לבושי מרדכי על יורה דעה קמא
Levushe Mordekhai Yoreh Deah 141 · לבושי מרדכי על יורה דעה · free full Hebrew text
Open in the reader →כ"ת דאם הסלון הי' כלי א"כ הי' ממש דומי' דכלי שהעביר' ע"ג שוקת דמתניתן ולא מהני השקה אבל מפני שאינ' כלי אין חוששי' ולעולם משום השקה כדברי מע"כ. ובאמת הוא הוא קושי' הב"י מ"ש הש"ך ס"ק ק"ו על הרא"ש דמכשיר להביא מים ממעיין ומקוה שלמה אפי' הווייתן שלא ע"י טהרה ומטעם השקה והקש' עליו מהך דשוקת ותי' לחלק דהכ' קיל מכלי שיש לו ב"ק משא"כ הת' עיי"ש אלא דבאמת אי אפשר לפרש כוונת הראב"ד על אופן זה דא"כ ל"ל לאסוק' בדברי ר"י בתוספת' דאיירי שהי' שאובי' לימ' בלא שאוב' וע"י אדם מ"מ פסול דהא שם אין כאן השקה ועוד דהא מודה ובא לי"א דרוב' ע"י אדם פסול ורק בהמשכה מכשיר וא"כ משמע דג' לוגי' מכשיר לגמרי דאל"כ במה חולק אי"א דהא הם ג"כ לא אמרו רק דפסלו המקוה כשאובי' וא"כ כמו השאובי' מהני להו השקה (בלא הפסק כלי) הה"ד בהני שהן ע"י אדם ועכ"ח דברי הראב"ד כפשטן דג' לוגין ע"י אדם כשר לדידי' ואינ' דומ' לכלי כמ"ש הב"י לדעת הרא"ש ובפרט לפימ"ש הר"ש והרא"ש בהך דשוקת דשם משום גזר' דרבנן לא שייך הכ' כלל. וא"כ דברי הר המור עולי' בפשיטות מה הוכח' ממתניתן דסלון דע"י אדם אינ' פוסל כלל דילמ' שם מטעם השקה כמ"ש הרא"ש לענין הווייתן ע"י טהרה אלא ודאי דס"ל דלא מהני השקה לענין פסול ע"י אדם כמו הווייתן ע"י טהרה להרשב"א זה נלענ"ד בפשיטות לכן לא אדע כוונת מע"כ בזה: ומ"ש מע"כ לתקן ע"י שיהי' נמשכי' מי' ממעיין ע"י שפופר' הנוד וכמ"ש החת"ס בסי' ר"ח להשיג על הנוב"י מה"ת ודגו"ומ. עיי' במהר"ם שיק סי' ק"צ שמתרץ דברי הדוג"מ על נכון מאוד ומ"מ לא אדע באופן היאך יתוקן דאם המעיי' בעצמ' ילך בשוה כלומר בלא קטפרס למקוה למה צריך לפומפען ולהכשיר' אח"כ ע"י המשכ' המעיי' והלא המעיי' בעצמ' יכול עשות המקוה ועוד הא עי"כ יתקרר טובא ואם להשיק בפ"א ודיו כמו הך דסילון הלא כבר פקפקו בזה האחרונים שקש' לסמוך ע"ד הרא"ש בזה כמ"ש בגדולי טהרה בתשו' סי' י' ובפרט היכ' דאיכ' חשש דאוריית' והכ' הא כול' ע"י אדם איכ' חשש הנ"ל. וגם צריך לזהר שלא יהי' השפופרת ממעיין הפוונפען עצמ' דאז הולך המים מלמטה למעלה וזהו קטפרס כמ"ש בגדולי טהרה ג"כ מה"ט להשיג על ת' זכרון יוסף בזה. ועיין בת' מהר"ם שיק סי' קצ"ה שהי' ממש עובד' כזו דהיינו ע"י פומפען וגם צנור כשפופרת הנוד ממעיין זה עצמ' ומסיק לאסור שא"א בלא קטפרס ובפומ- פען הו' חשש' דאוריית' ובגדולי טהרה מסיק כמה פרטי' האיך דיש להועיל ע"י פומפען והמה כול' משום דרבנן לכן לענ"ד טוב מזה לתקן המקוה כמ"ש בתחילת דברי' שגם בקהיל' הנ"ל הוא כן עוד מימי הגאונים שהי' שם דהיינו מפומפען לבאר ומבאר למקוה (אם לא שנשתנ' שם עד הלום): והנה