לבושי מרדכי על יורה דעה קל

בכשרות ומעוט' מדרבנן יש להשלים ע"י פלוונפען הנ"ל ע"י המשכה לומר דגם לתעי"א מהני המשכה ובס' גדולי טהרה בחלק השו"ת ג"כ היקל על אופן זה ועוד איזה קילו' במעיין עיי"ש ועיי' בת' אהל אברהם סי' כ"ה הרחיב פלפול' עצום בזה. ומ"מ כל האחרונים פליגו עליו לענין לעשות מקוה מתחילה. והנה בנדון זה פשיטא דלא צריכי' לכל הנ"ל דהא לפי דברי מע"כ נהר קטן א' הוא אך ורק ממי מעיינות ופשיטא דיש בו שיעור טביל' והא אפי' מקוה של מי גשמים אם יש בו מ' סאה כל מימות שמרב' אין פוסלי' כמ"ש סעי' ט"ו א"כ כש"כ בנהר שנמשך ממעיי' אפי' לרמ"א שמחמי' בשם שאלתות בסעיף מ' אין כאן חששא משום שאובי' אלא דהכ' החששא כיון דנפסק המעייני' ע"י הדאמפפומפען לדעת הש"ך סק"ל בטל ממנו שם מעיין והוא הדין שהובא בסעיף י' מעיין שהמושך לבריכ' אם הופסק הקלוח דין הבריכ' כמקוה וניהו דהוה מים כשרים לטבול היינו כמקוה דעלמא שצריך להיות אשבורין ולא עדיף מנוטפי' וא"כ בנדון זה לפ"ד מע"כ נהר זה שבא ע"י הפומפען גדול יותר מנהר ב' שהיא מן המעיינות א"כ הוה רבו נוטפין על הזוחלי' והא כל נהרות נפסלו ע"י הנוטפין כמ"ש בסעיף ב' אלא שיש לומר דהא דרך מלאכת הפומפען היא בסוגר ופותח כידוע שוב הוה כחזר והמשיכ' חזר להיות דין מעיין כמ"ש בסעיף הנ"ל וכיון לפי דבריו הפומפען הנ"ל לא ישבות יומם ולילה א"כ אי אפשר דבשעת טביל כמ"ש שלא יהי' באות' רגע כמימר' גם פתוח' הווענטילען וא"כ שוב הוה כמעיין ולא יפסל בזוחלין. אלא דכל זאת לא יועיל לענ"ד דניהו מה שהקילו בפומפען שלא יהי שאובי' מ"מ אתי' עליו בת' מהר"ם בהר המור גם מטעמי' דתפיס' יד אדם וכן בס' גדולי טהרה וע"כ מצריך בת' הר המור עכ"פ המשכה להטהר מידי תי"א והא כל עצמ' החלוק בין מעיין לבור יליף בתו"כ מה מעיין בידי שמים גם מקוה בידי שמים יכול כשם שמעיין מטהר בכ"ש וזוחלין כן המקוה ת"ל אך מעיין. מעיין מטהר בזוחלין וכיון דהאחרונים שמקילי' היינו ע"י המשכה א"כ פשיטא דדין נוטפי' יש להם ירבו נוטפי' ומ"ש בט"ז ן"ה היא לשיטתי' בסעיף ב' וא"כ אפי' לדידי' אין היתר דדוקא גבי מעיין מתיר לבריכ' אבל בנהרות הא גזר דילמא יטבול בדלי' של ההר במקום שאין חבור כש"כ הכא ודאי יש לגזור ולגזור יותר א"כ לדידי' נמי אסור לטבול מטעמי' דידי': ומ"ש מע"כ לחלק בין פונפען שהוא ע"י אנשים ששואבי' בין שהיא ע"י דאמפף חלוק זה ודאי נכון וכן איתא במהר"מ שיק יו"ד סי' רצ"ו בעובד' דידי' שהי' ע"י דאמפף מגלגל גלגלי' ועי"כ באו מים מנהר כחפיר' וע"י המשכה מסיק להתיר' דזה שאנשים מולידי' הקיטור ע"י עשיית אש חשוב כח כוח' ושוב לא הוה מעשה ע"י אדם עיי"ש מ"מ מסיק דלפ"ד הר"ש במניח קנקנים דהדין במתניתן להתיר בשביר' וכפיי' דאינו ג"כ ככחו וגרם מ"מ דטעמי' משום