לבושי מרדכי על יורה דעה קמג

ושוב ראיתי בת' הרי בשמים הנ"ל שזה אחד מצדדי היתר שלו. ובאמת כי בת' ז"י ובת' גדולי טהרה סי' י"ד ובת' הר המור סי' כ"ב ות' אוהל אברהם מהגאון מו"ה א"צ שהי' אב"ד דק"ק קאבעלסדארף ז"ל שכתבו על עשיית המקוה ע"י פלומפין לא הזכיר' כלל שיהי' בו חשש משום דהוי כלי קבול בדרך תשמישו ש"מ דסביר' להו כנ"ל ובת' גדולי טהרה הנ"ל אם כי חולק על זכרון יוסף מ"מ סיים דעכ"פ בזה יש להקל דאם יש כ"א סאה במקוה דאז ג' לוגין ודאי מדרבנן אם באו ע"י פלומפין המקוה כשרה ובמקוה של מעיין ממש אם יש כ"א סאה יכול להשלים לכתחילה עד מ' סאה. ושוב נזכרתי כי גם מהרמשי"ק תולה לענין פלומפין בהא דסי' קנ"ט אלא דסמך על דברי מרן חת"ס הידוע. ומ"ש במהר"ם שיק שצריך לעשות כמ"ש בג"ט להיות הדליי' בתכיפ' א' עכ"פ לבסוף לא ידעתי האין שייך לכאן דשם טעמי' משום השקה כמבואר בת' זכרון יוסף. והנה בנידון דידן לשאוב מן המקוה מאי השקה שייך אחרי שחסר מן המקוה ממ' סאה ואפשר דנתכוון לדברי הט"ז בסי' ר"א ס"ק מ"ז לענין שאיבת המקוה ע"י כלים כקובי' דאע"ג שע"י אדם נשפכי' למקוה מן הכלים מ"מ אמרינן גוד אחית לענין זה שלא יעשו שאובים כיון שלא הופסק'. ומ"ש בדברי פמ"ג סי' קנ"ט ס"ק י"א במשבצות זהב שם כתב שלא ראה מלאכת' בפלימפין אם הכלי ששואב עי"י שם וחם אינו נקוב משמע מיני' ג"כ שהוא מסתפק שיש על כלונוס בסוף כלי ממש כמ"ש בת' זכרון יוסף הנ"ל. אך לפי מה שהגיד' לי שראו הפלומפין בזמן הזה אין בו שום כלי קבול כמ"ש בת' הר המור הנ"ל: הנה לדינ' לא יערב לבי לומר דבר בין לאיסור ובין להיתר כי מי אני להכריע וגם לא לאסור כי האיך נוציא לע"ז על כמה מקוואות מימי הגאונים בדור שלפנינו שהשתמשו בשאובת פלומפין לנקות המקוה וגם עתה הגיד' לי כי בק"ק ליסקא עומד פלומפין בתוך המקוה. בפרט עד מ' סאה ודאי יש לסמוך ע"ד ת' הרי בשמים. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ואח' כותבי ונעתק מכתבי זה הראה לי הבחו' החשוב חוב"ק מהו' שמואל כ"ץ ני' תשובת גאון מיוחד שו"ת הרד"ם (שאלה מ"א) אשר האריך מאוד בענין זה. ודעתו ג"כ כי מעשה הפלומפען הוא דומ' לטטרות וכיורות שבאו"ח סי' קנ"ט וכדברי שו"מ והעיר ג"כ מ"ש ומ"ש בת' הרי בשמים דדומה לסילונות דפ"ב מ' כלים וחלק ביניהם דשם לא ניח' לי' כלל שישאר איזה מעט מים בסילון אפי' רגע כמימר' משא"כ הכ' כך מעשה הפלומפען בב' סלונות סלון א' ארוך וקצר הוא העליון ובטרם יגיע' לסלון ב' ינוח' כרגע בסלון הארוך ומביא ראיי' לזה במ"ש על נקיון המקוה ע"י כלים דחיישינן