתערבו סתמא קתני וכי ראו שנתערבו דוקא הפסול בכשרה ועיין ר"פ כל הזבחים בגמ'. והכא הפולזאוועטער עם הסילונות אינן ראוי' לטבילה ועוד כי אינו ברור אם לא נטהרו פעם א' הג"כ ע"י השקה למקוה התחתונה ע"י פתיחת הגוממיפלאטטע והיה ספק ג"ל מ"ש לקולא אם המקוה התחתונה שלם: המורם מכל מ"ש נראה כי נתחלק דיני מקוה זו לז' חלקים. א) אם הדאמפף פועל להעלות המים בלא גלגל פסולה משום תפיסת יד"א אפי' אם הוא ע"י ריקת האויר מ"מ לא הי' רק כח א' כמ"ש במהר"ם שיק קצ"ו ותדע דאל"כ וכי נעשה מקוה ע"י גישתא ובת גישתא המוזכר בע"ז ע"ב. ע"י צוגהעבער או ע"י גוונוני שכייסען המעלים מים מעומק לרום – ואם ע"י גלגל או איזה כח שני אז. ב') משום קבעו ולבס"ח יש להכשיר ג' לד' כובי"ת. ג') בכדין שתשמישו מעצמו ע"י סגירה ופתיחה לכ"ע הוה ככי. ד') משום חבור לקרקע אינו בטל כלל מתורת כלי אם לא יתקן ע"י הסרת הגווונוניפלאטטע ולקבעו בבנין. ה"א הסתימה אם שהיא רפוי' שלב"מ ונקבוה בכונס משקה בתוך הגוונמי פלאטטע עצמה ואז לא הוה סתימת וגם חבור ונצוק למקוה שלם. ו') אם נדונת כסלון שאין עשוי לקבלה תלי באם צריך לקבלת מים קודם בא קלוח יש בו משום שאובים אם לא מתקנה כנ"ל. ז') משום ג' לוגין שנתהוו' ונקוטר יש להכשיר ע"י המשכה כמ"ש לעיל ובתנאי שיסכים אתי בתקוני אשר כתבתי גדול אחד. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווא. סימן קמ"ז עוד בענין הנ"ל מ"ש הה"ג משרים בסי' נ"ג להחזיק היתר הפולזאונעטער עפ"י ד' המהרי"ט י"ב בכח שני המים מאליהם בא וה"נ דכוות' והנה אפי' לדבריו עכ"פ הכח ראשון והיינו מים ראשנים שנתמלאו מהם הסילונות והפולזאמעטער פסולים משום עי"א דהא דומי' הך דשקל בידקא דמיא בסנהדרין וחולין דחייב לענין נפשות בכח ראשון וח"כ צריך לחשוב אם אין הסילנות מחזיקים חצי שיעור מקוה דאם מחזיק לא הוה מיעוט בהמשכה כמבואר בפוסקים והא לדעתו הרקת האויר הוה כמו שקל בידקא דהא מוכרח להריק כל האויר שבסיכונות ופולזאמעטטר עד קצהו כמובן ועוד אפי' בג' לוגין לא אדע איך אפשר להכשיר נגד דעת הרמ"א סעיף מ"ד דאם קדמו מים פסולים לא מהני המשכה ובג"ט סי' י"ד לא סמך להכשיר בג' לוגין אפי' בהמשכה ע"י פוונפע אם המקוה ריק לגמרי כיון דאיכא לתא דאורייתא לשיטת ר"ת (וצ"ע בדבריו אם אינם סותרים כמ"ש בנחל) והפוסקים שמתירין מקוה ע"י גלגל ברחיים של מים שם ברחיים אשר תמיד מתנוע הגלגל ובתוך כך הועמד המקוה ולא היה כח ראשון מעולם כמ"ש הפרמ"ג סי' ר"ו. ועוד דשאני התם כי בעוד שכח ראשון לא המשיך במקוה כבר בא גלגל שני בכח שני וכבר נתערבו קודם שבאו למקוה דלכ"ע כשר משא"כ בנקבו הסילונות פולז' פשיטא דאינו באופן הנ"ל. וכ"ז לדעת הג' השואל אבל כבר כתבתי בתחילת דברי דכאן כיון שהמים הולכים מנמוך לגובה היפך טבעם כמ"ש במהרי"ט ות' אמרי אש גבי פומפען אין לך כח אדם יותר מזה משא"כ בנהר המים לאחר שנפתך מקום לצאת שוב שולט המים בכח עצמם. ועיין במהר"ם שיק או"ח קנ"ז ג"כ סברא זו. ועובדא דמהרי"ט ענין אחר הוא שהוא דן על העמדת הגלגל שמהדק המים ונכמוך לגובה לענין מעשה י"א וע"ז הביא הך דחולין מכח שני ואילך לא חשיב עי"א. וע"ז שפיר הסביר במהר"ש דטעמו כיון דהמים מהפכין הגלגל והגלגל שוב עי"כ מהפך המים מנמוך לגבוה הוא כח כחו אבל בנ"ד וכי כח המים גורמים ריקת האויר הקיטור שעי"א הוא הגורם וא"כ אדרבה הוה תרתי לריעותא הקיטור והעמדת הפולזאמעטער וסילונות באופן כזה שיעלה המים מנמוך לגבוה היפך טבעם כל אלה מעשה יד"א. גם החדשות מסנהדרין גבי הכיש בו הנחש דמה"ט לא חשוב חצו כיון שאין הארס בעולם ונסתייע ג"כ מת' ריב"א סי' ו' תמה אני וכי נעלה כ"ז ממרן מהר"ם שיק הכא עוסק בו באו"ח סי' קנ"ז וכאן בנ"ד הא השיב לחלק ביניהם ממ"ש הרמב"ם מה' רוצח פ"ג