לבושי מרדכי על יורה דעה קמב

בלא"ה לשיטת הראב"ד כיון דלית לי' זריע' א"כ כל מקום שהם השאובי' פסולי' אלא דלא החמיר' חכמים עד מחצה וכיון דהג' לוגין מים נשארו בשערו שוב חוזרי' לפסולי' וזה פשוט. ואפשר משום הכי הוגה להקיף בב' חצי לבנה. ועוד י"ל כיון שהם בשערן למה דאמרינן בפ"ו דמ"ד מ' מקוואות כמו ספוג ודלי בטעמן שאינן פוסלי' כיון דבלועי' הן כמ"ש הרא"ש והרמב"ם וא"כ הה"ד להכשירן ע"י זריע' איכ' למימר הכי דלא מהני להשלים כיון דבלועי' הן כ"ד הבעה"ח פה ברעזאווא יום ג' פ' וישלח תרנ"ט לפ"ק. דו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ ברעזאווע סימן קמ"ג להה"ג הנ"ל עתה באתי רק למען העמיד הדברים על האמת במ"ש מעכ"ת לתמוה עלי ע"כ אמרתי דעל המקוה הנ"ל אין בה פקפוק וגם בהר המור נתרצה לזה והראיי' גם מחת"ס סי' ר"ג ומעכ"ת השיב ע"ז דשם המקוה שלמה ול"נ בשום דבר אבל בנדון דאזלי' דתפיס' י"א פוסל א"כ הבאר הסמוך למקוה גם בפקפוק: לפי"ד. ממוצא דבריו נשמע כי הבין אשר הבאר הסמוך למקוה הוא בור ריק אין בו מים רק שנתמלא ע"י צינור המקלח מהפונפען לתוכה ואז יש מקום לדברי מעכ"ת. אבל הדבר אינו כן כי הבאר ההיא יש בו מים ובל"ס יש בו כמה שיעורי מקוה מעצמ' והצינור אשר להוכ' מקלח מים מהפומנפען אינו משתמש רק למלאות כלומר כי המעיין של הבאר לא הי' מעלה כ"כ על מימיו כדי למלאות המקוה באזען אלא אם גם הבאזען הי' עמוק עמוק והי' צריכין למדרגות רבות כמובן ע"כ צריכין כוולאות הבאר מימי הפומפען א"כ הבאר ה הסמיך למקוה באזען למקוה שלמה בפ"ע. וכבר רמזתי במכתבי הקדום במ"ש החת"ס סי' רי"ב ממש כעובד' זו ושם מדמה ג"כ למקוה מי גשמים אשר בק"ק פ"ב. ואני אמרתי לערב המים היטב מלמטה למעלה מפני כמה טעמי' כי הבאר ההיא בנוי' ע"י לבנים וצימענט כנען לא יתפשטו מימיו וגם בנוי סביב סביב למעלה מן השטח הארץ גבוה גבוה. ואם כי קיי"ל בר"ה ובכמ"ק כל דבר לח יש בילה מ"מ הלא כתב הטו"ז בה' פסח סי' תס"ז וביו"ד סי' צ"ב דבלא ניעור וערוי נשאר למעלה. וא"כ למה לא נסמוך לכתחלה ע"ד הפוסקים להכשיר מטעם זריע'. וכבר ראה מע"כ נ"ש בזה בג"ט: ואגב לא אוכל להתאפק ולומר במה דצריך לי עיון טובא ע"ד הר המור כי לא זכיתי להבין במ"ש לישב משנה זו דנותן לעליין עד שירדו לתחתון לדעת הראב"ד דל"ל השקה בפסול ע"י תי"א הכא הב"י הביא דברי הראב"ד מס' בעה"ח שמישב שיטתו דל"ל טעמא דזריע' גב' נתן סאה ונטל סאה ביבמות דף פ"ב ופוסל עד רובא ורק במחצה על מחצה מכשיר דלא נפסול בג' לוגין