משום ג' לוגין שאובין אם כי דעתן לשופכ' מיד ועוד הביא ראיי' ממרחק מדברי ט"ז או"ח סס"י ש"כ ס"ק י"ב דאסור לשאוב בכף ממשקי' הנשפכי' דכיון ששאב בכף כבר הוה ניח' לי' ולא מקרי לאבוד אם כי שנשפכי' מיד: והנה לענ"ד אינ' תלוי' לעיקר על הנחת המים רק כוונת עשיית הכלי למה נעשה כמ"ש בפיה"מ פ"ב מ' כ' להדי' שכוונת אלו הכלים לגרור המים לא לקבל' וה"נ אם כי נחים המים מעט בסלון א' אבל אין כוונת מעשה הסלון רק להמשיך המים למעלה. ועוד הא הוסיף הרמב"ם בפ"ד מ' מקוואות דהני סילונות צורתן מוכיחו' שלא נעשה לקבלה וה"נ כן צורתן. א"כ אזד' לי' הראיי' ממה שמפקפקי' בנקיון המקוה ע"י כלים דשם כלים ממש בצורתן וגם כוונתן במלאכתן בעלמ' לקבלה ממש. א"כ בנקיון אין כוונת המנקה לקבלה אבל צורתן וכוונת מלאכתן הוה לקבלה ומהך דט"ז סי' ש"כ לפי"ז אין מקום לנדון לפי הוצעה זו. והנה גם הגאון מסיים להחמיר רק אם אין שיעור מ"ס במקוה ועד דתתייבש ואז פשיט' דאין חשש' כלל וכמ"ש. הנ"ל סימן קמ"ה שוי"ר להרבני החו"ב מו"ה מנחם מענדל פריימאנן נ"י מגאלפאלווא יצ"ו. תוכן שאלתו על המקוה שנעשה ממילא ע"י מים מוכין מדלי' של הר ע"י קנה צינור עץ תחוב בארץ וע"י נתמלאו חפירות לג' קנים חלקים המתחברי' ע"י נקבים והם מרוצפים ע"י קרשים ויתידות נסרים למטה. והנה החששות מ"ש מעל' לפע"ד אין לחוש. במ"ש כי שמו מרחץ ומשום גזירות מרחצאות אין לנו אלא מ"ש חכמים שלא יטבול ע"ג כלי. ומ"ש ע"ג ומטמ' מדרס וכו' אבל השם אינו גורם והראי' מפ"י. מ' מקוואות "האביק שבמרחץ" מטהרת שבמרחץ ולא הוזכר פסול משום שם מרחץ ופוק חזי שטובלי' במרחצאות המפורסמים כחמי טברי' וכדומה ועיי' מס' תענית ד' י"ג וח"ס סי' רי"ד. ומ"ש משום בטול הצנור תמה אני וכי כל המחובר לקרקע משום בטול נגעו בה הלא טעמי' בפשיטות דכל המחובר לקרקע כקרקע דמי ולר"א אפי' בדאורי' ולחכמי' בדרבנן לענין טו"ט עיי' בסוגי' בב"ב דך ס"ה וס"ו פלוגת' והלא הדלת והנגר ובית בבנינו שרק המעוט מחובר לקרקע ולכ"ע חבורן חבור לכמה דברים עיי"ש ואין להאריך בזה. ובפרט בצנור או קנה זה שפתוח מב' צדדים אין עליו דין כלי קבול הלא מבואר במ' מקוואות פ"ד דוקא אם יש לו ד' לבזבזים ולדעת הרוקח ג' אבל בפתוח מב' צדדים לכ"ע אין עליו רק דין פשוט' כלי עץ ומעשים בכל יום במקוואות שנעשה ע"י סלונות וכדומ'. וגם משום היתידות אין לפסול כמ"ש מעל' מדברי הנוב"י והובא בח"ס ובפרט במעיין כמובן. ולקמן אי"ה נדבר בו אם יש לה דין מעיין. אך מ"ש מעל' משום שאינו ידועה האיך נעשה מתחילת' אם בהכשר אם לאו