לבושי מרדכי על יורה דעה קמ

אם לא במעיין גופא. חותנו אוה"נ כבנו ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. אחרי הדברים נלענ"ד בעיקר עשיית המקוה אי"ה הלא עיניו הטהורים יראוה אם יזדמן מקום כריית הבאר כי המים אשר ימצאו יעלה סמוך לשטח הקרקע למעלה אפי' אם יצטרך לירד לעומק י"א מדרגות כמו ק"ק פה ודאי טב מני' לעשותו כמו פה לגמרי באורך ורוחב ועפ"י ב' נקבים לעוקה. ואם לאו ודאי צורך הדבר להחכים לעשות' כמ"ש מר ניהו רבה והחכם עיניו בראשי. ובענין עשיית מקוה ע"י מי גשמים כבר עמדתי על הדרישה בזה"ז אשר שכיח בנין ע"י צעמענט למה סומכין לעשות' ע"י סילונות מתכת אשר כמעט אי אפשר בלא עכבת מים וגם יש עקולי ופשורי בדבר משום הוויית' עי"ט. והלא אפשר בגב ושטח הכותלים ומעלה להעמיק ולהשקיע הבנין כעין מרזבות ויהי' מבנין עצמה והיינו ע"י טיח הצעמענט ולא יפסיד עצם הכותלים מפני זלוף גשמים וגם הפתח אשר בו יוזלו וישפכו המים לתוך הרעזערוואר אפשר לעשותן עי"כ ופשיטא דאז צריך שפת הגג לכלות מגובה הכותלים להלאה ולכנוס לפנים כידוע וקצת כמו הגגות בארצות המזרח וכמדומ' שראיתי באופן זה מקוה כזו מקדמונים בק"ק נאדאודווהר אשר כמעט לא נראה גג מלפנים. הנ"ל סימן קמ"ב לכבוד הגאבד"ק ש"ב יצ"ו. אחדש"ה הנני במודע כי מכתב מע"כ בא לידי ובמוש"ק כאשר פתחתי וקראתי איז' שורות אותיות נבהלתי מראות נ"ש בשמי להכשיר מקוה ע"י פומפע כאשר הוזכר במכתבו וחלילה וחס לי להורות חדשות בדבר אשר גאוני עולם מתדהנזי' ומפקפקי' בה ובפרט כי גדול האחרונים בשו"ת אמרי אש סי' פ"ו העמיק והרחיב בתשוב' ארוכה להאיר מכל צד וצדדי' לפסל' אפי' בשעת הדחק. והרב הנ"ל או שלא הבין דברי מע"כ או שחשב דשם פומפע חד הוא. ועובדי הכ' הוה כי רק נקראתי לקהיל' הנ"ל לעמוד על שיעור המקוה עד היכן יגיע ועשיית והכשר מקוה גופ' העיד' אנשי' מהימני' כי כך הי' עוד בימי הגאון מהרי"א ז"ל כאשר הי' שם. ומקוה הנ"ל נהירנ' הוא על אופן זה שישנ' שם ב' בארות ואחת ע"י פומפע משמשת חוץ למקוה בחצר ובאר א' סמוך למקוה הבאזין. ויען כי רצון אנשי הקהיל' מפני המפונקי' כידוע לכסי' בזה"ז מבקשי' נקיון ומים צלולי' וגם בלא מדרגות רבות לירד לתוכ' וע"כ נעשה על אופן הנ"ל כי מן הבאר אשר סמוך לבאזין הוא המקלח מים לבאזין ויען כי עפ"י רוב המי באר אינ' עולי' כ"כ למעלה עד כי די להוריד מים די שיעור' לכן צריכי' לפומפען הנ"ל שהיא שואבת מים לרוב ע"י צנור לבאר הנ"ל עד כי יתמלא ודי למלאות המקוה כלומר מ"ש באזין והלא בזה אין שום פקפוק ומשנה שלמה הי' בפ"ו דמקוואות מ"ח הי' בעליון