לבושי מרדכי על יורה דעה יד

דהא בחו"מ סי' ל"ט מסקינן דתלי' במנהגים ובמקום שיש מנהג לקבל עדות אנשי עיר מקבלי' ודיינינן. ועוד פסק שם דעכ"פ אות' בע"ב שחושדים ומעידים נגד כשרותו פטורין לתן סכום ומס במה שמשלמים להרב וא"כ פשיטא דגבי שו"ב ג"כ דינא הכי ולכל זאת ראוי והגון להזדקק ולשמוע עדותן של ת"ק בפרט וע' בת' דברי חיים סי' י"ג לענין שו"ב שיצא עליו קול וגם כי בעדות א' שעכ"פ ראוי' ליראי ה' להרחיק מזבחו ומביא ראיי' מהך עובדא דמס' כתובות דף פ"ה דמרעינן שטרא עפי' עדות בת ר"ח ע"ש: וראיתי מ"ש מעלתו בפלפולא חדתא בענין נאמנות ת"ח האיך דנוגע בעדות והביא ראיי' ממוציא אבידה דנאמן הת"ח לאמור שלי הוה בתב"ע ול"צ לסימנים וכן לענין זכרון עדות בכתובות דף כ' ע"ב ואי צורבא מדרבנן אפי' לעצמ' דהיינו הבע"ד מדכיר לי' דת"ח אי לאו דרמי אדנפשי' וכו' ולענ"ד דכל היכא דאיכא הכחשת בע"ד אין חלוק בין צורבא מדרבנן לשאר בנ"א והך זכרון עדות אע"ג דהוה הכחשת בע"ד כנגדו מ"מ זכרון עדות אינו הגדת עדות והוה רק כאשתמודעינ' ודברי הרי"ף ידועי' דמקמי' עדות בב"ד אפי' קרובים נאמנים ועליה' מעידי' העדות עיין בחת"ס אה"ע בכמה מקומות מה שהסביר דברי הרי"ף דנאמן לומר אחי' דמתני' הוא לייבום ולחלוץ משום בבוא' לומר כן אינו בפני ב"ד בשעת מעשה אלא דהעדי' יעידו עד"ז ובמוצא מציאה הא ליכ' הכחשת בע"ד ובמוצא שט"ח דיכול לומר השבע לי ולא בצורבא דרבנן. שאני התם דאינו רק חומרא בעלמא כידוע ומעיקרא הכי תקנו והא ראיי' מגוף ההלכה דהיינו בדבר שלאנשי אות' עיר אין דנין בדינו של אנשי אות' עיר והא דייני' סתמא צורב' מדרבנן הוי ומ"מ חשבינן כנוגעים ה"נ לענין עדות דסתמא קאמרינן כנלענ"ד. ידידו"ש. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ז' בהי"ת אול"י ד' פ' וישב תרס"ח לפ"ק מאד יצ"ו. שוכ"ט על ראש הרב המאוה"ג מו"ה יעקב ווייס נ"י אבדק"ק קוריווא יצ"ו. מכתבו הגיעני ואבוא בזה להשיבו רק כאוחז בראשי פרקים באותיותיו המרומזים. באות א' שנמצא סכינו של שו"ב שלא בשעת שחיטה פגום והשו"ב מתנצל ששחט עגלים לפעסט ולא בדק אח"ש שאינ' נשחטי' לבשר כשר וכ"ת הביא דברי תשו' מהרמ"ל שהביא התבו"ש סי' ב' סעיף י"ט וכן הביאו האחרונים בשם תשו' אור העולם שהעבירו לגמרי אלא שבזה חלקו עליו רק די להעבירו על זמן מה וקבלת דברי חברות כמ"ש מהרמ"ל באית' תשובה עפי' ב"ד של ג' יחזירו אותו וישגיחו אחריו עפי' הממונים עליו, ומ"ש השו"ב מפני שחיטת עגלים שלא בדק אח"ש לא אדע מה זו אמתלא ומה חלוק יש אם נפגם בשחיטות עגלים או בדברים אחרים אחרי שאנו רואים