לבושי מרדכי על יורה דעה קכו

ובאמת בכל הפלפול הזה כבר נגעי' במה דחקר בת' זכרון יוסף חיו"ד סי' י' במה דממעטי' מ' קידושין ד' כ"ה ובכ"מ בית הסתרים מביאת מים ודרשי' מקרא דבשר' מאבראי או מידיו לא שטף במים מה ידיו מאבראי תיפוק לי' דכל בית הסתרים יחדיו אינ' מגיע לרוב' של גופ' ורק הגוף יחשב והא מעוט' גם מאבראי אינ' חוצץ ועיי' בסד"ט סי' קצ"ח שמביא' ובזכרון יוסף דבית הסתרים בלא ביאת מים כלל חשיב כמו מקצת גופ' בלא מים. והאחרונים נתקשו בזה דס"ס קרצ' שפתיה והידים ורגלים אינן רק כמפסיקין בין המים לביהס"ת ושוב אינ' רק כחציצה ועי' בת' יד יצחק. ובס"ט תירץ דמצריך קרא למעט היינ' אם הי' החציצה בגופ' מאבראי במעוט' וע"י ביה"ס יחדיו בצרופ' יהא רוב גופ' בחציצה. כבר ראיתי בפנ"י מ' סוכה ד' ו' שנתקשה ג"כ כקושי' ז"י ותי' כמו בסד"ט אלא שסיים דזה דוחק עיי"ש. ולע"ד דברי ז"י על מכונו ויש להוסיף תבלי' ע"ד עפימ"ש הגאונים והראב"ד הביא' הב"י סי' קצ"ח דחשבו השערות שבראש לחלק בפ"ע ואם יש חציצה ברוב שער' אם מקפיד חוצץ מה"ת ואינ' מצורף מן הגוף א"כ י"ל ניהו דהרמב"ם חולק עליהם מ"מ בחלקי ביה"ס דחזי' דהתור' מיעטו מביאת מנים אמאי לא נימא דהיינו שהוא מחלקי הגוף שנחשבי' בפ"ע ולא מצורף לגוף מה"ת וא"כ קולו חומר' כיון דחלק בפ"ע הוא אם הי' צריכים לביאת מנים א"כ אפי' במיעוט' הוה חשבי' כמו שהי' דבר חוצץ בינ' למקוה עצמ' וכס' הז"י הנ"ל והשת' דרבת' תורה דבעי עכ"פ ראוי' לביאת מים ע"כ בקרצ' שפתי' ועצמ' עיני' הוה כמו ל"ה בתוך מי מקוה ומה לי אם הי' מקצת שערות או איזה כ"ש מי האבר חוץ למקוה או הלשון בתוך הפה דהו' כמו בחדר בפ"ע. ועי' בת' יד יצחק שנתקש' בס' ז"י הרבה ולהנ"ל על מכונו שפיר. ועוד נלענ"ד שי"ל בפשיטו' עפימ"ש הר"ן מ' שבועות דהיינו טעמן של הגאונים שחשבו השערות בפ"ע משום דילפי' מתרי קראי וא"כ הה"ד הטעם בביה"ס כיון דילפי' מכל בשר' לרבות ביה"ס ואם לאו דרשה דבשרה או ידיו לא שטף במים ודאי דהוה מרבינן דצריך ביאת מים ממש והי' כמו חמר דרוב' חוצצין מה"ת וא"כ הה"ד ביה"ס ברוב ביה"ס הי' חוצץ מה"ת כנלענ"ד בס"ד וראיתי דברי מעל' מ"ש בענין מב"מ דאינ' חוצץ בכמה מקומות בש"ס בסוכה ד' ל"ז ופ"ק דבכורות חולין ד' כ' זבחים דף ק"י לענ"ד דל"ש בטביל' סברת מב"מ דבזה הדרי' לסבר' קמא כמ"ש מעל' ג"כ בתחילת דבריו כיון דדרשי' כל בשר' דאפי כ"ש חוצץ למקוה ומעכב וכל חציצה הכי הו' דלית' שם ביאת מים רק דהלכ' גלת' דלענין חציצה שאני אבל היכא דחוצץ תו