עוד ראיתי בדברי מע"כ להעיר במ"ש בדברי הגאון הר המור דלא מהני השקה במה שהוא ע"י אדם או הווייתן שלא עי"ט ומשו"ה נתלו בהיתר החת"ס. ולא אדע לכוון הדברי' הלא לכל פסולי המקוה מהני השקה וכי הני שאובי' שנזכרו בתוספת' ובג' מקוואות וכל מה שהביא הרא"ש בב"ק ועיי' בתשו' חת"ס סי' רי"ד שהביא דברי הגה' מרדכי אהא דמ' תענית טביל' בחמין מי איכ' והקשה דהא אפשר להשיקן למעיין ומסיק משום גזרות מרחצאו' והא להחם המקוה ע"י דוד ויור' חם לדעתי אי אפשר שלא ע"י אדם וע"י הוויית' בטהרה ולהנ"ל הא לא מהני השקה. ועוד הא כמה כרכחו המפרשי' אהך קושי' דתה"ד אמאי ברבו נוטפי' על הזוחלי' לא מהני השקה. לכן לענ"ד דסברת הר המור אליב' דהראב"ד והרשב"א אינ' רק בשעת עשיית המקוה דהשקה זו בשעתו דנימ' עי"כ חבור וזריע' בשעת דנעשה בפסול זה לא מהני השקה דס"ס הוויי' זו נעשה ע"י אדם או שלא בטהרה אבל אם אחר שנעשה המקוה במקומה והיא רק פסול' משום ע"י אדם או שלא עי"ט אבל המקוה כבר נחה במקומ' דבר חדש הוא שלא יהני השקה וחפשתי ולא מצאתי גלוי לדין זה ואדרבה הא הר"ש טעמי' דכול' שאובי' הוא משום לתא דהוויית' ע"י טהרה וא"כ לא אדע מה גרע זמ"ז וכי משום דהיא דאוריית' הא חסר מקוה ג"כ פסול מה"ת ומהני השקה וכש"כ אם בשעת טבילה היא מושק וכמ"ש הגדולי טהרה וכמ"ש הש"ך דראוי לעשות כן ובג"ט הנ"ל דבדאוריית' אפי' בדיעבד מעכב א"כ אמאי לא מהני דהא כמקוה אחת חשבינן לי' רק לדעת הרא"ש דמטעם זרוע' דמשו"ה מקילי' לסתום יש פנים לומר דשאובי' הוה כזרועי' ופסק ממנו שם שאובי' אבל אם הנקב פתוח דאז לאו מטעם זריע' אלא שהיא כמו מקוה ארוכ' וכחד חשיב' כמ"ש בגדולי טהרה סי' י' להני לכל הנ"ל. וא"כ מ"ש מע"כ לפקפק על השפופרת מדברי הגאון הר המור לא אדע לכוון דבריו אחרי כל ההוצעו' הנ"ל ועיי' בלחם ושמלה ע"ד קושי' התה"ד ברבי נוטפי' על הזוחכי'. והנה איני מחליט לעמוד ע"ד ח"ו: והנה ראיתי שם בת' הר המור מוקף בין ב' חצי לבנה שהקש' על מה שדחה הראב"ד ראיי' האיכ' מ"ד מהתוספת' דסחט כסות' ושער' דפוסל בג' לוגין משום דאיירי בשאובי' מתחיל'. והקש' הוא ז"ל א"כ כשטבל במקוה מצומצמ' אז נטהר' בהשקה ושוב כשסוחט אינ' רק בי"א. וראיתי בת' אהל אברהם סי' ל"ה שמתרץ דמשכחת להראב"ד לשיטתו דס"ל דהשקה אינ' מטעם זריע' ומשו"ה פוסל בנטל סאה ונתן סאה א"כ הה"ד דפוסל אם המים שאובי' רבי' על מי מקוה א"כ בישנ' במקוה מ' סאה כשרים ומ' ס' חסר ג' לוגין שאובי' ואם אח"כ סחט סער' נמצא דמים שאובי' רבי' וי"ל דהא מים כשרים נמי איכ' בשער' דהם לא נפסל' לדעת הראב"ד בי"א. ועוד הא ל"ל הג' לוגין דהא כבר נפסלו ע"י מ' שאובי' חסר ג' לוגין לאחר שטבל שנחסר' המ' כשרים וצ"ל דזה אינ' פוסל עד מחצה כמו נתן סאה ונטל סאה. אלא דלפי"ד לא צריך להנ"ל הא