לבושי מרדכי על יורה דעה קלה

מעצמ' למקום כמ"ש במ' תענית (דף ז') למה נמשלו דברי תור' למים וכו' אבל מה שמגביה' עצמ' למעלה היפך טבעם והוא בא ע"י דחיקת המים התחתונים או ע"י הריקת האויר מחלל הקני' או איז' כח אח' עכ"פ אינ' כדרך נהרות המושכי' ובמרדכי פ"ב דמ' שבועו' וברוקח נתן טעם להכשר המשכה דהוה כמו נזרעו בקרקע ובטל אגב קרקע והגבהה למעלה הא הוה היפך הזריע' ואדרב' הוא דרך תלוש בקרקע כמ"ש במתניתן גבי קנקני' שסדר' ע"ג גג ונתמלאו מים ישבר או יכפה ולא יגביה' וכן בפ"ז דמ' מקוואות גבי סגו' שהגבי' הוה כנתלש' והוה שאוב או תפיסת ידי אדם בהם. ועוד נלענ"ד מטעם אח' דאינ' מטהרת מטעם המשכה כזו דהא בפ"ב אמרינן דמקוה שנפסל' ע"י ג"ל מ"ש וחלקו עודנו בפסול' עד שיצא ממנו מלוא' ועוד אם כי בנחלק ונחסר ממנו בג' לוגין מ"מ פסול מפני שנקר' עליה שם פסול כלומר דחשבינן כהלו כול' מים שאובי' ולהכי צריך לצאת ממנו מלוא' ועוד וא"כ כל מה שהוא בכלל מקוה זו בפסול' עומד ולא מהני המשכה בתוך מקוה עצמ' כלומר מה שהוא בתוך העוקה. וא"כ היינו נמי טעמי' שייך בקנה זו שיוצא מתוך המקוה דאם יש בחללו כשפה"נ דחשבינן שיעור נקב זה כחדא עם המקוה כגון במקוה שחסר' וכיו"ב וא"כ זה נמי בכלל עוקת המקוה ועומד בפסול משא"כ בהמשכ' דעלמ' שהוא חוץ למקוה. ואם כי מדברי תה"ד אשר עצתו במקוה שנקוה' ויש חשש' שנשאר שם ג' לוגין מ"ש כאשר נחסר' להטיל חול או עפר עד שנתייבש ואם אח"כ המים מבצבצי' ובאי' דרך העפר וחול הוה לי' כהמשכה שנכשר' המים וא"כ משמע אפי' במעיין או באר שבאי' המים מלמטה למעלה ג"כ מהני שם ענין אחר כיון שנתייבש ונעשה קרקע ממש ודאי בטל' להו אגב קרקע ופנים חדשות באו לכאן דהא כל טעם המשכה לפ"ד המרדכי והרוקח מטעם זריע' ובטול אגב קרקע ושם ודאי אית בי' דקרקע ממש נעשה משא"כ המשכה דעלמ' מים במים אצל הקרקע בצדה וכמ"ש דהוה היפך הזריע' אבל בהך דתה"ד דנותן עלי' עפר עד שנתייבש א"כ המים תחתיו דזה זריע' ממש ועוד מנ"ל דהמשכה מהני בדבר שבא ע"י כח אח' דהא נאמר כבר שבא ע"י כח הדוחק או הרקת האויר מתוך הקנה כמו בפלומפ וצוג- העבער כמ"ש הנוב"י במהדו"ק בה' יי"ני. ומ"ש הדרג"ק עפ"י דברי האגודה שמחלק בין יוצאי' מעצמ' דמהני מלוא ועוד אבל ע"י שאיבת הכלי י"ל דלא אמרינן שיוצאי' הפסולי' וא"כ הכא בארטעזישע בארות שיוצאי' מעצו' שוב שפיר יש לחשוב ביציאת מלוא' ועוד דבר נכון היא מאוד ואפי' באי' מכח אח' מ"מ פשיט' דראשונים דוח' לחוץ כמובן. ואפריון נמטי לו בסבר' זו. כללו של דבר לענ"ד להסכים אתו בנדון זה להקל. ואם שייך בהני