דמתניתן ס"ל דמקוה שהמשיכ' כול' כשרה ולדידן פסול' ומ"מ הא עדיפ' וגם הר"ש יוד' דע"י המשכ' כשרה כול' וכיון דבעי עכ"פ המשכה עכ"ח דשוב לא הוה רק נוטפי' וגם כי י"ל כיון דהפומפען עושה הפעולה היפך הטבע שמעלה המים לרום הוה כמו הופסק ואינו דומה לגל שנתלש שהוב' בסעיף ה' דמטהר בזולחי' עכ"פ דזה טבע' של ים משא"כ הכא כמובן. ועוד לפי"ד האחרונים וגם כן בת' אמרי אש דהפומפען אינ' לשמש הקרקע וכ"כ בגדולי טהרה א"כ שם כלי עליו והוה כמעיין שהעבירה ע"ג כלים דקיי"ל בסעיף י"ב דבהעבירה אפי' ע"ג אחורי כלים הוה דין מקוה ופי' שם דהיינו שהעבירו כל המעיי' ע"ג כלי' שלא יקש' מהאי דשוקת וחוצה לה והכא הא העבירו ע"ג כלי כל המעיין ועיי' בת' שואל ומשיב והרי בשמים שמחמירי' מאוד בפומפען להיות כמו טיטרוס במ' כלים וכמ"ש באו"ח סי' קנ"ט סעי' ה' עיי"ש בט"ז סק"ז. ועוד מי יודע אם המים שנשאבו מעומק קאהל גרובען אם יש להם דין מעיין כלל דאפשר דכול' מתמצה מגרונדוואססער כמימי גבי' וכבר חשש במהרי"ט ובת' דברי חיים בבארות שלנו אם יש להם דין מעיין ובס' גדולי טהרה נתן בהם סימני' ומי ירד לעומק הגרובען לראות אם יש בהם סימני' הנ"ל. סוף דבר לענ"ד המים ההם פשיט' ופשיט' שאין להם דין מעיין וכיון שרבו על הנהר הקטן לא אדע על מה לסמוך אם פתח פתוח למטה בשווימשול הנ"ל אשר דרך שם זוחלי': ומ"ש מע"כ בשם ת' נטע שורק סי' פ"ב בשם ת' הרא"ש כלל נ"א דגם מתחתית המקוה אינו פוסל זוחלי'. מהראיי' שמביא מגודר כלים וטובל דודאי לא טח בטיט. ובמחילת כ"ת המחבר כי רבה נתן מקום לטעות למעיין בעניני דבריו דשם הרא"ש כלל ל"א סי' ד' בא לחלוק על הר"ש בשני דברים א' במה שחשוב לי' זוחלי' בנסדק כותל המקוה דאז המים רק מטפטפי' המים ואין זה זחילה ואז ודאי אין חלוק בין למעלה בין למטה בין באמצע. ושנית הוא אם זוחל למעלה מן המקוה אם נשאר' מ' סאה במקוה לא מפסל הזחיל' כמ"ש. וכמ"ש המחבר סעיף כ' והרמ"א מחמיר כר"ש אבל למטה או באמצע ודאי פוסל דזה זחילה בהדי' משל צד כמובן. וא"כ הכ' בנדון זה דהוה זחילה ממש ולא רק מטפטף פשיטא דפוסל. ומ"ש מע"כ מדברי נטע שורק בשם הנוב"י מהדו"ת סי' קל"ו ורצה לומר דכאן יש מקום לטבול במקום שאינו זוחל. והנה גם כאן מסתם סתים דשם איירי דכל המקוה היה אשבורן אלא שחסר ממנו מ' סאה ולזה צירף המעיין הבאים לתוכ' למ' סאה אם כי מי המעיין הם זוחלי' ממקום שבאו לצרף (כנראה שזה הי' מדברי השואל אבל הנוב"י מחמי' גם בזה עיי"ש). אבל אם הזחיל' הוא בגוף המקוה שטובל חלילה לומר כן לומר כאן אינה זוחל הא כל המים מעורבי' והאיך שייך לומר מקומי' מקומי' פשיטא דכל המים מתעוררי' ע"י זחיל' שיש בפתח' פתוח למטה שזוחלי' ממש כדרך השווימשול. וע"ש לענ"ד אין היתר אפי' בשעת הדחק לטבול בחפיר' הנ"ל וידוע