לבושי מרדכי על יורה דעה קכה

לה אין לך דיעבד גדול מזה. וכנראה לענ"ד איכא ג"כ חשש סכנה חלילה. אך ורק לענין השניים אשר שואלת עליהם לעת עתה זה ודאי מקרי לכתחילה ואם אפשר ע"י שניים אשר בידה להסיר בשעת טבילה כמ"ש הגאון בית יצחק מה טוב ונעים אם הרופא אומר שנחוץ לה שניים כחסר הוא מתקנם ובשניי' הנטלי' יהי' לה צער וכאב גדול הלא גם הגאון מסיים בכח' דהתיר' וכן חזר יפסק בת' הרי בסמים בראיות נכוחות ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד סימן קכ"ט לכבוד הרבני המופלג מו"ה עקיבא בלויה נ"י. ראיתי מ"ש מעלתו לצדד להתיר' לטבול בי' ז' כמו בי' ח' מפני איזה אונס ומפני בטול עונה כדעת הסדרי טהרה וח"א ומעל' בא בכח' דהתור' מפני ס"ס והק' על הרז"ה דמתיר' מטעם ג' ספיקות דילמ' אינ' זבה וס' דלא תשמש וס' דלא תראה ותסתר. וע"ז הקש' הגם לענין תשמיש איכ' ס"ס דלמ' לאו זבה היא ולא תסתר וע"ז תי' דעומד להתברר. וכיו"ב כתב המרי"ט לענין סד"א לקולא דהיכ' דיש לחוש לברור לא חוגרי' ס"ד לקול' וה"נ בס"ס לדעת הרמב"ם הנ"ל. ושוב הביא מעל' דברי חכמת אדם בשם סדרי טהרה דהאיך דיש לחוש לבטול עונה ח' והנה דינ' של סדרי טהרה הוא ת' עבודת הגרשוני סי' כ' שם באורך להוכיח כן מש"כ ותוס' ועיי' ת' מרן חת"ס יו"ד סי' קצ"ז שלא ערב לחלוק עליהם בסמוך לשקיעת החמה עיי"ש ג"כ עצה הגינה ליושב הכפרים בענין זה. וגם מיש דאם בדיעבד עלת' לה טבילה בי' ז' למה לא נתיר לכתחילה היכ' דיש אונס כן הוכיח גם ת' עבודת הגרשוני. רק מ"ש מעל' ראיי' מתוס' פסחים ד' ל"י דבכלי חרם כיון שאין לי תקנה חשוב דיעבד לענין בטול משהו לכתחילה. לענ"ד לא דמי' דשם יפסיד לגמרי משא"כ הכי אינ' רק להעביר יום טביל' עד אח' זמן. ובאמת ענין הס"ס אינ' מובן לענ"ד האיך אפסר לומר שמא אינ' זבה וכי אינ' זבה בעולם ואם נתיר לטבול ביום ז' כל הנשים יעשו כן וא"כ יתבטל הגזרה לגמרי וכיון דאנן אינ' בקיאי' א"כ מתוך חסרון ידיעה יבא לידי קולא. ואנן איפכ' שמעינן מתוך חסרון ידיעה אינ' מחשיב ס"ס ועיין בר"ן פסחי' בסוגי' דחמץ שלב"ז דאי אפשר לומר דע"י גזרה דרבנן נבא להקל לענין דבר שיל"מ וכש"כ הכא דהרי עכ"פ יש צד אפשר לברר חם הוא בזמן זיבה או לאו כמובן, ידידו"ש ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ סימן קכ"ט בהי"ת אול"י פ' עת"ר לפ"ק פה מאד יצ"ו שוכ"ט לכבוד הרב האברך החריף ובקי ירא ושלם כש"ת מו"ה שמואל מנחם קליין נ"י עתה באתי מ"ש ע"ד ט"ז סי' קצ"ח ס"ק כ"ז במ"ש ע"ד הרשב"א וטור דס"ל פלוגת' ת"ק ור"ש באוחז בכלים ואדם במקוה פלוגתתן לקולא דסגי' או בהדחת ידי' או ברפיון ידים דכדי לסמוך עליהם במעוט המקפיד דמדרבנן ומע"כ הרחיב הדיבור בזה לומר דלפי מ"ש רשיז"ל במ' סוכה דף י' וכן בריש פ' במה אשה דטעמי' דרובא שאינ' מקפיד שאינ' חוצץ מה"ת דבטל לי' לגבי גופא וכן וודאי הטעם במעוט המקפיד וכ"ז בדבר ששייך בי ביטול אבל באוחז בידו כלים ואדם מה ביטול שייך בי' מגוף לגוף. והביא ע"ז כמה ראיות לדברי' כמו קרצה שפתיה דטעמי' בפשיטו' דל"ה בתוך המים והא דרשי' כל בשר' שצריך כל בשר' במים ולא יהי' מקצת' מלחוץ ממים אפי' כ"ש ולפי סברתו לדברי רשיז"ל מ"ש בחציצה דעכ"ח בדבר שאינ' חוצץ מטעם בטול קאתינן עלי' והנה אם כי דבר נחמד הוא. עכ"ז לענ"ד קשה הדבר לומר במעוט' המקפיד למה יהי' בטל ס"ס קשי' כיון דמקפיד להסיר דבר הנ"ל למה יבטל לגבי' לגופ' מ"ש ונקרצ' שפתיה וקרצה ידי' וכדומה לסברת מע"כ. ועוד בקשור שערה מה שייך בטול בזה וברש"י מ' יבמות דף ע"ה גבי גיורות מעוברת שטבל' פי' דל"ה חציצה משום דהיינו רביות' אלא דהוה רש"י קשי' לי' בתימ' לומר דרוב' שאינ' מקפיד לא יהי' חוצץ דבכל התורה קיימ"ל רובא ככול' עי' בחולין בכ"מ ופ' בהמה המקשה ד' ע' ועכ"ח יהי' סתירה גדולה לקרא דכל בשר' שצריך ביאת מים ולא יהי' חוצץ אפי' רוב' מהלכה נגד קרח הנ"ל אבל במעוט' המקפיד אינ' קשי' דאדרבה אמרה הלכ' דרוב' ככול' כבכל התורה. ויש לדמות דבר זה כמ"ש מרן חת"ס באו"ח ובכ"מ בענין רובא ככול' בשיעורי' דהיינו היכא דאיכ' כיל' רק שהוא מדבר שאינ' ראוי' וכשר לאות' דבר כגון מ' סאה במקוה חסר קורטב פסול דליכ' כול' כלל וברוב מים כשרים ומעוט' אינ' כשרים כגון האובי' כשר מה"ת דרוב' ככול', וה"נ שאני כאם מקצתו מן הגוף אינ' במים כלל אין כאן כולה משא"כ אם דבר בינ' ובין המים ואינ' נוגע דשפיר שייך בי' רובא ככול' כמובן. ועוד לפימ"ש הר"ן בסוכה פ"ג דחציצה אינ' פוטל בלולב דדוק' בטביל' ותפילין דדרשי' מהראי אבל בלולב אינ' משום חציצה. והא דאמרי' בכמה דברי' לפסול משום חציצה היינו רק משום שאינ' לקיחה חמה ואינ' חציצה ממשש ועי' במג"א תי' תנ"א ס"ק נ"ז וס"ה ח"י ובטו"ז שם וא"כ מה קשי' אם הלכה אומר' מעוטי המקפיד אינ' חוצץ אין לך בו אלא מ"ש תורה עפ"י הלכה. זה נלענ"ד בדעת הטו"ז וישוב מקושי' כ"ת.