ארטעזישע בארות משום תפיסת ידי אדם דהיינו אם המים באו ע"י הרקת האויר וא"כ הוה כמו פלומפף והעבער כבר הלכו בזה נמושות עיי' בת' נטע שורק סי' ע"ד וסי' ע"ה ודברי לחם ושמלה עפ"י ת' אמרי אש ידועי' בהני דרוק מקוה. אלא שאיני יודע טיב מלאכה זו כי גם שמעתי אומרים הטעם שהמים באי' למעלה מעצמ' הוא נסיב' כי מקור המים באי' מדליו של הר וכאשר משם באו הגבה למעלה כמ"כ למקום שהלכ' כמו שידוע ממלאכת וואסערלייטונג אם כן לא שייך כלל תפיסת ידי אדם דאינ' רק כמסיר המניע' וכמ"ש הט"ז בסעי' מ' ועיי' בחת"ס סי' קצ"ט וסי' ר'. וכבוד הדרג"ק בל"ס ידוע לפניו ברב חכמתו מלאכת ארטעזישע באר הנ"ל ומאוד אשמח כי יבינני בענין זה מהו. ה"ק מרדכי ליב ווינקלער מק"ק מאד. סימן קל"ט בהי"ת יום ב' פ' דברים תרע"א לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגדול מהו' חיים ליב טייטעלבוים נ"י אבדק"ק קאבא יצ"ו עתה באתי ע"ד עובדא במקום כבודו במקוה של באר ארטהעזי' אשר תכונת מלאכת' ידוע כי מעומק מקום מים רבים יריק מימיו בשטף ע"י קנים העשוי' להנ"ל והקנה שמוביל מים למקוה פוגט תחילה בעוקה הנקר' רעזערוואד אשר בה כמה שיעורי מקוואות ונשפך מימיו ע"י קנה העולה כמו אנה ממעל שטח הארץ וכפופה כמו ארכוב' ומשם ימשך למקוה ונתקן הכל עצהיו"ט ע"י הגאון אב"ד ק"ק גרוו"ד זצ"ל וכמ"כ תקן בחבור' קנה של עץ על קצה הסכון קנה הנ"ל למען שלא יהי' חששא משום דבר המק"ט ויהי' הוויית' בטהרה כמ"ש בש"ע יו"ד סי' ר"א סעיף מ"ט כידוע ועתה נבדק הרעזארוואר ונמצא בקנה של עץ הנ"ל מקומות מקומות נרקבי' ויש בזה חשש בית קבול שחוששין עד"ז משום שאובי' כמ"ש במרדכי ובמהרי"ק וכן בת' מרן חת"ס סימן ר"א החזיק אחריה' ויען כי כמעט א"א להיות יושב ומשמר לבדוק לפרקי' בקנה ש"ע הנ"ל כי על הרעזערוואר עליו כסוי כבדה למען יתקבץ בתוכו כח "גאז" להשתמש לאורו כידוע א"כ החששא במקומ' עומד. וע"כ עמד כ"ת עד"ז לאמור כי הקנה ש"ע בלא צורך בנדון זה דהא בעוק' זו אין מקום טבילה ורק ממשיך ממנו מים למקוה שהיא מקום טבילה וא"כ המקוה לא נתהוה כלל ע"י איז' דבר המק"ט. וכן שמע כי הגאון ז"ל העלה בדעתו שאי"ל רק ליתר שאת. וחד מבי דינ' דק"ק גרוו"ד טען כי צריכה רבה יען כי עכ"פ המים שבתוך הרעזערוואר נפסלי', ע"י שנתהוי' מנדשונק"ט והוה כשאובי' דצריך רביי' והמשכה למקוה. ומע"כ דעתו שאין בזה משום פסול בגוף כמו שאובי' והאריך בראיי' מדברי רשיז"ל במקור הלכה מ' זבחים ד' כ"ה אשר לקמן בס"ד נבא למשקל ולמטר' בדבריו: והנה לדינ' הי' נלענ"ד דתלי' במחלוקת בעל גדולי טהרה ובעל לחם ושמלה