לבושי מרדכי על יורה דעה קלג

מביא דברי הר"ש לראיי' כי גם בנשאר מ' סאה נפסל המקוה משום זוחלי' והוא בעובד' דילי' איירי שזוחלי' ע"י טבילת אדם ומה ראיי' דהא חלוק רב ביניהם דשם בר"ש איירי בזוחל ע"י עצמ' ול"מ אפי' טובל במקו' אשבורן למטה ועובד' דתשב"ץ הוה שזוחלים ע"י טבילת אדם דמהני עכ"פ לדברי הרז"ה בטובל במקום אשבורן ובתשב"ץ משוי להו אהדדי א"כ דברי התשב"ץ אינ' מתפרשי' רק כדברי הלחם ושמלה. ועוד באמת אין זה תקון לנשי' הטובלי' האיך ישארו בטבילתן לכפוף ראשון וגופן כ"כ ידוע שטובלי' במהירות וכמעט שנתכס' ראשיהם. העומדת ע"ג אומרת טהור טהור. והא אפי' אם שער הראש א' למעל' במקום זוחלי' ל"מ אפי' לדעת הרז"ה הנ"ל ועוד האשה העומדת ע"ג אין בידה לשמור ולראות ד"ז ועוד אם תעשה הטובלות כן אפסיד' הקמיית' כי למה שפכו במקוה שיהי' יותר משיעור' הרבה כדי שיעל' למעלה הטבור זרת ככתוב בש"ע והוא מדברי הרשב"א וטעמי' דאם אין המי מקוה גבוה כ"כ צריך הטבולי' לכפוף ראש ואברי' ביותר ועי"כ מקומו' הקמטים ובית הסתרים א"ר לביאת מים ולא עלת' הטבילה ועתה צדיק מה פעל בהגבהת המים אם צריכ' לכפוף ראש' וגופ' למטה למקום אשבורן הא במקום הזה אין הגובה מים כ"כ שיגיע למעל' מהטבור זרת כמובן: שוב ראיתי גם בת' מעיל צדקה סי' ט"ל שפוסל גם בזוחלי' שבא' ע"י טבילת אדם והביא דברי הש"ך סע"ק כ' שמשמעו' דבריו להיפך ממ"ש בס"ק ק"ך. ע"כ לענ"ד בהבחנת מקוה זו דהיינו אם יש להסתפק כי ע"י הטובלי', הגבה' המים ועי"כ זוחלי' לנסות באופן זה כי יכנסו במקוה. אנשים וטובלי' כדרך שרגלי' להיות מנין הטובלי' ויטבלו ובשעת טבילו' הנ"ל בעת שנסכסו ממי מקוה חיש מהר יעשה העומד ע"ג איזה רושם הנראה בכותלי המקוה ועי"כ יראה כמה הוגבה' המים וכאשר יצאו מן המקוה יראה כמה נחסרו מן המים ע"י שיצאו מן המקוה ואח"כ ישפכ' מים לתוך המקוה עד שיגיע המים עד הרשימה שעלה העע"ג ויראה לפי"ז אם ע"י טבילת הטובלי' הוגבה המים כ"כ שיהי' זוחלי' ואם יש בידו לתקן שלא יהי' טובלי' במקוה רק אדם א' והנשארי' טובלי' סירוגי' סירוגי' יש להבחין ע"י טובל א' באופן הנ"ל וטוב מזה ומזה לבדוק המקוה ע"י אינזשאכיר הבקי בטבעית המים והבעטאן כי גם אפשר כי יש סדק קטן למטה ואין גובה המים גורמי' רק כבידת המים ע"י משקלם דוחקי' תמים שלמטה לחוץ ואז ודאי אין תקנה רק לסתום ולתקן הבעטאן. וגם כי בגוף התקון לעיל אני מסתפק כלומר אם זה מקרי כלל שזוחל מפני טבילת הטובלי' כיון שזוחל ע"י איזה סדק ופשיט' שאין כח הטובלי' דוחי' המים דרך סדק משא"כ בעובד' דריב"ש אשר עלי' דברי