הדרינן דהוה כמו חוץ למקוה. ועוד דשאני גבי הני דעשה הפעולה של מצוה על ידו ממש רק שיש דבר חוצץ דאל"כ נימא להיפך ניהו דלא חשיב חציצה לענין הדבר שעושי' בו המצוה משוה דהוה מב"מ דלמ' נימ' דלגבי ידו הוה מבשא"מ ועי' בר"ן מ' סוכה בסוגי' הנ"ל אלא כיון דידו מ"מ עושה הפעולה לא דבר החוצץ ע"כ חשבי' דבר החוצץ לענין מב"מ בדבר שנעשה בו פעולת המצוה דהדבר הזה אינ' פועל ועושה כלום משא"כ בטביל' הוה להפך דאין כאן פעולת האדם בטביל' דהא בפ"ה מ' מקוואות משנה ו' בגל שנתלש ועבר על האדם וכלי' טהורי' אלמא דהמים הם נעשה בהם הפעול' א"כ הדבר החוצץ תשבי' לצד חלק מי מקוה ול"ש בזה מב"מ רק מים במים כמובן דדבר החוצץ הוה אי"מ דמים ומ"ש ע"ד מרן חת"ס חיו"ד סי' רנ"ו במ"ש לענין דיו מב"מ גרע משום דאינ' ראוי' לכך והק' מעל' מסוכה ד' כ"ז דהוצין לא חשיב חציצה דהוה מב"מ א"כ אינ' ראוי' למצוה בזה י"ל דעכ"פ מינ' ראוי' למצוה משא"כ בדיו במינ' שאינ' ראי' ומ"ש מת' זבחים ד' ק"י דחשבי' בשר לגבי אימורים מב"מ אם כי אי"ר, יש לחלק ולומר דעכ"פ ראוי' הם בעולה דהוה כליל ולא תקרי עליו שם פסול משא"כ דיו פסול במינו בסת"ם כנלענ"ד. אם כי עוד יש לגמגם במ"ש מעל' בתעצומו' אלא דשם נראה הי' פלא גדול בדברי מהרש"ק ומרן כתב בקצירת אומר כדרכו בקודש. ועיי' בת' מהרי"א סי' ער"ב חיו"ד. דוש"ת ה"ק ומרדכי ליב ווינקלער ח"פ. סימן ק"ל ב"ה י' ו' עש"ק פ' פנחס עת"ר לפ"ק מאד יצ"ו. לכבוד הרב הגדול מו"ה אברהם ליב שפרייער נ"י מ"ש ע"ד שהכשי' נוהגי' בחפיפה עם הבורית שקורי' זייפען אם אין חוששי' משום מסתבך השערות. הנה דברי הש"ך סי' קצ"ט ידועים כי המנהג כשר בעיני'. וגם ראיתי גדול האחרונים ה"ה בעהמח"ס לחם ושמלה בסי' קצ"ט הביא דברי הש"ך בסתמא ולא פקפק עליו דבר. וכמדומה לי כאשר הייתי בק"ק הוניאד בבית חמי זצ"ל והי' השאלה הלזו לפני הגאון אב"ד ז"ל ופסק להתיר כדברי הש"ך. וגם ק"ק פה נוהגין כן. ומעלתך הביא דברי ת' שערי צדק סי' ק"נ וכמ"ש דעתו להתיר ובפרט כי הרבני מו"ה ברוך מרדכי נ"י בעל המקוה ק"ק פה אמר לי שהנשים אשר מלאכתם ביד' יום יום בכמה דברים ועי"כ בין קמי ידיהם מלא רבב ושאר דברים הנדבקים וכמעט א"א לנקות בלא בורית הנ"ל וע"כ למצוה יחשב להנהג החפיפה על אופן הנ"ל. ודרך אגב ראיתי להעיר במ"ש הגאון בעל שערי צדק עם השואל מה זה החפיפה אם הוא ע"י נתר וגרירה או מים חמים ומסרק. וחדוש גדול בעיני שלא עיין בדברי ערוך ערך חף חף דעל כל הנ"ל הביא מקומות מש"ס כי הכל בכלל חפיפה כי שני