מ' סא' ובתחתון אינ' כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ' סאה והלא בת' הר המור הביא משנה זו שהוא לכ"ע אפי' לדעת הראב"ד וי"א כשר' משום דבשעה שממלא בידי אדם המקוה שלמה ולא נפסל' בשום דבר ולא יגרע ממ"ש החת"ס סי' ר"ג במקוואות של גשמים שנוהגי' עד היום בק"ק פ"ב ושארית ק"ק ועיי' עוד בסי' רי"ב רי"ד ממש כעובד' זו וליתר שאת אמרתי לערב היטב מלמטה למעלה מי באר השני הסמוך למקוה. ומעתה יבין מע"כ היאך שרחוק ממ"ל העניני' זמ"ז ואין צורך להאריך לפני חכם בדבר פשוט: ועתה באתי רק בדברי' אחדים מ"ש מע"כ ע"ד הר המור סי' כ"ב דהביא ראי' מדברי הראב"ד דלא מהני השקה לפסול מים שבאו ע"י תפיסת אדם דאל"כ מה הביא ראיי' ממתניתן דסילון דמטהר עליון מן התחתון והיאך יטהרו הא הוה תפיס' עי"א אלא ש"מ דתפיס' עי"א אינ' פוסל בג' לוגין. ואי מהני השקה מה ראיי' הא הוה ע"י השקה כת"ד ועד"ז ה"ה מע"כ דעכ"ח אינ' מפרש דברי הראב"ד בענין עשיית המקוה ע"י אדם בלא כלי כפי פי' הט"ז ס"ק כ"ח דלפי"ד אינ' הוכח' דלא מהני השקה דהוא לא אמר רק דאינ' ככלי ע"י י"א דאל"כ לא מהני השקה כמו מעיין ע"ג השוק' דפ"ה. והנה מע"כ מסתם לן סתום יותר מדי כי לא ראיתי בט"ז פירוש ה ולא פיר' א' בדברי הראב"ד רק אהא ממ"ש דר"י שפוסל היינו שהי' שאובי' מתחילה וקמשמ"ל דפסול אע"ג דבלא כלי למקוה אלא בידי' פסלו מ"מ שאינ' בהכשר המשכה ובסיפא דמכשיר לכתחיל' לעשות מקוה כול' ע"י זילוף היינו ע"י המשכ' כדינ' בקרקע' דאע"ג דבשאובין ממש לא מהני בכולה ובלא המשכה מכשיר עד מחצה האיך דלא היה בכלי מעיקר' זו תוכן כוונת הט"ז לפרש דברי הראב"ד. אבל הוכחת הראב"ד מהך מתני' דסילון ולדחות דברי י"א שפוסלי' אפי' ג' לוגי' בלא שאובי' רק בי"א לא מצאתי כי בזה אינ' רק רמיז' מדברי' וא"כ מ"ש מע"כ להעמיס בדברי ט"ז עיקר חסר. ועוד מ"ש בדברי מע"ב בסבר' הראב"ד בס"ד וז"ל "אלא ודאי דהוי רק שלא בידי שמים ולא הוי כפסול כלי אלא שלא נעשה אכתי בהכשר ולזה שפיר מהני השקה: עכ"ד ולא ירדתי לסוף דעתו וכי לפסול שאובי' לא מהני השקה והלא המשניות והפוסקים מלאי' מזה והך מתניתן גופ' דסלון פ"ו מ"ח הא בהכ' איירי כמ"ש הר"ש ואדרב' משו"ה מיקל אפי' כחוט השערה דלשאר פסולי' בעי' כשפופרת הנוד ועיי' במ"ג שם גבי ג' מקוואות ושאוב מן הצד. ועיי' בש"ע סעיף כ"ג ובש"ך ס"ק קי"ד קט"ו קט"ז: והנה מצאתי מקום לדברי מע"כ והוא בדברי ראב"ד בבעלי נפש גופ' שהביא בב"י והוכחתו ממתניתן דסילון כך הוא מפני דסלון אינ' כלי לכן אין חוששי' לירידת המים למקוה מתוך ידי'. ומעתה לפי"ז יש לכוון דברי' לדברי