לבושי מרדכי על יורה דעה יג

ז"ל דמה"ט לא מוקמי לי' במומר להכעיס דהכל שוחטין לכתחילה במומר להכעיס אפי' בעע"ג הוה כמו חש"ו דאין מוסרין לו לכתחילה משום דמועדים לקלקל הה"ד מומר להכעיס חיישינן דיתנכל לנבל וכיון דהר"ן מצריך בשביק התירא ועביד איסורא עע"ג דוקא ע"כ משום דחיישינן דינבל משום דאין כוונתו לשחוט ג"כ אין מוסרין לכתחל' דלענין זה לדידי' הוה כמומר להכעיס לדעת הרשב"א. ובלא"ה הקשו האחרונים ממס' גיטין פ' השולח דמוכח דשלא לתיעבון הוה כלהכעיס ודי להכשיר בדיעבד בעע"ג: ובעיקר ההלכה בנ"ד הביא כ"ת נ"י תשובת דברי חיים במ"ש להוכיח בקלא דל"פ יש להתרחק כל יראי ה' מזבחו, ויפה כתב אלא מ"ש כ"ת להוכיח מגמר' ומסברא הסברא דאם א' שונא לחברו מפני איזה קטט לא בשביל זה יוצא עליו קול עובר עבירה. אלא ש"נ שיש לחלק בין יראי ה' ובין עמא דבר ומגמרא דמס' מ"ק דבמ"ש ר"י יהי' חלקי עם מ"ש אות' ואין בו וכמו גבי מרע"ה דמתוך שנאה הוה כהנ"ל והנה קשה לומר כן על דור המדבר כמ"ש הרמב"ם ז"ל כמה גדולה מעלתן בדור דעה, ובגמר' אמרו שכל או"א הפקיעו קלא ועוד לאחר שהביא הגמר' דברי ר"י ור"פ שם מחלקין בין מתוך אויבים ושלא באויבים משמע שעל כול' קאי ועיין בח"מ סי' ז' סעיף ז' וח' וסי' ל"ג סעיף מ"ש לענין אהבה ושנאה בין לדין להעיד. והנה לענין האיך להתנהג בהאי ש"ץ ומ"ץ אשר נראה ממנו כי חמורו' נעשו לו קלות לא אדע האיך יסמכו על הוראתו כיון שחשוד להכשיל במורי' וכ"ת נ"י כתב דלא שביק התיר' לא ידעתי מה בצע לו שמל בלילה, וכי תקפו עליו שלא להמתין והוא מהדברי' שאין רבים מקילין ודעת הרשב"א הביאו בסי' קי"ט דבחשוד ע"ד שאין רבים מקילי' חשוד גם לדברים אחרים, ובשו"ת חת"ס חלק חו"מ סי' קס"ב פסל מורה אחד מפני שסדר גט בלא ב"ד וזה התחבר עם רב של הנעאלאגען לסדר הגט ע"ז יש לחקור דקיי"ל בחו"מ סי' ב' דמי שפסול להעיד כמ"ש בסי' ל"ד פסול לדון דיני ממונת וסידור הגט לא לגרע ממנו. וידוע מ"ש בחת"ס בטעמי' מפני הקיום של הגט דצריך ב"ד ועוד טעמים שכתב בנוב"י ולדברי הכל צריך להיות עכ"פ כשר לד"מ ולהעיד וידוע כי יש ביניהם כגון זה והוה כבלא ב"ד ע"כ לפיע"ד יעשה כמו שנוהגין להושיב ב"ד של ג' רבנים יו"ש ולחקור על מקומן של זבחים ע"י עע"ג ועיי' בתב"ש סי' ב' דמי שעבר על ג' עבירות מפורסמות במזיד הוה חזקה שהוא חשוד לכה"ת ועיין בשו"ת נהרי אפרסמון סי' צ"ט וסי' ק"ל דשם למד זכות על השו"ב סתמא דלא ידע חומר איסורו אבל זה שהוא מורה א"כ יודע ומכוון ח"ו ע"כ לדעתי מעל' ני' ידעתיו יראתו הטהורה והתחיל במצוה ישתדל על ענין זה להוציא לאור משפטו כד"ת ותקון חכמז"ל ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ו' להרב הנ"ל בענין הנ"ל. תחלת דברי מעלתו להוכיח מהסוגי' דשליח נעשה עד (קידושין דף נ"ג) דטעמי' דנוגע פסול לעדיות משום קורב' ובע"ד כדעת הע"ש. עיין בפנ"י בסוגי' שעמד בסברות אחדים כדברי מעל'. ושוב מסיק להלכה כדברי ש"ך והסמ"ע בדברים נכונים דעכ"ח נוגע פסול רק מטעם חשוד לשקר ולא משום בע"ד כס' עיר שושן. וגם אני קאמינ' כי מדברי הריטב"א בסוגי' מוכח כדעת הש"ך וסמ"ע במ"ש שם אהא דאמרינן דנאמנים העדים שנתנו ליד המלוה במגו דאהדרהו ללוה מה מהני מגו לעדים וכי עדים נאמנים מטעם מגו כלומר נאמנות עדים עדיפא יותר ממגו שמוציאים ממון ע"י ומגו להוציא ל"מ. ותי' דנוגע אין פסול הגוף ורק משום חשדא וכיון דיש להם מגו אין כאן נוגע וחשדא ושוב הוין עדים ואי כדברי עיר שושן דפסולי מטעם קורבה מה מהני מגו להכשיר קרובי' וכי קרובי' מעידים ע"י מגו ויש לעיין בתוס' כאן ובסוגי' דעדים שאמרו. שהקש' דיהי' נאמנים אנוסים היינו מחמת ממון במגו דאנוסים מחמת נפשות והא אם אנוסים מחמת ממון הו"ל רשעים האיך מהני המגו וכי המגו מכשיר לעדות דזה ודאי הוה פסולי' בגופו ועיי' בתוס' בב"ק דשם ג"כ הזכיר' סברת הריטב"א גבי עדים המכחישים זא"ז יע"ש. והנה לעיקר הלכה בנ"ד גם בעיני תמוהים על הדיין אמאי לא רצה להזדקק בענין שו"ב מפני דעדות אנשי עירו לא מהני. ומדמה לי' כהאי דאמרינן בב"ב דף מ"ג ובח"מ סי' ז' וסי' ל"ב דבגניבת ס"ת לא דנין ולא מביאין ראיי' מאנשי אות' עיר דהוה נוגעים וה"נ בשו"ב. וזה ליתא מכמה טעמים חדא כמ"ש מעל' ני' מה נגיעה יש כאן וכי השו"ב אחר יהי' בחנם בלא שכר וגם אין לומר דישארו בלא שו"ב כלל זה לא נתן להאמר דדוקא ברב שייך סברא זו כמ"ש בחת"ס חו"מ סי' קס"ב משא"כ בשו"ב דהכל צריכי' לו. וכן איתא בתשו' שערי צדק יו"ד סימן ג' דבשו"ב לא שייך בדבר שלאנשי אות' עיר ועוד הא איתא בת' דברי חיים סי' ז' וכן בשארית ת' אחרונים דבשו"ב אינו כדיני ממונות ומקבלים עדים שלב"פ דהוה לאפרושי מאסור'. וא"כ מנ"ל דלענין נגיעה לא נימא הכי אם הוא לאפרושי מאסורי ועכ"פ לענין שאין מוכרחים להחזיק' בעיר מי יאמר להם שעכ"ח יאכלו משו"ב שיש להם עליו חשדא. ועוד בעובדא דמרן חת"ס בחו"מ סי' קס"ב הנ"ל אם כי עשה דברי הרב כדבר של אנשי אותו עיר הלא בפי' אמר דהיינו לענין לסלקו משררותו והתמנותו לענין כבוד והכנסתו אבל מ"מ פסול להם להורות הוראה דשויא נחד"א וה"נ וכי דבר קטן הוא לשמוע ולזדקק לעדות של אנשי עיר עכ"פ לענין זה אם דצריכים לקבל לשו"ב אחר ועיי' בת' מהרמשי"ק יו"ד סי' ר"כ ורכ"א שמחמיר כעובדא דחת"ס