רק ביותר ממחצה פסול וע"ז קאמר דהך מתנית' דנותן לעליון ג"כ כשר מה"ט דמחצה כשרין יורדין עם שאובין א"כ בלאו"ה מתרץ משנה זו בלא טעמא דהשקה ואפשר דזה בכלל דברי הר המור דהתם הוה מקוה שלמה ול"נ בשום דבר: ומ"ש מעל' ע"ד הר"ש דס"ל מים שאובין פסולי' שאין הווייתן עי"ט גם במקוה בעי מה"ת א"כ מאי קאמר בת"כ אי מקוה מים טהור ה"א ממלא בכתף האי בעי עי"ט ומעל' סיים וי"ל. והנה בפשיטות הא יש אופן דהוויית' עי"ט ומ"מ מלא בכתף כמ"ש הרא"ש האיך דבאו המים מהסלון חוץ למקוה ולא להדי' לתוך המקוה ועוד הא הר"ש בפ"ב ודאי מסקנתו דהך דת"כ אסמכתא בדרשא דקרא דהא לא תוציא רק הקנקני' שהעמידן בראש הגג לנגבן ומשמע דשלא לנגבן פסולים מן התורה אפי' כלי אבנים וכ"ג דלא מק"ט ודעת הר"ש דכלים שאין מק"ט שאובין ע"י אינו מה"ת. ועיין בנוב"י מהדו"ת סי' קל"ב. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן קמ"ד שלום וכל טוב על ראש כבוד הרב הגאון מו"ה שמעון פאללאק נ"י אב"ד ק"ק בעלעניעש יע"א. הנני במודע כי מוצש"ק בא לידי יק"מ עם ההעתק ת' שו"מ ע"ד נקיון המקוה ע"י פלומפען ועיינתי בת' הרי בשמים ג"כ סי' קל"ג שהוא מצדד צדדי היתר מ"מ רק שלא מלאו לבו להקל אחרי שיעור מל' סאה והנה באמת במה שהפליג בשו"מ להחמיר כ"כ כמה דברים לא זכיתי להבינו במה שכתב ע"ד ת' זכרון יוסף משום כלי קיבול. והנה בזכרון יוסף נסתפק לפי מ"ש לו כי בסוף הכלונס יש לו כמו מעשה גבוע ומקבל מים וע"ז דן משום כלי קבול ובת' הר המור מהגאון מהר"מ באנעט ז"ל סי' כ"ב כתב שהגיד' לו ע"י אומנים שאין במעשה פלומפין כלי קבול ושוב כתב בשו"מ דאם יש פתח בהשוליים יהי' כלי מנוקב וכו' א"כ לא על כלי קבול של ת' זכרון יוסף שייך זה והאיך תלי תחילת דברי' נשים כלי קבול שכתב בזכרון יוסף. ומה שכתב דהוי מ"מ כלי קבול כיון שדרך תשמישו כך ודומה למ"ש באו"ח סי' קנ"ט לענין נט"י חל כד' הנוב"י ומה"ת ועי"י בחת"ס סי' קצ"ט גם בזה לא זכיתי להבין דשם נעשה לקבל על דרך זה משא"כ הכא בנידון דידן כל עצמות' לא נעשה אלא להוריק ולשאוב דרך חללו והרי זה דומה למ"ש מס' מקוואות פרק ד' משנה ג' סילון שהיא צר מכאן וכו' מפני שלא נעשה לקבלה וידוע פלוגת' הרמב"ם והראב"ד בזה והרמב"ם והרוב פוסקים פסקו דסילון עקום ג"כ אינ' פוסל והראי' מפ"ב דמס' כלים והראב"ד הביא דברי התוספות להחמיר והקש' עלי' ממתני' דמקוואות ועי"י בתשו' חסד לאברהם ח' ב' סי' מ"ח שמיישב ברי הראב"ד ועכ"פ להלכה קיי"ל כהרמב"ם א"כ מה פסול שייך משום כלי קבול בזה.