שאינו חושש להיות סכינו יפה במ"ש בסי' י"ח, ובגב"ע באות ב' שבדק עגל אצל טבח שחשוד למכור בשר אחר שהיות ג' ימים ובדיקה זו היתה אחרי שהי' ביד טבח הנ"ל כ"ד שעות, ועד"ז צווח מר עפי' דברי תבו"ש סי' כ"ט סעיף נ"א דאפי' אצל טבח ישראל אפי' בקצת החששא עלי' אין להניחו לכתחילה כנאמר ג"כ בס' בית אברהם וכש"כ הכא שנחשד להדי' ואפי' נאמר דבשר ששהה ג' ימים הוא מחומרת הגאונים ובדיקת הריאה מדינ' דגמר' ומדרבנן כמ"ש בירושלמי ואינו חשוד מקל על חמור זה אינו דמבואר בתשו' הרשב"א הביאו המחבר סי' קי"ט דבדבר שאין רבים מקילי' נחשד אפי' מקל על חמור וידוע דבשר ששהה ג' ימים חמירא טובא בעיני כ"י הכשירים וא"כ ודאי עכ"פ הי' לו לשאול שאלת חכם כיו"ב כתב ביד אפרים סי' ח"י ממ"ש בסעיף ט"ז מתשובת נחלת שבעה בשו"ב ששחט בהמה שהי' מנענע בראשה והי' ריעות' במוח, דאפי' הי' כשר מ"מ הי' לו לשאול שאלת חכם ולא שאל וחייב' וכמ"ש בש"ע שם ובגב"ע באות ג' ע"ד שלא הרגיש השו"ב פגימה לאח"ש והראה לו כת"ר והרגיש בו אחר שנח מיגיעתו והחליקו על היד וסר הפגימה אלא שאח"כ מצא עוד הפגימה בסכין שלא סר ע"י חלוק וע"ז השיב השו"ב כי הפגימה נעשה אח"כ ע"י שהי' ידיו מלוכלכות וכת"ר השיב להשו"ב מ"מ ודאי שאין שום סכין נפגם ע"י כן פשיטא כיון שישנו בפוסקים אחרונים שאי"צ לנגוב הסכין לאחר שחיטה מפני הבדיקה אחרונה האיך נאמר דע"י חלוק ביד המלוכלך תפגום ופשיטא כי ע"י חלוק מעט סר ממנו הקלקול שאין רק על גב הסכין איז' דבר מלוכלך כמ"ש מרן חת"ס בסי' ט"ו ע"ד המחלוק' אבל פשיטא שאינו עושה פגימה ממש והור' חזקת הרגשתו בזה, ומ"ש כת"ר מההיא דגם פגימה יכול להחליק' וגם אני שמעתי כן משו"ב מומחה כי בידו לעשות כן ושאלתי את פי שו"ב ק"ק פה והשיב כי פגימה א"א להחליקה כי א"א שישלים החסרון ע"י חלוק ורק מה שקורין ליג ורויך ביד שו"ב להחליק', ולענ"ד תרווייחה' שלהם אתנהו מקום מקום דהיינו אם נבדק הסכין אחר החלוק מיד נראה שנחלק אפי' פגימה ממש אבל לאח"ז שעה ישתייר חוזר ונראה הפגימה ועכ"ח כמ"ש הכת"ס דהכל לפי החלוק החזק היא הרפה כי ודאי החלוק שנעשה בזרוע בחוזק כמעט הוא כמשחזת בפרט בסכיני' שלנו שהם דקות החוד ולטושי' וכמ"ש באחרונים ועיי' בדעת קדושים ודו"ק. ומ"ש באות ו' שנמצא אחריו פגימה גדולה מה אומר ומה אדבר וכי יש לחפש איז' זכות בהאי גברא דמרע' חזקתו בכמה דברים, ומ"ש כת"ר בדברי ת' דברי חיים ח"א סי' ו' וח"ב סי' ט"ו שכמה פעמים שהשו"ב מראי' סכינ' להחכם ומחזירו להם עד שצריכי' להשחיזן מחדש ואין מעבירי' אות' משום כך דהיינו בפגימה דקה שאינו רק לחומר' אבל