הש"ך ס"ק ק"כ מיוסדי' ועוד כי דרך הסדק מוסיף והולך ע"כ לענ"ד לעשות ולתקן ע"י אומן בקי היטב. ידידו"ש ה"ק ומרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קל"ז בהי"ת אול"י ג' עי"ת עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. בין כס' לעשור. החתימה לטובה יגמור על ראש הרבני האברך החריף ובקי מו"ה שמואל מנחם קניין כ"י. ראיתי מעל' דבר קשות ע"ד ת' מרן חת"ס סי' קצ"ט אות ג' במ"ש לתרץ קושי' התויו"ט על הרמב"ם דס"ל בפי' על המתני' פ"ו מ' ה' נוטפין שעשא' בזחלי' דהיינו שנוטפין טיפות טיפות ולפי"ז לא בעי הוויית' ע"י טהרה רק להיות מעין מים חיים כזב וכיו"ב אבל בהוייות מקוואות להיות מים כשרים לא בעי הוויית' עי"ט כמ"ש גם הרא"ש ממ"ש בפ' ט"ו מקוואות. והקש' התוי"ט דקש' ע"ז מקרא דדרשי' מני' בזבחים ד' כ"ה אך מעיי' וגו' טהור יהי' דבעי הווייתן ע"י טהרה א"כ דרשי' לי' אלפני פניו דהיינו מעיין ולא על בור ומקוה שלפניו וסמיך לי' ולא מצינו כיו"ב. ותי' החת"ס עפי"ד ת"כ פ' שמיני יליף מני' טהור דהיינו אם נטמא המקוה וטהרנו ממעיין ופי' בז"ר במ' ילקוט דהיינו שאם חסרו' יטהר להכשירן ממעיין וכיון דהכי מדרש מתפרש כמו הך דמתני' דפ"ו דמקוואות וכפי' שרוצה לעשות מנוטפין טיפות טיפות להיות זוחלין וע"ז תמה מע"כ דהא מסיים שם בת"כ אין לי אלא מעיין את המקוה מקוה את המקוה בור את המקוה בור את בור מניין ת"ל מעיין יהי' טהור בור יהא טהור מקוה יה' טהור אלמא דבכול' איירי לטהר אם הם חסרו' ולדברי מרן חת"ס לא איירי רק מקוה המתקוה להיות מעיין. והוא לכאור' קושי' עצומ' וכמדומה כי מכמה זמנים הרא' לי למדן א' בתמיה זו. ולענ"ד דברי מרן חת"ס מזוקקי' ומדויקים וחס להזכיר' לומר כי ראה דברי ת"כ והעלים עין מסופ' אלא שקצר בלשונו קצת וגם איזה ט"ס דמ"ש בשם ז"ר בילקוט אינו שם ומפרש כפשוט' דקאי לענין לטהרן ממש ע"י השקה ובקרבן אהרן על הת"כ מביא פי' זה ודחי' בב' ידיים דהא מים מחוברי' אימ"ט עד שיתלשו ופי' לעיקר דאיירי במקוה חסר להכשירו ע"י חבור והשקה וע"כ צ"ל בחת"ס קרבן אהרן במקום ז"ר. והנה ידוע שי' הרא"ש בה' מקוואות סי' מ' דהא דבעי הווייתו עי"ט היינו דוקא אם בא להמשיך מי גשמים בעלמ' שאינו מעיין ולא מקוה אבל ממעיין ומקוה שלמה למקוה חסר' ופסולה לא בעי הוויית' עי"ט ופליג על הרשב"א וכן פסק המחבר סעי' מ"ט לעיקר כדברי הרא"ש ודברי הרשב"א כתב בשם יש מי שאומר שאין לחלק ואם דברי הגמ' מ' זבחים דדרשי' יהי' טהור בגוונ' זו דהיינו להשלים החסרון ממעין ומקוה והא בזה לא בעי הווייתו עי"ט בשום