לבושי מרדכי על יורה דעה קלז

אחרון דודאי אם הי' מתקבלי' בחביות ע"י דבר שמק"ט וממנו לכלי הי' מקום לדבריו אבל הכי נהפוך דהכא החביות מקבל כדינ' וכהלכה ע"י טהרה ורק המקבל הוא ראוי' לק"ט וא"כ אם שוב מקבל ע"י כלי אח' עתה בעת הזאת בא ע"י דבר שמק"ט. וא"כ אדרבה ס"ס הקושי' במקומ' עומדת למה לא יפסלו המים משום הוויית' שלא עי"ט. וכי מפני שהחביות אינו לשם קדוש יהי' עדיף דהא כל הכלי' שע"י באו המים אינ' לקדוש רק בכלי שמקבלי'. ע"כ דברי' בלא מבין לענ"ד. ואפשר שיש איז' חסרון בדבריו. ועיקר הדברי' שאין כאן משום הוויית' כלל דניהו דאויר הכלי ככלי היינו לענין שיהי' כמונחי' בתוכ' אבל לא לענין שיהי' איז' הוייית' על ידו כיון שאינ' פועל מאומה הוויית' לא מקרי רק אם מהוה איז' דבר ע"י. ועוד הא קיימ"ל בסי' ר"א סעי' ל"ה דאין משום הוויית' עי"ט רק אם אין המים הי' באים רק ע"י דבר זה שמק"ט אבל אם בל"ז הי' המים באי' לתוך המקוה אינ' פוסל דאין זה נקרא איז' הוויית' והדברי' ק"ו לדברינו ותול"מ. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן ק"מ ב"ה יום ו' עש"ק וארא תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגדול מו"ה יושיע בוקסבוים נ"י. ראיתי מ"ש ע"ד הב"י סי' ר"א מ"ש דברי הרוקח שמביא ראיי' כי גם כלים גדולים הבאים במדה פוסלים את המקוה מדברי הירושלמי מ' יומא שהק' שם במ"ש כי בים שעשה שלמה כהנים טובלים בו והלא כלי הוא ומתרץ דרגלי השוורים הי' מנוקבין כרמון והלא ים הנ"ל הי' כמה שיעור מקוואות כמ"ש בספ"ק דעירובין וכלי גדול ודאי היא שבא בעדה. ומ"מ צריך לתר' דרגלי השוורים הי' מנוקבים. ועד"ז התפלא כת"ר דהא דוקא בכלי עץ דאיתקש לשק דבעי מטלטל מלא וריקן משא"כ כלי מתכת. וע"ז הביא כ"ת בקיאות נפלא ויותר תימא על ת' מרי"ט סי' י"ב שהביא ג"כ ראיי' זו שמביא הב"י בשם הרוקח. והיא קושי' שקשה כברזל. וכבר עמד בזה הס' גדולי טהרה בכ"מ עיי"ש. וכיו"ב מצאתי ע"ד הראב"ד בפ"ג דהל' כלים בהשגות על הרמב"ם אהא דפסק דכלי העשוי' לנחת אמק"ט דהוא ג"כ מה"ט דאיתקש לשק ולהרמב"ם שם חד טעמי' בכלי הבא' במדה וכלי העל"נ הכל משום דגם כלי' שהם גדולים עשוי' לנחת עי' בגדולי טהרה בחלק התשו' סי' ז' ודעת הראב"ד בזה דדוקא בפ"ב דחגיגה אמרי' דשלחן ומנורה טהורי' מטעמי' דעשוין לנחת משום דאסור לטלטלן משא"כ בשאר מקומות והק' עליו מפ"ב דמ' מגילה מהאי תיבה דבי כנישתא דס"ל לרבא דחוצץ בפני הטומאה מפני שאמק"ט אם כי דמותר לטלטל כמ"ש רבא שם דוטלטליהו למקום דצריך לחצוץ שלא יכנוס הטומאה. ועוד הק' עליו בטורי אבן מה זה דנקט מנורה דהא מנורה של מתכות הי' ומתכות אינו איתקש לשק ול"ש לומר דעשויין לנחת. ולזה י"ל דראב"ד הוכיח דבריו לר"י דס"ל במנחות ומס' ר"ה כ"ב דגם מנורה של עץ כשר ומ"מ טהורה דמשו' איסור לטילטול הוי כלי העשוי' לנחת: והנה חפשתי בדברי הרוקח אשר בידי נראה כי בדבריו הפכים ממ"ש הב"י רק דיש בתוכו איז' ט"ס וז"ל אחרי שהביא מתני' דמ' מקוואות אחד כלים גדולים וכו' דמוכח דגם כלים הבאים במדה פוסלים המקוה אעפ"י דאמק"ט אח"כ כ' וכן כלי מתכות אם מחזיקים יותר מכוריים אין תורת כלי עליהם דדוקא כלי עץ דאיתקש לשק אבל שאר כלים אפי' גדולים מק"ט כדאמר בשבת בפ' רע"ק ומנחות פרק שתי הלחם ובשלהי חגיגה גבי שלחן דהא ים שעשה שלמה של מתכות הי' ומקש' בירושלמי יומא ולא כלי הי' והוצרך לת' פתוחי' כרמונים הי' ע"כ הצריך לעניננו. ואח"כ מסיק דהי' די כשפופרת הנוד אלא משום דהי' נראה ככלי ולא הי' משוקעי' במים. והנה אם הדברים כהווייתן יש סתירה מני' ובי' דמעיקרא דכלי מתכות אם מחזיק יותר מכוריים אין תורת כלי עליו ונתן טעם לדבר דדוקא כלי עץ איתקש לשק אבל שאר כלי אפי' גדולים מקבלים טומאה אח"כ בפירוש חזר ושנה דהוה כלי ממש אפי' לענין קבלת טומאה וכמ"ש בשם התוס' פסחים דף ק"ט ע"ב. ע"כ נלפע"ד דהאי אין ט"ס וצ"ל אדרבה תורת כלי עלי' ולהחזיק הדבר דאפי' לענין קבלת טומאה תורת כלי עלי'. ועוד הא י"ל דהא דכלים שאימק"ט לרוב הפוסקי' אינ' פוסלת המקוה רק מדרבנן ואפשר דבימי שלמה עוד לא נגזרה גזרה זו ע"כ הסביר הרוקח דבלא נקיב' כרימון הי' פוסל' מדאורי' משום כלי מתכות דלא איתקש לשק ולא בעי מטלטל מלא וריקן אלא אח"כ מסיק דהוה סגי לבטל מתורת כלי בנוקב כשפופרת הנוד אלא מפני שלא הי' משוקעים במים צריך כמוציא רימון שלא יהא נראה ככלי ודברים אחדים הם במ"ש חי' ריטב"א מס' מכות ד"ד וכמ"ש הב"י בשם המרדכי. כנלפע"ד לתרץ ולהקם דברי הראשונים אך דברי הב"י ות' מרי"ט אין בידי ליישב ומי שדעתו רחבה מדעתינו יבא על כוונתן. ומה שהעלה כ"ת להעיר דכלי אפי' של מתכות אם אינו מטלטל אפי' ריקם מפני גודלן וכברן אמק"ט אפי' הוה כלי דלא איתקש לשק יש לעיין מסוג' דשבת ד' פ"ג דהא ספינת החרם כחנני' באינ' מטלטל ריקם מ"מ ס"ל דאינו טהור מפני שאינו איתקש לשק. ולע"ד הפירש בדברי הרוקח כמ"ש. ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קמ"א ב"ה אול"י ד' ל"א למב"י תרנ"ט לפ"ק ברעזאווא יצ"ו.