לבושי מרדכי על יורה דעה קמז

כמ"ש חולין ט"ז דהא מחלק שם בין כותל בית לכותל מערה לפלוג ולתנ' בדידה בין כותל לבית עיין בתוס' שם דהך כותל בית הוה טפי מחובר מאצטרובלא. ובאמת לנ"ד לא אדע וכי א"א לתקן ע"י אומן שיסור הגומי פלאטטוע לפי שעה ויבנה בטיט ובאבנים סביבו בתחתיתו וקצת בצדדין כמ"ש החת"ס סי' ר"ו דל"צ דדוקא שקוע בקרקע וגם שם מבאר דוקא בנין מבטל ומ"ש הג' השואל כי הפולזאמעטער מחובר לסילון שבנוי בקרקע ע"י אבנים וטיט. הנה אם כי הב"י פי' בד' הרא"ש דגם מה שמחובר למחובר לקרקע מהני לבטל כגון טבעת לדלת זהו דווקא מה שהוא טפל לדבר המחובר לקרקע כמ"ש רש"י שבת נ"ח המחובר לטהור אבל הכי להיפך הפולזאמעטער הוא העיקר ויש לו שם בפני עצמו עיין בת' מהרי"א רי"ז בשם פמ"א ודו"ק: ובענין הפתיחה וסגירה של הגוממי פבאטע והנובי"ת קמ"ב הוכיח מאו"ח קנ"ט גבי נט"י מטיטרוס וחביות ע"י ברזא וכיור דגם לנט"י וכהנים הוה כלי. הנה בת' בית אפרים וח"ס קצ"ח דחו דבריו דודאי כל זמן שהנקב פתוח לא מקרי כלי לענין שאובים וגם בטטרוס אם נוטל ידו ממעלה בעת שהנקב שלמטה פתוח ג"כ לא יצא לענין נט"י עוד מחלק בח"ס דלנט"י ל"צ רק מתוך כלי ולא תוך כלי וכן הביא באמרי אש ד' פמ"א שעשה מעשה שלא כד' נוב"י ומחלק ג"כ דלענין נט"י עיקר הדבר שצריך כלי הראוי' לקבל אע"פ שבעת הנטילה אינו מקבל כגון כיור וכדומה אבל לענין שאובים בעינן בשעתו שיקבל ממש ובעת שהכלי פתוח אינו פסול משום שאובים וכמ"ש בג"ט לענין ווענטעל. ובאמת לפי"ד אמרי אש יל"פ ד' הנוב"י דקאי שם לענין טבילה בכלי ולא משום שאובים ובזה י"ל ג"כ הסברא כיון שהוא כלי הראוי לקבל לא הי' דומי' דמעיין ובור אבל לענין שאובים מה שאיבה שייך בכלי שאינו מקבל כמו הסילונות שאינם פוסלין מה"ט. ואפשר אם כולו שאוב דרבנן הוא להיפך לחומרא דהא כ' התוס' בב"ב דגזרו אטו טבילה בכלים וא"כ דומי' דאיסור טבילה בכלים פסלו ג"כ הכלים לענין שאיבה אבל אי שאיבה דאורייתא א"כ הוא פסול בפני עצמו ואז י"ל דדוקא כלים המקבלים פסלו. ושם בנוב"י כ' דעתו עיקר כהמחבר דכולו שאוב דרבנן לכן מדמה להו שפיר לנט"י והנה בנדון הסתימה ע"י גועמיפלאסע שעולה ויורד לפתוח ולסגור מעצמו ע"י הקיטור ול"צ למעשה יד"א מגרע גרע ואפשר דגם החולקין על הנוב"י מודה הכא דשם צריך איזה מעשה וכיון שמחוסר מעשה הסתימה אינו כלי משא"כ הכא שסתימה מעלי' הוא רק שנפתח כשנתרוקן האויר וכלל גדול הוא המעשה לענין קבלת טומאה וכש"כ כי גם החולקים חששו למעשה ולתקן כד' הנוב"י כמבואר בחת"ס ואחרונים. אלא שיש לדון על הסתימה עצמה אם הגוממי פלאנוטע מקרי סתימה כלל. ויען כי ראיתי בט"ז סימן קנ"ט והנוב"י ת'... מביא ד' הראב"ד פי"ד מכלים שפי' מהתוספת' דלא מהני שום סתימה