לבושי מרדכי על יורה דעה קכט

שנית מ"ש בענין המקוה שהיא עגולה היאך לשער ומע"כ בקש חשבונות רבות ודאי הדבר הפשוט לשער כמ"ש עפ"י מ"ש מס' עירובין דף י"ד בים שעשה שלמה דיוצא בפירוש כי העגול מתמעט רביע משטח מרובע ועיי' בתוס' פ' בכל מערבין ומס' סוכה דף ח' מבואר דמרובע יתר על העגול רביע וא"כ קל לשער כלומר אם הי' מוסיפי' שויות להעגיל הי' שיעור מקוה היינו מ"ד אלפי' קי"ח וחצי אצבע השתא דעגיל צריך תוכ' של הבור רביע יותר ולבא על קו המדה בצמצום צריך לעיין היטב בתשב"ץ סי' קכ"ט וסי' קפ"ג עד קפ"ז וכן בא על החשבון בזה בס' חושב מחשבות מבעה"מ משנת חסידים ועיין בלחם ושמלה ריש ה' מקואות היאך במקוה עגול להוסיף הרביעי' ועיי"ש בטעם נכון בשם הגאון מהראו"ו למה שיערו חכמים אע"א ברום ג' א' ובמקוה מרובע אבל ראיתי בס' גדולי טהרה ס"ק ד' במ"ש כי מי שבקי במדידה יבין מעצמו ומי שאינו אין תועלת בדברי ספרים המבוארים כלומר בקל יבא לידי טעות ומע"כ הודיע כי קבל מיד הרב הגאון אב"ד דק"ק גרוו"ד נ"י שהוא ערך 700-702 ליטער ועד"ז בא ליד חשבון כפי מדת המעטטר. וגם בזה נאמר אם מע"כ יודע בעצמו שבקי במדידת חשבון ודאי יבין ואם לאו צריך לשמור בשמירה רבה לסמוך על החשבונות כי בדבר קל יכול לבא לידי טעות ומקוה שחסר ממנו קורטוב פסולה ועי"כ קשה עלי מאוד ותמיה' רבתי מ"ש לערך 702-700 ליטער וכי יש לפזר במדות אכלו לפי שעה ע"כ בכל זמן שבאתי לשער שיעור' דמקוה לא שערתי ע"י איזה מדה אך ורק לפי מדת שטח וגובה עד כי באתי לידי מדה מ"ד הכפים קי"ח וחצי אצבע ועוד יותר כמ"ש בסי' ר"א שלא יתחסר בב' טובלין וכך היא המדה לשער למשל מקוה שיש ארכו 40 אצבעות ורחבו 30 אצבעות וצריך לכפול ארכו עם רחבו (מולטיפליצירען) ועולה השטח הרבוע (קוואדראט) 1200 ועיין במהר"ם שיק יו"ד סי' קצ"ט ואם גובה המים מגיעין עד 40 אצבעות שצריך ג"כ לכפול עם (הקוואדראט) ועולה עד 48000 ויש כאן שיעור מקוה ויותר איזה אלפי' וכן צריך לחשוב כל ענינו של מקוה וכן כתב במהר"ם שיק ואין כאן מכשול ושיעור אצבע במה שמדדתי טפח של מרן חת"ס אשר שלח לי נכדו הגאון מהו' שמחה בונם זצ"ל ומדדתי על הצענטי מעטער וראיתי מכוון מאוד ששיעור הנ"ל היא 11 צענטימעטער. וא"כ אצבע 3/4 2 צענטימעטער או שמודדין בפשיטות כמה צענטימעטער האורך ורוחב וגובה וכל 11 צענט"מ עושין אות' טפח והא כל טפח ה"ה ד' אצבעות א"כ בקל יש למדוד כנ"ל: והנה לענין מקוה עגולה כבר הלכו בראשונים כמ"ש לעיל. ועתה ראיתי בת' פרשת מרדכי סי' ח"י שלמד לשער עגול דמקוה מסוכ' עגולה באו"ח סי' תרל"ד. ולא