בכלים רק זפת לכלי חרס דווקא. ומאוד תמוה לי דשם לענין צמיד פתיל להציל מידי כ"ח אבל בסתימת נקב הכלי להחזירו לידי קב"ט הלא דינו מבואר ברמב"ם פ' י"ט מה' כלים כי שם ביתו מפ' ג' מסכת' כלים ומבואר כי לכל הכלים מהני סתימה אפי' בפת לכלי נחושת אם תשמישו בצונן לבד הנקובים מידי אומן דרך מלאכתו פוסק כר"ע דלעץ מהני סתימה בזפת ולכ"ח ל"מ ופי' המפורשים שם כי בקב שהוא מדרך מלאכתו מסתמה נחלק ונגמר היטב לכן לא מהני סתימה רק לעץ בזפת שהוא מינו כי זפת יוצא מעץ ולא לכ"ח וא"כ נהפך הוא דלכל מהני סתימה אפי' שלא במינן רק מנקב שהוא מעשה ידי אומן לא מהני רק במינו לכן ד' מג"א ס"ק ה' מחוורין ועיין בל"ש ומחה"ש שם שכ"ע ע"ז. וכן בחת"ס עצה היעוצה לסתום בסתימה שלא במינו ולהנ"ל דוקא בנקב שע"י אומן. ובנדון דידן שהפולזא- מעטער נקב שלו ודאי ע"י אומן צריך דוקא ממינו והגוממי אינו מינו וא"כ לכאורה אין כאן סתימה כלל אלא ממ"ש הג' השואל כי השרויבע דוחקת את הגוממי בזה יש לדון אם לא שייך ביה משום הכל הולך אחר המעמיד ועוד י"ל דהא הגוממי פלאטטע כ' שאינו סותם הנקב בצדדיו רק מונח על הנקב וזה נקרא כסוי ולא סתימה. והנה במהר"ם שיק קצ"א יעץ גבי גיגית לסתום הנקב ע"י כסוי רפוי ויכול לחזקו ג"כ במסמורים הנעשים לשמש את הקרקע כמ"ש בת' רע"א סי' מ"ו וכן ראיתי בת' פרשת מרדכי עצה נכונה לענין כלים הקבועים בגלגל לרחיים של מים כנקבם כשפ"ה ולסתוום בברזל רפוי ואח"כ לנקב הסתימה גופא נקב ככונס משקן ומהני לב' דברים הנקב כשפ"ה לבטל מתורת כלי והנקב ככונס משקה מהני לענין שאובים וגם להיות חבור למקוה שלם כס' הר"ש פ"ו מ"מ ועתה בנ"ד ג"כ אם הגומוניפלאטטע כסוי' רפוי' ויכול לנקוב הגווממי פלאטטע עצמה בנקב ככונס משקה יש לצרפו להיתר כס' הר"ש פ"ו מקוואות ומהר"ם שיק ובפרט כי דעת אחרונים בת' חת"ס ורע"א דשלא לפסול בשאובים עיקר כדעת הרא"ש והר"ש דסגי בנקב ככונס משקה. ולענין הנקבים שבצדדים ודאי עיקר כד' הגאב"ד נ"י ובפרט אם מקבלים מים מתחתית הנקבים ה"ה מבואר בתוספת' שהביא הר"ש אפי' בנקב כשפ"ה והכא הא הוה בצדדים ולכ"ע צריך כשפה"נ. ולענין לצרפן הנה הח"צ סי' מ' חולק דלא מצרפי ואפי' המקילין דווקא כשאין בין נקב לנקב כמלא נקב דומי' דשק ונפה וכמו גבי נקבי גרגרת עיין אא"ש סי' פ"ב: ובענין מ"ש הגאב"ד והג' השוחט נ"י אם הפולזאמעטער מקרי כלי העשוי' לקבלה אי דומה לסלונות קצר מכאן ורחב באמצע המוזכר בפ"ד מס' מקוואות היו צריך לידע מעשהו בצורתו ומלאכתו מ"מ אעתיק מ"ש בדברי חיים בפלוגתת הרמב"ם והראב"ד אם הסלון כפוף לא מהני משום בית קבול כמ"ש בתוספתא והק' עליו למה אינו משיג עליו גם בפ"ו גבי' סלון הרחב באמצע וגם הוא נגד מתניתן ותי' בטוב טעם ותוכן דבריו לחלק