זכיתי לעמוד על חשבונו אבל מבואר מדבריו שצריך הקיפו כדרך אלכסון ברבוע דהיינו ב' חומשין לכל טפח ועל זה להוסיף ג' פעמים מים בהיקפ' כמבואר בסוכ' דף ד' ובס' תרל"ד הנ"ל והא שם מבואר דהיקף עגול שיש בו לרבע ז' על ז' שיעור סוכה כמ"ש מס' סוכה דף ד' ע"ב והשת' הה"ד במקוה עגולה צריך מתחילה לשער היקיפו כמו אלכסון דרבוע דהיינו להוסיף ב' חומשין על כל טפח ויהי' היקיפ' ג' פעמים בשטח ואח"כ לעשות רבוע בתוך העגול ולשער אם יש בתוך הרבוע שיעור מקוה כדרך החשבון הנאמר לעיל דהיינו ע"י כפל (מולטיפליצירען) האורך עם הרוחב ומה שיעלה בחשבון השטח דהיינו קרקעית שוב יכפיל עם הגובה אם יגיע למ"ד אלפים קי"ח וח"א ועוד יותר יצאנו מכל החששות כנלענ"ד ויראה כ"ז לכבוד הגאון אב"ד דק"ק גרוו"ד אם יסכים אתי לרב חכמתו וגדולתו. דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קל"ד ב"ה יום א' פ' שלח תרס"ט לפ"ק מאד יצ"ו לכבוד האברך החריף ובקי מהו' נתן פראנקפורטער נ"י בק"ק ש' טאריאן יצ"ו. ע"ד אשר הרבני לשאול ממני בעניני של דבר שעומד ברומ' של עולם והוא כי המקוה במקומ' שם נפל בה תיוה' עד כי בא הפקידה מהשרר' שלא לטבול בתוכ' ועי"כ הוכרח' הנשים לנסוע חוץ למקומ' ברבוי' ההוצאות אשר בעניות' אין בידן כ"כ וגם אפשר כי חלילה עי"כ יבא לידי מכשולי' ולזה בא בשאלה על הענין כי יש שם נהר קטן ומי מעיינות שאינו ראוי' לטבול בהם ורק שנעשה שם מקום רחצה שווימשול, והוא מתקבץ עוד ע"י נהר שני והוא בא מחפירה עמוק' של הקאהלגרובען אשר שם בעומק' רבו מי תמצית ומעיינות ולמען לא ישטפו דרך העוברי' שם נבנה בנין אפלטין ובתוכ' דאמפף פומפען אשר תמיד לילה ויום לא ישבות לשאוב מימות מאותן מי מעיינות ואח"כ נשפך מתוכו ע"י פומפען הנ"ל חוצה דלי' של הר והולך כמ"כ ע"י צינורו' קבועי' בקרקע ומתחבר עם הנהר א' וכן ב' נהרות אשר יחדיו מצומדי' נשפכי' לתוך חפירת הרחצה שוויישולע הנ"ל ומתחת הבית רחצה יש מקום פתוח אשר ע"י זוחפי' חוצה כדרכ' בזה מצד זה באו ולצד א' ילכו הלוך להלן. והנה אין כאן חששא אך ורק משום חששא דזוחלי' דאינו מטהר רק המעיינות ונהרות שלא רבו הנוטפי' על הזוחלי' כידוע: והנה מע"כ התחיל לדון מטעם הפומפען אם נעשה ע"י שאובי' וידוע כי בת' זכרון יוסף סי' י"ג מתיר בשעת הדחק אפי' אם יש חשש כלי ובתנאי שיהי' השאיב' ודחיפ' כאחת בלא הפסק שיהי' מחובר למעיין. ובת' הר המור סי' כ"ב הוסיף עוד חששא משום תפיסת ידי אדם והאריך שם בעומק דבריו ומסקנתו שאין להתיר אך ורק אם כבר יש כאן כא"ס מים כשרים דהיא רוב המקוה